בונים ירוק: כך אדריכלות והנדסה יכולות להיאבק במשבר האקלים
הקרחונים נמסים, האדמה מתחממת והאוקיאנוסים עולים: תחזיות משבר האקלים רק הופכות מאיימות יותר ויותר – וקרובות יותר ביותר. מדענים וחוקרים ברחבי העולם מזהירים כי אנחנו נמצאים על ספו של אסון עולמי בעל השלכות קשות – אך מוסיפים כי ביכולתנו להפוך את המגמה ולמזער את הנזקים העתידיים. לפי הקונצנזוס המדעי, חלון ההזדמנויות של האנושות עדיין קיים – אך הולך ואוזל.
במציאות שבה כמעט כל מדינה, מפעל או אפילו אדם פרטי שואלים את עצמם כיצד הם יכולים לסייע למאבק במשבר האקלים – נשאלת השאלה מה הוא התפקיד של עולם האדריכלות, ההנדסה והבנייה במאמץ העולמי הזה. האם אנחנו יכולים לתרום לסביבה בשלב התכנון, הבנייה והעיצוב – ואם כן, אז כיצד?
כדי להבין איך כל אחד מאיתנו משפיע על משבר האקלים, עלינו להבין מה היא טביעת רגל פחמנית. מדובר בכמות הפחמן הדו-חמצני העודף שכל פעולה שאנו עושים משחררת לאטמוספירה. פחמן דו-חמצני הוא אחד התוצרים המסוכנים ביותר של תהליכי בערה – והוא הגורם המוביל להתחממות כדור הארץ ולנזקי משבר האקלים.
נסיעה ברכבת, למשל, היא פעולה בעלת טביעת רגל פחמנית קטנה ביותר: מנוע אחד מסיע קדימה את כל קרונות הרכבת – כך שטביעת הרגל הפחמנית של כל נוסע בודד היא זניחה. נסיעה ברכב פרטי, לעומת זאת, היא בעלת טביעת רגל פחמנית משמעותית מאוד: כל העשן שנפלט דרך האגזוז נזקף לחובתנו.
גם לבניין יש טביעת רגל פחמנית, שאותה ניתן לחלק לשניים: טביעת הרגל הפחמנית של תהליך בניית הבניין – וטביעת הרגל הפחמנית השוטפת של התפעול היומיומי שלו. קל לנו לחשוב על "הוצאות פחמן" כמו צריכת האנרגיה של הבניין – כל מזגן, מכונת כביסה או מקרר בבניין צורכים חשמל, שבתורו מופק משריפת דלקי מאובנים.
אולם טביעת הרגל הפחמנית נמצאת גם במקומות שאנחנו לא נוטים לחשוב עליהם באופן טבעי – חומרי הגלם ששונעו ממרחק לצורך הקמת הבניין (על גבי משאית או ספינה מזהמות), המכונות הכבדות שהופעלו במהלך תהליך הבנייה (נסו לחשוב כמה אנרגיה צורך מערבל בטון) או אספקת המים לבניין (הזרמת המים בצנרת צורכת לא מעט אנרגיה).
כיצד ניתן להקטין את רמות פליטת הפחמן של פרויקטים אדריכליים? בקלות. כבר בשלב התכנון הראשוני, עלינו לחשוב על תנועת השמש בשמיים – ולתכנן את חלונות ופתחי השמש של הבניין כדי שימקסמו את ניצולת אור השמש ויחסכו הוצאות אנרגיה על תאורה. ניתן להקדיש מאמצי תכנון דומה לחימום וקירור הבניין – ולשאוף למערכות קירור טבעיות שאינן צורכות חשמל.
בנוסף, חשוב להסתכל על חומרי הגלם השונים שמשמשים לבניית הבניין – ולהעדיף תמיד חומרים מקומיים או חומרים ממוחזרים. פעמים רבות, היצרן יעשה עבורנו את העבודה ויעניק ציון ירוק או חותמת ירוקה לחומרי בנייה מועדפים מהבחינה האקולוגית. זה אולי נשמע לנו פעוט וחסר חשיבות – אולם לא פחות מ-19 אחוזים מפליטות הפחמן של ברזיל, אחת המדינות המזהמות בעולם, נובעות מייצור מלט ובטון.
שיקול חשוב נוסף, כאמור, הוא המכונות והכלים השונים שמשמשים לבנייה. כמובן שלא ניתן לבנות שום מבנה ללא שימוש במכונות כבדות – אולם כדאי לצמצם את השימוש בהן למינימום ולתכנן את ימי הבנייה בצורה שתמנע נסיעה מיותרת של מכונות כבדות מזהמות.
הקפדה על עקרונות אלו – ועל עקרונות נוספים שבהם נדון בהמשך – היא הבסיס לבנייה ירוקה ברת קיימא. כך ניתן להקים בניינים ירוקים, שכונות ירוקות ואף ערים ירוקות. רעיון זה, לקהילה ברת קיימא, צובר תאוצה בחוגים הירוקים בשנים האחרונות: עיר שלמה שמתוכננת ומנוהלת במטרה לצמצם למינימום את טביעת הרגל הפחמנית שלה.
