מי באמת רוצה לעבוד מול ארבעה מסכים? המחקר שמשנה את כללי המשחק בעיצוב משרדים

מחקר חדש של ענקית הנדל"ן JLL חושף תופעה מפתיעה בעיצוב חללי העבודה בעידן ה-AI: ככל שהבינה המלאכותית חודרת עמוק יותר לתהליכי העבודה, כך הולך וגדל הצורך של העובדים בחללים שקטים, אנלוגיים ומחברים. אדריכלים ומעצבי פנים בעולם כבר מתכננים אחרת, וגם הצרכן הישראלי מתחיל להרגיש את ההשפעה

מערכת בית ונוי

11 דקות קריאה

עידן ה-AI לא רק משנה את האופן שבו אנו עובדים, הוא מחולל מהפכה גם באופן שבו אדריכלים ומעצבי פנים מתכננים את החלל שבו אנחנו עובדים. מחקר עולמי חדש שפורסם בימים אלה חושף מגמה מפתיעה. ככל שהמשרדים הופכים חכמים יותר, כך עולה דרישת העובדים להתנתק מהמסכים. התובנות הללו משנות את כללי המשחק בכל הנוגע לאדריכלות פנים של מבני משרדים, ומכתיבות שפת עיצוב חדשה שמבוססת על מדעי המוח, על חומריות ועל איזון מודע בין דיגיטלי לאנלוגי.

צילום: unsplash

המחקר, "תפיסות עיצוב גלובליות", התפרסם לאחרונה על ידי JLL, ענקית הנדל"ן המסחרי הגלובלית בעלת מחזור פעילות של 26.1 מיליארד דולר ופעילות בלמעלה מ-80 מדינות. הוא מבוסס על סקר מקיף של חטיבת המחקר של החברה בקרב יותר מ-12,000 עובדים ברחבי העולם, סקרים נפרדים בקרב מנהלי נדל"ן בכירים ומשקיעים מוסדיים, וכן על מאגר נתונים גלובלי שמתוחזק על ידי 550 חוקרים בכ-60 מדינות. החטיבה שכתבה את הדוח, JLL Design, מונה למעלה מ-600 מעצבים ב-30 מדינות, ועוסקת בתכנון מבני משרדים, מסחר וקמעונאות עבור חברות גלובליות. ארבעת הצירים שעולים מהדוח מתווים את אסטרטגיית התכנון של חללי העבודה בשנים הקרובות. גמישות מובנית, חיזוק החיבור האנושי בעידן ה-AI, התאמה אישית של חוויות, ועיצוב מקושר שמתמקד בתוצאות עסקיות ולא בפעילויות בודדות.

לפי הסקר, 61% מהעובדים בעולם מבקשים שבמקום העבודה שלהם יהיו אזורים נטולי טכנולוגיה, 64% העידו שהם מעדיפים לשהות במקומות עם צמחייה וחומרים טבעיים. בעוד 92% מהארגונים בעולם מגדירים את פריון העובדים כיעד עסקי מרכזי, אך 12,000 עובדים שנשאלו בסקר מקיף הצביעו על פער עמוק בין מה שהמשרד שלהם מספק לבין מה שהם באמת זקוקים לו.

פרדוקס המשרד החכם

הממצא המרכזי שעולה מהמחקר חורג מהדיון השגרתי בעולם תכנון המשרדים על אופן ארגון השולחנות וחדרי הישיבות. הוא מצביע על תופעה שאפשר לכנות אותה פרדוקס המשרד החכם. ככל שהטכנולוגיה משתלטת על תהליכי העבודה, על יצירת הקבצים, על ניהול הזמן ועל הקבלה לעבודה, כך גובר הצורך הרגשי של העובדים בחללים שמציעים את ההפך הגמור. שקט, חומריות מוחשית, אור טבעי, צמחייה אמיתית ואינטראקציה אנושית בלתי אמצעית. הדוח של JLL מציג זאת כתגובה ישירה למה שהוא מתאר כחשיפה של 24 שעות ביממה לטכנולוגיה, חשיפה שגובה מחיר משמעותי בדמות שחיקה, פגיעה בריכוז וירידה ביצירתיות.

האדריכלים והמעצבים שמובילים את המגמה הזו מבינים שלא ניתן יותר להעריך את המשרד רק לפי מספר תחנות העבודה למטר רבוע, אלא לפי היכולת שלו לאזן בין הקדמה הטכנולוגית לבין צורכי הנפש של העובדים. זו שפת עיצוב חדשה שמשלבת תשתיות מתקדמות לבינה מלאכותית עם אזורים שתוכננו במכוון כנטולי טכנולוגיה. במגדלי המשרדים החדשים בלונדון, בניו יורק ובדובאי, כבר אפשר לראות את התוצאות. הלובי מתפקד כמו סלון של מלון, גינה על הגג, חדרי הסעדה מעוצבים, וחללים שקטים שאליהם המסכים לא מורשים להיכנס.

מה רוצים העובדים?

הסקר בדק שני פרמטרים במקביל. הראשון, מידת שביעות הרצון של העובדים מהאופן שבו המשרד הנוכחי שלהם מספק חוויות שונות. השני, אילו חוויות מתואמות ביותר עם מה שהם מגדירים כסביבת עבודה אידיאלית. הפער שעלה היה כל כך משמעותי, עד שהוא מחייב חשיבה מחדש על כל פילוסופיית התכנון של חללי משרד מודרניים.

