סיקור כנס תכנון ועיצוב פתרונות דיור לגיל השלישי - מחקרים, מגמות, מסקנות...

בשנים האחרונות, ענף הדיור המוגן לאזרחים ותיקים בישראל עובר שינויים משמעותיים. עם אוכלוסייה מזדקנת וצרכים משתנים, הביקוש לפתרונות דיור מותאמים לגיל השלישי הולך וגדל. 

כיום חיים בישראל כ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים, כאשר כמחציתם מתגוררים במחוזות תל אביב והמרכז. מאז 2017 נפתחו בישראל חמישה בתי דיור מוגן חדשים, וצפויים להיפתח עוד כ-20 בטווח הקרוב. תשעה מבתי הדיור המוגן המתוכננים צפויים להיפתח במרחב ראשון לציון, רחובות והסביבה, כאשר ארבעה מהם בעיר ראשון לציון עצמה.

המחירים בתחום הדיור המוגן משתנים באופן משמעותי בין אזורים שונים בארץ:

באזור תל אביב והשרון, הפיקדון הממוצע למ"ר עומד על כ-31,000 ₪, עם דמי אחזקה חודשיים של כ-185 ₪ למ"ר. בפתח תקווה וירושלים, הפיקדון הממוצע נמוך יותר ועומד על כ-27,000 ₪ למ"ר. באזור חיפה, הפיקדון נמוך משמעותית מאזור המרכז, אך דמי האחזקה החודשיים דומים לאזורים אחרים.

חשוב לציין כי כ-50% ממשקי הבית בגיל השלישי בישראל מתקיימים מהכנסה של עד 5,000 ₪ נטו לנפש, מה שמציב אתגר משמעותי בנגישות לדיור מוגן איכותי עבור אוכלוסייה רחבה.

הצפי לעשור הקרוב מצביע על מספר מגמות:

גידול בביקוש: תהליכים דמוגרפיים וכלכליים צפויים להגדיל את הביקוש לדיור מוגן, עם צורך משוער בתוספת של כ-15,000 יחידות דיור בשני העשורים הקרובים.

פיתוח מואץ: צפי לפיתוח של כ-1,000 יחידות דיור בשנה, שווה ערך ל-3-4 בתי דיור מוגן חדשים מדי שנה.

התאמה לאוכלוסיית הביניים: פיתוח בתי דיור מוגן ברמת גימור נמוכה יותר, עם פחות מתקנים יוקרתיים, אך עם דגש על ביטחון, שמירה על בריאות, וקהילתיות.

הרחבה גיאוגרפית: פיתוח נוסף צפוי בערים בינוניות וגדולות כמו נתניה, חיפה, אשקלון, ואשדוד, וכן הקמת בתים בפריפריה.

פנייה למגזרים ייחודיים: פיתוח פתרונות דיור מותאמים לקהילות דתיות, חרדיות ומגזרים נוספים.

אתגרים והזדמנויות

למרות הצמיחה הצפויה, הענף עדיין מתמודד עם מספר אתגרים:

פער בין היצע לביקוש: ההיצע היוקרתי הקיים מדיר קבוצה גדולה של מבוגרים בני 70 ומעלה.

סף ביקוש מינימלי: ביישובים רבים, גודל אוכלוסיית הגיל השלישי עדיין לא מגיע לסף הביקוש המינימלי הנדרש להקמת בית דיור מוגן

עם זאת, ישנן הזדמנויות משמעותיות לצמיחה:

פיתוח תת-רשת דיור מוגן לקהל בדירוג חברתי-כלכלי בינוני, עם ביקוש מוערך של לפחות שני בתים מדי שנה בעשור הקרוב. הרחבת ההיצע בערים בנות 100 עד 300 אלף תושבים. פיתוח פתרונות דיור מותאמים למגזרים שונים באוכלוסייה.

