מדברים עיצוב - סטודיו BCXSY

בבית הקפה בו אני נפגשת עם המעצבים בעז כהן וסיאקה יממוטו ( SAYAKA YAMAMOTO), שיצירות שלהם מוצגות בימים אלה בתערוכת "פוסט פוסיל"  POST FOSSIL) ) במוזיאון העיצוב בחולון, מזהירים אותנו שנוכל לשבת שם זמן מוגבל כי מאוחר יותר המקום אמור להיסגר לאירוע פרטי מוזמן. אין בעיה, יש לנו די והותר זמן לקיים את הריאיון בנחת ולסיימו הרבה קודם לכן, אך כשהשעון מורה שהגענו לשעת השין, אני מופתעת בעליל- השיחה עם כהן ויממוטו נעימה, קולחת ומרתקת, והזמן, כך מסתבר, חלף ביעף.

יממוטו, ילידת יפן בה סיימה לימודי עיצוב תכשיטים, וכהן הישראלי, הם בני זוג בחיים ובעבודה, בוגרי המגמה "Man & Identity" באקדמיה לעיצוב באיינדהובן (כהן סיים שנתיים לפני יממוטו), הולנד, שם הכירו ושם הם מתגוררים גם היום וחולקים את BCXSY - סטודיו לעיצוב ששמו נגזר והורכב מראשי התיבות של שמם. "הלימודים באקדמיה" הם אומרים, "היו תקופה חשובה ומשמעותית מאד עבור שנינו, שבמסגרתה התנסינו בחומרים ובפיתוח רעיונות. למרות שבשל המטלות שהיו לנו כמעט לא עסקנו במהלכם בעיצוב "פר סה", הם העניקו לנו את הכלים לכך- הבחנה ביקורתית וחידוד של החושים". ואמנם, משהו מאד אישי, נקי ומזוקק, עולה מהשיחה איתם, וכך גם מהעיצובים שלהם, שאינם נצמדים לחומר כזה או אחר, לטכניקה מסוימת או לשפה צורנית-אסתטית מובחנת, ומוצעים בד"כ כמהדורות מוגבלות. בהמשך לכך, גם קשה לחלץ מהם איזו הצהרה ממוסדת- גורפת באשר לסצנת העיצוב העכשווית או כל אמירה מכלילה לגבי התחום. "עיצוב עכשווי הוא מושג רחב מאד. איננו עוסקים במעקב שיטתי אחר המתרחש בו, ובאופן כללי משתדלים להתרכז בעבודה שלנו ללא קשר למגמות או לעיצובים עכשוויים של מעצבים אחרים. כשאנחנו נתקלים בעיצוב מסוים שמוצא חן בעינינו, זה ממש לא משנה אם הוא נוצר אתמול או לפני 200 שנה. זמן וידע הם דברים דינאמיים, ועיצובים יכולים להיות רלוונטיים גם אם אינם מוגדרים עכשוויים". באותה רוח של "כל דבר לגופו" הם מתייחסים גם לניסיון להגדיר שפות עיצוב מקומיות - שאלה בלתי נמנעת נוכח שילוב התרבויות שמייצגת הזוגיות שלהם "העיצוב היום הוא בינלאומי. אין הבחנה בין עיצוב יפני, ישראלי, או אירופאי, והגדרות מסוג זה הן בעינינו קלישאות. יפן, למשל, מספקת הרבה מאד טכניקות מסורתיות, אך לא כל עיצוב שעושה בהן שימוש הוא בהכרח עיצוב יפני".    
יממוטו וכהן חיים ונושמים עיצוב. מקורות ההשראה שלהם שאובים, לדבריהם, מכל מקום ומהחיים עצמם, ולמי שתוהה כיצד מתנהלת דינאמיקת עיצוב בשניים יש להם תשובה מאד ברורה "אנחנו חיים את העבודה, תופסים אותה כמהות קיומית שמתפתחת כל הזמן, ומקדישים מחשבה רבה לעשייה שלנו ולאופן בו היא מגדירה אותנו ואת התפיסה שלנו. יש יתרון בכך שאנחנו בני זוג, כי יש לנו אפשרות להמשיך ולדבר על העבודה גם בערבים בבית וגם בסופי שבוע, ללא תלות בשעות היממה ובלוח זמנים". למרות הדיאלוג ההדוק ותפיסת העולם המשותפת ששואפת לתוצאה מיטבית ללא כל פשרות, האופן בו הם ניגשים "לטפל" ברעיון שצץ, שונה לחלוטין. כהן: "כשאני עדיין בוחן אותו עוד ועוד במחשבה, סיאקה כבר ישר "מפעילה את הידיים" ומנסה לבחון אותו באורח פיזי". עם רזומה שכולל עיצוב תכשיטים, יממוטו היא גם זו שמתמקדת ויורדת לעומקם של כל הפרטים הקטנים, לעומת כהן שמתייחס לרעיון באופן כללי יותר, עם דגש על ערכו האסתטי, ונראה שהשילוב בין הגישות השונות עושה את שלו.