עובדים דיווחו כי המשרד הנוכחי שלהם מצוין בעיקר ביכולת לבצע עבודה בריכוז מירבי ובצורה יעילה. אך החוויות שהם מייחלים להן בסביבת העבודה האידיאלית שונות לחלוטין. בראש הרשימה של מה שהם רוצים נמצאים שני אלמנטים. היכולת להיטען מחדש ולשפר את הרווחה הנפשית, והיכולת לעבוד בסביבה מעוררת השראה ויצירתית. שתי החוויות האלה דורגו על ידי העובדים במקומות התשיעי והעשירי בלבד מבחינת מה שהמשרדים שלהם מספקים בפועל. במילים אחרות, המשרד הקלאסי מתוכנן היטב לפעולות שאפשר לעשות גם מהבית, אך מתפקד בצורה ירודה במה שאי אפשר לעשות מהבית.

המסקנה היא שעובדים כיום זקוקים לצרכים מסוימים שמרחב העבודה לא תוכנן לספק להם. הם זקוקים להשראה, לרגיעה, לאיכויות חושיות, למרחב שמדבר אליהם ברמה הרגשית ולא רק התפקודית.

צילום: pixabay

כאן נכנס לתמונה תחום חדש שצובר תאוצה במהירות בעולם תכנון הפנים, נוירו-עיצוב. זהו תחום שמיישם תובנות ממדעי המוח על תכנון מרחבים. במקום להסתמך על אסתטיקה, אדריכלים ומעצבי פנים מתחילים להשתמש בידע מבוסס מחקר על האופן שבו טקסטורות, צבעים, מקצבים אקוסטיים ותאורה משפיעים על תגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות.

הדוח של JLL מצביע על השילוב של עקרונות נוירו-עיצוב כמרכיב מרכזי בתכנון המשרדים בעתיד הקרוב. תאורה מותאמת אישית ומשתנה לאורך היום, פיצ'רים ביופיליים כמו צמחייה ודפוסים טבעיים, אקוסטיקה מתוחכמת וחומריות עשירה, כל אלה משולבים יחד ליצירת מה שמכונה "חוויית חושים מכלילה" שמשפרת את ביצועי העובדים. 64% מהצרכנים מצהירים שהם בוחרים לבלות ולקנות במקומות שיש בהם צמחייה וחומרים טבעיים. הנתון הזה רלוונטי באותה מידה לחללי עבודה, ומסביר את העלייה בביקוש לפרקט אמיתי, לאבן טבעית, לאריגים מצמר, פשתן וכותנה ולגינות פנימיות במשרדים.

חללי "בין-לבין"

חידוש אדריכלי מעניין שמופיע בדוח נוגע למה שמתכננים מכנים "חללי בין-לבין". מסדרונות, פינות מעבר, אזורי קפה, מבואות. החללים שעד כה נחשבו לפונקציונליים בלבד הופכים בעיני האדריכלים החדשים למוקדי הפעילות החשובים ביותר במשרד. במשרדי SBM ברוטרדם, למשל, תוכננה הקומה כמערכת של "שכונות", עם מעברים רחבים שכוללים אזורי שיחה ושיתוף פעולה ייעודיים. מטרת התכנון היא לאפשר חיבורים ספונטניים בין מחלקות שונות. גישה זו מבוססת על ההבנה שכוח העבודה המודרני זקוק להזדמנויות לאינטראקציה לא מתוכננת, ושהאינטראקציות האלה מייצרות ערך עסקי משמעותי בדמות חדשנות, שיתוף פעולה ופתרון בעיות.

צילום: pixabay

עיצוב? תלוי בדור

מעניין לראות איך הציפיות ממרחב העבודה משתנות באופן דרמטי בין דורות שונים. כאשר נשאלו האם השילוב של AI בחללי עבודה ובמרחבי בידור ישפר משמעותית את חוויית הביקור שלהם, 71% מבני 25 עד 34 השיבו בחיוב, לעומת 26% בלבד מבני 64 ומעלה. הפער הזה אינו רק עניין של היכרות טכנולוגית. הוא משקף תפיסות שונות של מה שמרחב עבודה טוב צריך לספק.

בני הדור הצעיר רואים בטכנולוגיה הזדמנות להתאמה אישית. הם מצפים שהמשרד יזהה אותם, יזכור את העדפותיהם, יציע להם את חדר הישיבות המתאים בהתאם לסוג הפגישה. בני הדור המבוגר יותר מעדיפים גישה מבוססת אירוח אנושי. בעבורם, מרחב מצוין הוא כזה שמרגיש מזמין, נגיש וחם, עם דלפק קבלה אנושי, שילוט ברור וכניסה מעוצבת היטב. ההשלכה האדריכלית של הממצא הזה היא משמעותית. ב-2026, מתכננים לא יעצבו עוד חללים נפרדים לדורות שונים, אלא יבנו מסעות חוויה שמציעים נקודות בחירה לאורך היום. אותו משרד יציע לעובד הצעיר אפליקציה חכמה לתכנון יומו, ולעובד המבוגר יותר את אותו השירות באמצעות עוזר אנושי בכניסה.

המסקנה העיקרית מהמחקר היא שעיצוב חללי עבודה בשנים הקרובות יתמקד באיזון בין טכנולוגיה לאנושיות. ככל שעולמנו הופך דיגיטלי יותר, מרחב עבודה טוב הוא כזה שיודע לספק לנו את מה שמסך לעולם לא יוכל. שקט אמיתי, מגע אמיתי, אור אמיתי וחיבור אנושי. הטכנולוגיה ממשיכה להיות חלק ממשי מהעולם, אך לצידה ובאיזון איתה.