עליית מדרגה - עיצוב מדרגות

לא בכדי ישנם בניינים לא מעטים שנחרטו בתודעה בזכות גרם המדרגות שלהם: ארמון דולמה באצ'ה בתורכיה (עם מעקה "בקבוקי" הבדולח), בית האופרה הישן בפריז, גרם המדרגות המפוצל של ה-National History Museum בלונדון ואף הרוטנדה הקונכייתית של פרנק לויד רייט במוזיאון גוגנהיים בניו יורק – שהיא יותר רמפה ממדרגות וסוג של פתרון למעבר ורטיקלי מקומה לקומה.

לא בכדי השיר "Stairway to Heaven" של להקת לד זפלין הוא משירי הרוק הידועים והמושמעים ביותר בכל הזמנים, שכן לאפקט עליה וכמובן ירידה יש קשר הדוק לדת, מיסטיקה, תרבות, עושר, אופנה ואמנות. כך או אחרת, כשהם במיטבם, יכולים גרמי מדרגות להצית את הדמיון ולאפשר שימוש בתחביר אדריכלי מורכב.

אדריכל גיא ארבל מצר על תופעה זו של ירידת המדרגות מגדולתן, ומדגיש שחשיבותן של המדרגות היא בכך, שלהוציא קשר עין, הן מהוות את הקשר הורטיקלי הפיסי היחיד שבין המפלסים במבנה נתון. לדבריו, גרם מדרגות הוא מהאלמנטים האדריכליים החשובים והמרתקים ביותר בבניה, אולם במציאות העכשווית, כאמור, הן מעט מבודדות. בבניינים משותפים הן נדחקות לשוליים מפאת הימצאותה של המעלית, ובדרך כלל לא מושקע בהן כל אלמנט רעיוני/עיצובי אשר יאפשר החזרת עטרה ליושנה.

למי שמהרהר באפשרויות הגלומות בגרמי מדרגות ובדרך לפתור מעברים ורטיקליים בתוך מבנה כדאי להיזכר בעבודתו של האמן Carsten Holler, אשר הציג את מיצב המגלשות שלו בטייט מודרן בתחילת השנה. המגלשה המפורסמת ביותר שבנה האמן היא זו שנבנתה במשרדי חברת "פראדה" במילנו, המקשרת את משרדה האישי של Miuccia Prada למכונית שלה.

דרך עבודה זו ואחרות ניתן לראות כיצד באמצעות התנועה הורטיקלית וההוריזונטלית המדרגות משיגות שליטה, הן באופן ממשי והן באופן מטפורי, וכסמל  להתקדמות ושיפור הן מקבלות על עצמן את התפקיד באופן אופטימלי.

מתוך מגזין בית ונוי 97: "עליית מדרגות"