הקולקציה הראשונה שעיצבו ביחד כזוג, ואשר הושקה במילאנו 2007, היא PLAY!, שנקודת המוצא ליצירתה הייתה רצון לשזור ממד נוסטלגי וערכים משחקיים בסביבת החיים הבוגרת, דוגמת מדף נדנדה, (ולחלופין נדנדת מדף), שנועד לאחסון ספרים ומחייב שיווי משקל מאוזן בין שני הצדדים. נגזרת המשך של קונספט PLAY!, היא סדרת MIXED ANIMALS- סדרת חיות עשויות טקסטיל, שאבריהן מוצמדים אליהן באמצעות מגנטים, כך שהם ניתנים לפירוק והרכבה תוך יצירת יצורים היברידיים חדשים, ו- MIXED ANIMALS POLYGON, פיתוח יחידני של סדרה זו, המוצג עתה בתערוכה בחולון: דמות חיה מצולעת ו"ניטראלית", ללא זהות חייתית מוגדרת, שעשויה מעור כבש עם תבליט על פני שטחו ואברים המוצמדים באמצעות מגנטים הניתנים להסרה ושינוי הגרסה החייתית. עבודות נוספות שמוצגות בתערוכה, מסדרת "CHANGE" ומסדרת "7 STONES", הינן פיתוח של "DYNOSAUROS" (דינוזאורים), פרויקט הגמר של יממוטו, הנכלל בה גם כן. במצע שהתייחס לעבודה זו כתבה יממוטו שמאז ילדותה ריתק אותה עולם הדיזנאורים, וגרם לה לתהות איך היו בתינו נראים לו שילבנו בתוכם פריטים שנוצרו בהשראת אותם יצורי ענק (תרגום חופשי). תהיית ילדות זו תורגמה על ידה לפריטים עשויים מפוליאוריטן מוקצף עם ציפוי גומי פוליאוריטן שפוסלו בעבודת יד (להבדיל מהשימוש התעשייתי שמקובל בשימוש בחומר), כשהם משמרים נאמנות לצורה המקורית , ומתוך כך דווקא מדגישים את ממד הזיוף/חיקוי של עיצובם. סדרת CHANGE "עובדת" על אותו רעיון של אשליה וזיוף: פריטי ריהוט וחפצים ביתיים עשויים מפוליאוריטן מוקצף, שחזותם משדרת כובד ומגע קשיח, אך הם מפתיעים ברכותם, בגמישותם ובמשקלם הקל. כמו ה"דינוזאורים", כך גם סדרה זו עשויה בעבודת יד המשלבת בלוקים בחיתוך CNC וכל פריט בה הינו ייחודי מסוגו.  ככלל, העיסוק בחומר והתחקות אחר טכניקות ביצוע, עם משיכה מיוחדת למלאכות יד (קראפט) ולשיטות מסורתיות, הם מהדברים המרתקים את יממוטו וכהן ובאים לידי ביטוי במנעד העיצובים שלהם "באופן כללי אנחנו אוהבים לעבוד עם חומרים טבעיים שמגלמים את כנות החומר, אך גם הממד ה"חקייני" מרתק ומושך אותנו- אם כזה שהינו תוצר של חומרים מודרניים מתועשים, ואם כזה המתקיים בחומרים טבעיים. ההחלטה באיזו טכניקה להשתמש נובעת מאופיו של העיצוב או מהרעיון העומד בבסיסו: היא יכולה להיות פשוטה ורווחת, ולעיתים, כשנדרש, אנחנו מסתייעים באנשי מקצוע בעלי כישורים מתאימים".

על הבמה: העבודה "dynosauros" תערוכת Post fossil במוזיאון העיצוב בחולון. צילום: שי בן אפרים

