כך הפך משרד אחד בשרון לחלל שכולם רוצים לשבת בו

כשחברה בתחום הביטחון מחליטה לשפץ את משרדי ההנהלה שלה, הציפייה היא לחלל מכובד, פונקציונלי, קצת קפוא. מה שנוצר כאן בשרון הוא משהו אחר לגמרי: קומה שלמה שמזמינה להישאר, מארחת, מפתיעה, ובכל זאת ממלאת בדיוק את הפונקציות שנדרשות ממנה.

הפרויקט בוצע על ידי הילה ישראלביץ' מ"ישראלביץ אדריכלים", שמלווה את בעלי החברה כבר שנים, ואחראית גם על תכנון ביתה הפרטי של המנכ"לית וביתו של בנה, המשמש מנהל בכיר. הקשר הזה, שנבנה לאורך עבודה משותפת על פרויקטים אישיים, הוא שאפשר לה להגיע אל המשרד עם הבנה עמוקה של מי שיחיה בו, לא רק של המותג שייצג.

הכניסה לקומה נפתחת עם דלפק קבלה שנבנה משלושה גופים שונים: קוביית טרוורטין בגוון חם, אלמנט עץ אלון ומסגרת מתכת. השילוב ביניהם מייצר תחושה של פסל עכשווי, ומעליו גוף תאורה מרחף שמחדד את האפקט.

מימין לדלפק נמשכת סבכת מתכת בגוון מטאלי עדין, שמפרידה בין אזורים מבלי לסגור אותם: האור עובר דרכה, מבט אפשרי, אוויר ממשיך לזרום. הצורות הגיאומטריות שבסבכה נוצרו בהשראת לוגו החברה, מחווה שקטה למיתוג שמשולבת בתוך האדריכלות.

מאחורי דלפק הקבלה מוצב ארון דו-כיווני שמשרת את שני הצדדים, אזור הקבלה ואזור הלאונג', ויוצר חיבור פונקציונלי בין חלקי הקומה. מימין לו חדר הישיבות הרשמי, וממול תוכנן חדר כושר מקצועי לעובדים.

חדר הכושר הוא אחת ההפתעות הבולטות בקומה. ציוד מקצועי, תקרת עץ חמה ומקלחון שעוצב כטוטאל-לוק עם חיפויים בהשראת עולם החי ועם צורות אמורפיות, כל אלה יוצרים חלל שאינו מרגיש כמו חדר שירות.

ארון אחסון לציוד ממשיך בעיצובו אל ארון התקשורת בלאונג', פתרון שמחבר בין שתי פונקציות שבדרך כלל נשמרות נפרדות. הקשר הוויזואלי בין חדר הכושר ללאונג' נשמר דרך קירות זכוכית, שמחזקים את עיקרון השקיפות שמלווה את הקומה כולה.

אזור הלאונג' כולל מטבח פעיל שתוכנן להיות מרכז חברתי, לא רק תשתית. סביבו מוצב בר יומיומי שהופך לנקודת מפגש עבור צוות ההנהלה. לפי ישראלביץ', החברה רצתה מקום שנעים לשהות בו, שמאפשר ליצור חיבורים ושיחות, לא רק לעבוד. את החשיבה הזאת אפשר לקרוא בבחירת החומרים, בתאורה ובזרימה הרכה בין האזורים.

חדר הישיבות שבצדו השני של החלל כולל קיר נגרות מרחף דו-כיווני, מוקף זכוכית. הרעיון הוא מחיצה שהיא פונקציונלית אך לא אטומה, כזאת שהאור יכול לעבור דרכה. כך נוצר שיח מתמשך של שקיפות והמשכיות שחוצה את כל הקומה: מהסבכה בכניסה, דרך חדר הכושר ועד חדר הישיבות.

גם שירותי הקומה הפכו לרגע עיצובי. הכניסה מתבצעת דרך דלת נסתרת המובילה לחלל עם תקרה ירוקה וריצוף בגווני שחור, לבן וירוק שיוצרים אפקט פסיכדלי עם נגיעה שובבה. רגע קטן של הפתעה, שמגלה משהו על הגישה של הפרויקט כולו.

על גג המבנה עוצב מטבח חוץ עם פינות ישיבה, והקירות קיבלו שכבת גרפיטי מקורית. הדימויים שנבחרו אינם אקראיים: רכב הסיור הראשון של החברה, ונדר וומן כמחווה לבעלת החברה, ועוד רגעים שמרכיבים יחד ציר זמן אישי וצבעוני. זהו גג שמספר היסטוריה, ועושה זאת בפה מלא.