איך אותה דירה בדיוק הפכה לשני בתים שונים?

אחד האחים במשפחה אמריקאית החליט לעלות לישראל עם משפחתו, ורכש במגדל בתל אביב דירה שזהה בשטחה ובתוכניתה לדירה שהמשפחה כבר החזיקה באותו בניין. שתי הדירות, בשטח של כ-180 מ"ר כל אחת, יצאו מאותה תוכנית אדריכלית והגיעו לליאורה שטרנפלד, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים, שקיבלה הזדמנות לבדוק מה קורה כשאותם נתונים פוגשים שתי משפחות עם צרכים שונים.

הדירה הראשונה נרכשה כדי לתת למשפחה בארצות הברית בסיס מוכר בישראל, מקום לחופשות ולביקורים אצל קרובים. השנייה נועדה לזוג ושלושת ילדיו, שבחרו לעשות את ישראל לביתם. את שתי הדירות תכננה שטרנפלד כמעט במלואן בשלט רחוק, בזמן שהבעלים עדיין גרו מעבר לים. היא עצמה חיה ועבדה בארצות הברית שנים, והיכרותה עם התרבות האמריקאית ועם הציפיות של לקוחות שמנהלים פרויקט מרחוק עזרה לה. העבודה התנהלה בפגישות מקוונות, בתוכניות מפורטות ובתיעוד מצולם, ובכל שלב התקבלו החלטות מדויקות.

בדירת הנופש רצתה שטרנפלד שהמשפחה תרגיש חופש ותתנתק מהשגרה. החלל המרכזי נשאר פתוח ומואר, ופלטת החומרים משלבת לבן, עץ טבעי, ירוק מעודן ונגיעות כחולות. המטבח תוכנן כמרחב חברתי שמאפשר אירוח והתכנסויות משפחתיות, וחדרי השינה עוצבו בקווים נקיים. מערכות האחסון שולבו בנגרות, כך שהמשפחה משאירה בדירה חפצים אישיים וחוזרת אליה בכל ביקור למקום מסודר. חדר המשפחה והטלוויזיה תוכנן כחלל גמיש, ובעת הצורך הוא הופך לחדר שינה נוסף לאורחים. הריהוט שתכנן אריק בן שמחון לדירה הזאת מתאפיין בקווים נקיים, בחומרים טבעיים ובנוכחות מאופקת, עם נגיעות צבע נקודתיות, והוא משלים את תכנון החלל.

הדירה השנייה נדרשה לתמוך בשגרה מלאה של משפחה בת חמש נפשות, עם פרטיות, מפגשים משפחתיים ואירוח. היא כוללת ארבעה חדרי שינה, שלושה חדרי רחצה מלאים ושירותי אורחים, וחלל ציבורי רחב שמאגד את הסלון, המטבח ופינת האוכל. השפה העיצובית כאן חמימה ועשירה יותר. הקירות חופו בטיח מינרלי, חומרים טבעיים שולבו עם פריטי וינטג' והטקסטיל נבחר בגווני אדמה. כורסאות בגוון סגול עמוק, פריטים בגווני חמרה וטרקוטה ונגיעות פליז יוצרים עומק, ופסנתר שחור בחלל המרכזי מוסיף ממד אישי ומציב את התרבות והמפגש המשפחתי במרכז הבית.

אחת ההחלטות המרכזיות של שטרנפלד הייתה להוציא את מסך הטלוויזיה ממרכז תשומת הלב בסלון. היא תכננה מערכת נגרות עם חזיתות אוויריות ודלתות חצי שקופות, שמסתירות את המסך כשהוא כבוי, וכך הסלון נשאר מקום לשיחה ולאירוח.

בבית הזה הריהוט של בן שמחון תופס מקום משמעותי במיוחד. שפתו העיצובית משלבת פיסוליות, חומריות ונוחות, והוא תכנן מערכות שמאפשרות לחלל להשתנות לפי צורכי המשפחה. ספה מודולרית מאפשרת כמה תרחישי ישיבה,

כורסאות מסתובבות יוצרות קשר בין הסלון לפינת האוכל, שולחן אוכל רחב משמש מוקד להתכנסות וספסל ארוך מוסיף מקומות ישיבה כשיש אורחים.

כל פריט נבחר לפי האופן שבו ישפיע על השימוש בחלל, והריהוט נולד יחד עם התכנון ולא הגיע בסוף התהליך. בחדרים הפרטיים נמשכת אותה שפה. חדר ההורים משלב עץ בהיר וטקסטיל רך בגווני אפור, וחדרי הילדים תוכננו בקו מינימליסטי ובהיר, עם פתרונות אחסון, תאורה שמתאימה לתרחישים שונים ומוטיב קשתות שחוזר בחלק מהחללים.

שתי הדירות חולקות כתובת, שטח ותוכנית מקורית, ולכן ההבדל ביניהן מראה עד כמה עיצוב שנולד מאורח חיים שונה מעיצוב שנבחר לפי סגנון. האחת היא מקום לחזור אליו בחופשות, והשנייה המקום שממנו יוצאים בכל בוקר אל החיים. שתיהן מספרות סיפור משפחתי, כל אחת בשפה משלה.