Mixed Animals

סדרת JOIN, למשל, סדרה של שלוש מחיצות עשויות עץ שהציגו בשנת 2010 במילאנו, ואשר אף זיכתה אותם במועמדות לפרס העיצוב הנחשב מטעם..BRIT INSURANCE DESIGN באנגליה ומוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית בלונדון, ממחישה היטב עד כמה הם מוכנים להרחיק לכת עם הרצון, הסקרנות, המחקר והתשוקה לחומרים ולטכניקות, המחיצות, המעוצבות מעץ ברוש יפני שנחשב יוקרתי, מאופיינות בחזות מינימליסטית מעודנת המשלבת מוטיב אופקי ואנכי, והינן תוצר של מסע תרתי משמע- מסע יצירתי-אישי ו"מסע כמו מסע" שערכו ליפן כדי להוציא לפועל את הרעיון שהגו. כהן ויממוטו:  "עיצוב המחיצות התבסס על טכניקת יפנית מסורתית של חיבורי עץ הנקראת .Tategu - טכניקה שנשענת על חיבורי העץ בלבד, ללא כל שימוש באמצעי חיבור אחרים כדבקים ומסמרים, ודורשת מהעוסק בה הרבה שנות לימוד והתמחות כדי לרכוש את המיומנות המיוחדת. האתגר שלנו היה לחקור את הטכניקה מזוויות שונות וליצור אובייקט חדשני שמכבד את הממד המסורתי של הטכניקה מחד, וחורג ממנה מאידך, היות והוא משלב מוטיבים שאינם מקובלים בה, כזוויות וצורות". על אומן העץ שאתרו לצורך העניין, מר TANKA, הם מדברים בחום רב ולא בכדי. "האתגר שהצבנו בפניו היה לגמרי לא פשוט, והוא עצמו, עם כל הניסיון, הוותק, המיומנות והכישורים שלו, לא היה בטוח איך תתקבל התוצאה הסופית. גם התהליך לכשעצמו היה מרתק ביותר, היות וכל דגם דרש שימוש בכלים מיוחדים, מהם כאלה שיוצרו/נוצרו ייעודית עבור המשימה" כך או אחרת, סוף טוב הכול טוב- סדרת JOIN כוללת שלושה דגמים המוצעים במהדורה מוגבלת- 8 יחידות בלבד לכל דגם, וייצורן מופקד בידיו הנאמנות והאמונות של TANKA בבית המלאכה שלו בטוקיו.

סדרה מרשימה אחרת, היא סדרת RE-SKINNED שבוחנת את אופני השימוש והשימוש החוזר בחומרים בעלי ערך ומקפלת במהותה ממד של מחזור ורעיון של זיכרון. החומר שבחרו כהן ויממוטו לעיצוב שטיחי הסדרה הם פריטי לבוש עשויים עור ופרווה שזוהרם אבד, אם בשל אופנה שהשתנתה, ואם בשל פגמי בלאי שנוצרו בהם עם השימוש. אלה פורקו על ידם לחלקים שהורכבו מחדש לכדי שטיחים המשלבים בטנה מונעת החלקה ומספר סידורי מובלט. "לעור חיה יש זיכרון" הם אומרים "הוא זוכר את הגוף שלבש אותו, את החורים הקטנים בחיבורי התפרים, והופך למפה המשרטטת את מסלול חייו וציוני הדרך של השימוש בו. הזיכרון הזה הוא מה שמעניק לכל שטיח ושטיח ערך ייחודי ואישי".

הערך המחזורי שטמון בסדרה מגלגל את השיחה לנושא החם של עיצוב ירוק, וגם כאן כהן ויממוטו נותרים נאמנים לתפיסת עולמם שאינה נצמדת לאופנות רעיוניות "אנחנו לא עוקבים אחר טרנדים, ובאופן כללי מאמינים שכל עיצוב וכל מוצר צריך לגלם כנות, יושרה, ורעיון מנומק. יכול להיות שזה דבר טוב למתג מוצר באמצעות שיוך ערכים שמסייעים ללקוח לחוש שהוא בעל אחריות חברתית, אך כשבוחנים את המצב מצדו של המעצב/יצרן זה די מגוחך להכריז על משהו שצריך להיות ברור מלכתחילה. בנוסף, לעתים קרובות טרנדים גורמים לכך שעיצוב פחות טוב פתאום נחשב למצוין רק בגלל שהוא ממותג בהתאם להם".

 נוכח הזמן הקצר יחסית שהם פועלים בזירת העיצוב, כמות העבודות שלהם מרשימה, ובכלל זה כאלה שהוזמנו ייעודית ע"י גלריות, תערוכות או מכירות פומביות. המשותף לכולן הוא האופן בו כהן ויממוטו מצליחים לפשט שאלות רעיוניות, לעתים פילוסופיות, לזקק ולגבש אותן לאסתטיקה "נגישה" שגורמת למתבונן/ללקוח להתחבר אליהן בגובה העיניים. "אנחנו לא אמנים. אנחנו מעצבים, ובסופו של יום  מוצרים נועדו לשימוש, והצד של המשתמש הוא ההיבט המשמעותי של העבודה. המטרה שלנו היא ליצור ללא כל פשרות, ואנחנו רוצים להאמין שגם בגודש והריבוי שקיימים היום בתחום איכויות כעיצוב מנומק, שבבסיסו עומדים סיבה, קפידה ותוכן ערכי ואסתטי, יזכו להכרה נכונה. לשם אנחנו רוצים להגיע. הכוונה היא לאו דווקא שהסטודיו יגדל, אלא פשוט להמשיך וליצור בהתאם לתפיסת עולמנו, וכן, גם לחיות מהעיסוק האהוב עלינו"

מוצרים מהסדרה change

מתוך מגזין בית ונוי 117: "לחיות, לאהוב, לעצב"