תחת שמי ים התיכון
בכולנו טמון גרעין של געגוע לפשטות של פעם, לימים שבהם אנשים סיימו לעבוד לכול המאוחר בשעה 5, נכנסו למטבח הכינו לעצמם תה חזק ומתוק, ויצאו לגינה כדי להתיישב על הספסל שמתחת לעץ ופשוט ליהנות משעות בין ערביים שקטות – בלי טלפונים מהמשרד, בלי ציוצי אימייל או וואטסאפ ובלי הצצות בפייסבוק.
הבית של תמר
מבט מבחוץ לבית של תמר
כשהגעתי לבית של תמר שנמצא בכפר בני-ציון, הניצוץ של הגעגוע בא על סיפוקו. אמנם השיחה התקיימה בתוך הבית, אך החלונות הגדולים שהכניסו פנימה את הגינה הירוקה, הבריזה הנעימה ששררה, ללא עזרת מזגן או מאוורר, הצבע העז על אחד הקירות ובריכת הדגים בתוך הבית - היו מבחינתי תזכורת נעימה לתקופה אחרת.
חצר הבית בחוגלה
זה מקסיקו, זה יוון, זה מרוקו?
לתמר בנימיני יש סגנון בנייה מיוחד מאוד, הבתים שהיא מתכננת עשירים בפתחים, באור ובצבעים – יש המתארים את הסגנון שלה כ"סגנון ים תיכוני", אך תמר – מנסה להישאר משוחררת מהגדרות, מסבירה כי זה משהו עמוק יותר. הסגנון הייחודי שלה נוצר מתוך מחשבה על האדם שמתגורר בתוך הבית שעמוק בתוך תוכו יודע מה טוב לו. בתהליך התכנון תמר מקדישה חשיבות לזיהוי הצרכים האמיתיים ולהבנת החלומות של הלקוח.
חזית הבית בנס ציונה
חדר שינה באווירה כפרית. צלם אלדד מאסטרו
"בית צריך לקבל את פניך, לחבק, להגן לאפשר פתיחות וקשר החוצה למקומות אינטימיים. יש כאלו שאוהבים צבעים עדינים, קווים נקיים ותחושה של סדר ויש כאלו שאוהבים צבעוניות חזקה והמון נישות... מבחינה סגנונית כבר משכו אותי לקצוות היה מי שביקש ממני 'ארמון מרוקאי' וגיליתי שיש בי יכולות ליצור כיפות, קמרונות ועיטורים מופלאים והיה מי שרצה גג רעפים ומראה מכובד ובשני המקרים הצלחתי לתכנן נעימות, אסטטיקה, קסם והכי חשוב לתת ללקוח את התחושה שהבית מתאים לו. שהוא מרגיש בו בבית".
מפתחים גדולים שמכניסים את האור. צלם אלדד מאסטרו
להבין מה זה בכלל בית
תמר היא פילוסופית בנשמתה, לפני שהיא החלה לתכנן את ביתה שבכפר בני ציון, היא קודם כל ניסתה להבין מה זה בית, ואם כבר בית אז מה זה בית מזמין, ואיך בכלל צריכה להיראות הכניסה שמקבלת את פני הדיירים והאורחים... את המסקנות מאותן מחשבות, תמר הביאה לידי ביטוי בביתה הפרטי שמזכיר, לפחות לי, בית בכפר יווני. "אני נגד כותרות. 'סגנון ים תיכוני', 'בית מרוקאי' זה העיטור. מה שחשוב בעיניי הוא להתחבר למהות שמתחת. לתחושתי, האופנה והפרסומות גורמות למתכננים ולבעלי הבתים ללכת לאיבוד. להתרחק מהחושים, מהצרכים הבסיסיים של הנפש ומהחשק והטעם האישי וכך נוצרים "בתים למגזין" ולא בתים לחיים".
להרגיש כמו בבית. צלם אלדד מאסטרו
להימתח בין הקצוות
הנאמנות הגדולה של תמר לאמת הפנימית שלה, לא מפריעה לה לזרום עם החלום של הלקוח, כל עוד הוא פתוח לעבור יחד עמה את הדיאלוג התכנוני "אני נמתחת בין הקצוות - למרות שאני מאוד אוהבת צבעוניות עזה, אני גם מתחברת לפשטות ואני גם נהנית לתכנן בתים שבהם יש שקט וניקיון, פעמים רבות יוצאים לי מבנים שמפתיעים אפילו אותי, משום שלפני כן לא תיארתי לעצמי שאצליח לתכנן בית בצורה כזו. אני מוכנה לאתגרים, להרפתקאות, לדרכים בהן טרם הלכתי. אך תמיד תהיה בי נאמנות למצפן הפנימי".
חדר אמבטיה שכולו אווירה. צלם רני לוריא
הבתים של תמר
אין ספק שבכול בית שתמר תכננה ניתן להרגיש את חותמה, אך באותה מידה כל בית שונה לחלוטין מרעהו משום שהוא מותאם לצרכים הרגשיים של הלקוח "במסע שלי בהודו , לפני שנים, שום דבר שם לא היה כמו שלמדתי ולא כמו שהכרתי והיה שם קסם. הכול נפתח לשאלה. אני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו אני מזמינה את הלקוח לחקור את רצונותיו האמיתיים. אני מקשיבה, שואלת, מבררת איתו הגדרות, מפרקת לגורמים כדי להגיע לבסיס האמיתי של רצונותיו."
לביקור באתר הבית של האדריכלית תמר בנימיני
כתבות נוספות