תחושת השייכות בקהילה: מפתח לרווחה

לפי המחקרים שהוצגו בכנס, לתחושת השייכות יש תפקיד משמעותי עבור אנשים במצבי טראומה ובשגרה. נמצא כי תחושת שייכות גבוהה יותר ניבאה מדדים שונים של רווחה בקרב אנשים מבוגרים. תחושת השייכות לקהילה משמשת עוגן ויציבות עבור האזרחים הוותיקים, ומשמעותה מתעצמת בעיקר בגיל הזיקנה. לכן, הדוברים בכנס הדגישו את החשיבות בהגברת תחושת השייכות על ידי מפגשים בין-אישיים ויצירת קשרים חדשים.

הקשר בין מגורים, קהילה ובריאות

אחת התובנות המרכזיות מהמחקרים שהוצגו היא כי תחושת השייכות מתבטאת בין היתר במגורים קרובים וביחסי שכנות טובים. מחקר מצא כי בקרב נשים בגיל זיקנה, תחושת שכנות טובה הייתה קשורה לבריאות פיזית ונפשית טובה יותר, למתח נמוך יותר, לתמיכה חברתית טובה יותר ולפעילות גופנית רבה יותר. מכאן נובע כי תכנון דיור מוגן צריך לשלב אלמנטים המעודדים אינטראקציה חברתית וקהילתיות.

מבט קדימה: תכנון מערך דיור גמיש ותומך

גמישות ועצמאות בדיור מוגן

אחת ההמלצות שעלו הייתה הצורך במערך דיור גמיש שיאפשר לאוכלוסייה המבוגרת לשמור על עצמאותה. מדובר בתכנון דירות שיכללו מטבח פרטי, יחידות דיור עצמאיות וחללים משותפים כמו סלון קומתי, פינות ישיבה וקפה. כמו כן, יש לשים דגש על עיצוב חללים שיזמינו למפגשים ופעילויות פנאי משמעותיות, כמו גם הקמת מועצות וועדי דיירים כדי לחזק את תחושת הקהילה.

שילוב שירותי קהילה ותכנון מערך תמיכה

בכנס הוצע לשלב שירותי קהילה כחלק מתפיסה מקצועית של מעורבות, חיבור ושייכות. מערך דיור מוגן מתוכנן היטב כולל מרכז מומחה לזיקנה, מתקנים רפואיים ושירותי טיפול רגשי המסייעים בהתמודדות עם אובדנים, מעברים, ליווי משפחתי וטיפול בסוף החיים.

סביבת מגורים נגישה ותומכת

הכנס דן בהיבטים הפיזיים של סביבת המגורים, כמו מדרגות מותאמות, רוחב פתחים וגישה נוחה ובטוחה מהחנייה לבית ולגינה. סביבה נגישה ונוחה הן בתוך הבית והן מחוצה לו יכולה לסייע במניעת תאונות ולהגביר את תחושת הביטחון העצמי של הדיירים. חשוב לשלב אמצעי ביטחון כגון כניסה מאובטחת, חיבור למוקדי חירום ולחצני מצוקה.

יצירת סביבת מגורים מעודדת ומקדמת הזדמנות בריאה:

1. איכות אוויר והכנסת הטבע: הכנסת אלמנטים טבעיים לחלל המגורים והדגשת חשיבותו של אוויר נקי ובריא בבתים פרטיים וגם במוסדות דיור מוגן.

2. עידוד קהילתיות: תכנון חללים משותפים המעודדים מפגשים חברתיים וחיזוק קשרי השכנות, כולל מועדונים, מרכזי תרבות ואזורי פנאי.

3. שמירה על עצמאות: תכנון יחידות דיור עצמאיות הכוללות מטבחון ומרחב פרטי, המאפשרים לדיירים לנהל אורח חיים עצמאי.

4. סביבה נגישה: התאמת התכנון לדרישות התפקודיות של הדיירים המבוגרים, כולל אמצעי בטיחות למניעת תאונות ושילוב לחצני מצוקה.

5. תחושת משמעות: יש לתכנן מערך דיור המאפשר לדיירים לשמור על תחושת משמעות ומעורבות, כולל אפשרויות להשתתפות בחוגים, פעילות בין-דורית והשתלבות במסגרות התנדבות. לגלריית התמונות מתוך הכנס לחצו כאן