"מקירות הרוסים באנו, וברצוננו להקים בית שוקק חיים" - ציטוט זה מדבריו של אנטק צוקרמן, ממנהיגי מרד גטו ורשה, מופיע על קטלוג בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון, השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות. הבית שוקק החיים הוא הקיבוץ שהקימו ניצולי השואה בגליל המערבי, בית שבתוכו שוכן "בית" נוסף - כינויו של המוזיאון בפי החברים.
אולם היזכור, התחתון במערך חללים אנכי של התכנון החדש, הינו ארכיון המאכלס חפצים ודברי אמנות שמוצגים מאחורי קירות זכוכית כהים. עיצוב המיצב:רומי אחיטוב.
ההחלטה על הקמת מוזיאון שינציח את שאירע בשואה ויהווה עדות לדורות הבאים, התקבלה עוד באירופה, ערב עלייתם לארץ של מייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות, כולם ניצולי שואה, לוחמי מחתרות יהודיות בגטאות, ופרטיזנים. הקיבוץ השוכן בגליל המערבי עלה לקרקע בשנת 1949, ובשנת 1953 תכנן האדריכל שמואל ביקלס את מבנהו המרשים של המוזיאון, אשר במהלך השנים אכן הפך סמל של מחויבות להנחלת מורשת, ופעילותו התרכזה ומתרכזת רבות בעשייה חינוכית. הנסיבות המיוחדות של הקמתו, והממד האישי-אותנטי שממנו וסביבו צמח ונרקם אופיו המיוחד של המוזיאון כבית עדות, הם שעמדו גם לנגד עיני מתכנני האגף החדש שנבנה בו- משרד האדריכלים "אפרת-קובלסקי" בשיתוף עם האדריכל דרור אבירם, שהצעת התכנון שהגישו לתחרות שהתקיימה לצורך זה, נבחרה מתוך שבע הצעות שהוגשו. "שרידים, עדים, נופים - שלוש מילים אלה מהוות, למעשה, את תמצית הרעיון שעמד בבסיס תכנונו של האגף החדש", מסבירה האדריכלית מאירה קובלסקי. "היות ומדובר במוזיאון אשר מקימיו, חברי הקיבוץ, הם שאצרו את תכניו ובתוך כך קבעו וגיבשו את אופיו הייחודי, העבודה האדריכלית ביקשה לקיים את צוואת מקימיו ולשקף את פרשת חייהם. לפיכך, כל מהלך תכנוני כזה או אחר, פנימי או חיצוני, נבחן ונמדד על פי מידת תרומתו להבהרת הקשר בין הקיבוץ ו"הבית", כמו גם על פי יכולתו לקיים תנאי תצוגה וצפייה המאפשרים קירבה, הפנמה והזדהות עם העדויות המוצגות". הפרוגרמה שהוגדרה הייתה "להשלים" את "הריק" של חלל רבוע שהיה כלוא בלב המבנה המקורי (תוכנית לכך אמנם נכללה בהצעתו של ביקלס, אך מעולם לא בוצעה), ולשלב בבניה מספר פונקציות- אולם מרכזי שישמש גם לתערוכות, אודיטוריום, ואולם יזכור. להצעה שהגישו הוסיפו המתכננים פונקציה שלא נכללה בפרוגרמה, אך התקבלה- לייצר מרפסת עליונה עם תצפית לנוף.
האולם המרכזי- "בית העדות", שתכנונו ותכנון התצוגה בו, המבוססים על סיפורם של מייסדי הקיבוץ , נועדו לאפשר שהייה נעימה על מנת לחוותם כראוי.
אולם היזכור, התחתון במערך חללים אנכי של התכנון החדש, הינו ארכיון המאכלס חפצים ודברי אמנות שמוצגים מאחורי קירות זכוכית כהים. עיצוב המיצב:רומי אחיטוב.
האולם המרכזי- "בית העדות", שתכנונו ותכנון התצוגה בו, המבוססים על סיפורם של מייסדי הקיבוץ , נועדו לאפשר שהייה נעימה על מנת לחוותם כראוי.
אולם היזכור, התחתון במערך חללים אנכי של התכנון החדש, הינו ארכיון המאכלס חפצים ודברי אמנות שמוצגים מאחורי קירות זכוכית כהים. עיצוב המיצב:רומי אחיטוב.
אולם היזכור, התחתון במערך חללים אנכי של התכנון החדש, הינו ארכיון המאכלס חפצים ודברי אמנות שמוצגים מאחורי קירות זכוכית כהים. עיצוב המיצב:רומי אחיטוב.
האולם המרכזי- "בית העדות", שתכנונו ותכנון התצוגה בו, המבוססים על סיפורם של מייסדי הקיבוץ , נועדו לאפשר שהייה נעימה על מנת לחוותם כראוי.
האולם המרכזי- "בית העדות", שתכנונו ותכנון התצוגה בו, המבוססים על סיפורם של מייסדי הקיבוץ , נועדו לאפשר שהייה נעימה על מנת לחוותם כראוי.