מחקר בינלאומי משנת 2012 קיבץ יחד חוקרים מאירופה, ארצות הברית, יפן וסין – במטרה לדון ביתרונות הסביבתיים של הבנייה הירוקה ושל הקהילה ברת הקיימא. לדברי החוקרים, קהילות ירוקות מסוג זה יכולות לצמצם משמעותית את פליטת הפחמן שלנו – ולתרום תרומה מכרעת למאבק בנזקי משבר האקלים.
הכל טוב ויפה – אבל המאמצים הללו רלוונטיים בעיקר לאדריכלים, יזמים, קבלנים ורשויות מקומיות. העקרונות הללו לא באמת רלוונטיים לצרכן הפרטי שמתכנן את הבית הבא שלו או למעצב הפנים שעובד על עיצוב דירה או בית פרטי. בכל זאת, ניתן למנות שורה של עקרונות עיצוב, תכנון וריהוט שבהם יכול לנקוט כל אדם פרטי או מעצב – וביכולתם לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלנו.
בתור התחלה, חשוב לבחור בתאורה היעילה ביותר. גם אם הדירה שלנו לא תוכננה מראש במטרה למקסם את ניצולת אור השמש, אנחנו עדיין יכולים לבחור בנורת חשמל חסכונית יותר – שתקל גם על ההוצאות החודשיות שלנו וגם על הנזקים הסביבתיים של כל לחיצה על המתג. נורות לד (LED) הן ללא ספק החסכוניות ביותר – עם בין 90 ל-112 לומן (יחידות אור) לכל וואט (יחידת חשמל). לשם השוואה, נורות פלורסנט מייצרות 40-70 לומן לכל וואט – ואילו נורות רגילות שאינן לד מייצרות רק 10-17 לומן לכל וואט.
הצעד הבא לצמצום טביעת הרגל הפחמנית שלנו הוא בחירה במערכת חימום יעילה. מוזר ככל שזה יישמע, חימום באמצעות קמין הוא אחת מדרכי החימום היעילות ביותר. שריפת העץ אולי משחררת הרבה עשן לאוויר – אבל היא מזהמת הרבה פחות מהנפט, הפחם והגז שבאמצעותם אנו מייצרים חשמל.
מעבר לכך, רדיאטור או מערכת חימום חשמלית אחרת יוצרים שרשרת ארוכה מאוד של המרת האנרגיה: נפט וגז נשרפים במתקני חברת החשמל, שם הם הופכים לחשמל שמשונע לביתנו – והוא הופך לאנרגיית חום בתוך מערכת החימום הבזבזנית שלנו. שרשרת האספקה הארוכה הזאת היא כר פורה לאובדן אנרגיה ולזיהום מיותר – בניגוד לשרשרת האספקה הקצרה של הקמין: עץ הופך לאנרגיית חום וזהו.
למרות זאת, כדאי לזכור שקמין מצריך התקנה של תשתית מיוחדת – שלא מתאימה למרבית הבתים והדירות בארץ. חלופה אחרת, חסכונית אפילו יותר, היא משאבות חום גיאותרמיות. מדובר במערכות שמתחברות לעומק האדמה הסמוכה לביתנו – ושואבות משם חום או קור במידת הצורך.
זה נשמע מסובך – אבל זה פשוט להפליא. בחודשי החורף, האדמה חמה יותר מפנים הבית שלנו – ואילו בחודשי הקיץ היא קרה יותר. כך ניתן לשאוב חום מעומק האדמה – או לחילופין לפרוק חום אל תוך הקרקע. המערכות הללו מסוגלות לצנן או לחמם את פנים הבית בצורה מאוד משמעותית ובעלות אנרגטית נמוכה יותר: עלות הפעלת המשאבה עצמה.
ניתן למצוא פתרונות מיזוג גם בשלב האדריכלי – שיכולים להתאים למי שמתכנן או בונה בית חדש באופן עצמאי. למשל, שילוב באבן גיר במקום בטון יכול לסייע לנו בבניית בתים בעלי קירות מצננים שמתאימים במיוחד לחודשי הקיץ הקופחים בארץ.
כדי למצוא פתרונות מיזוג טבעיים נוספים אנחנו יכולים להרחיק לכת עד לעיר אחמדאבאד שבהודו, שם נוהגים לבנות בתים בעלי גגות שמעוצבים בשיטה מסורתית – וכך מקבלים עמידות גבוהה מאוד לחום. הגגות הללו מאפשרים לאנרגיית החום של השמש "לזלוג" מהגג הצידה על הקירות – במקום לחדור לתוך הבית ולחמם אותו. עקרונות דומים נהוגים גם בבנייה במדינת קרלה בהודו. כיום, בשנת 2021, רבים מתייחסים ברצינות לחוכמת הבנייה והתכנון של קהילות עתיקות ברחבי העולם. לעיתים קרובות אנחנו יכולים ללמוד רבות מניסיונן בן אלפי השנים.
אולם לצד אותם סודות מסורתיים – עלינו לגשת גם להזדמנויות שמעמידה בפנינו הטכנולוגיה המודרנית. אחת השיטות המובטחות ביותר לצמצם את צריכת האנרגיה שלנו – וכך לתרום גם לסביבה וגם לחשבון העו"ש שלנו – היא להתקין מערכת בית חכם.
מערכות בית חכם מאפשרות לנו לשלוט בצורה מסודרת ובמקום אחד בכל מערכות הבית: התאורה, המזגן, מכשירי החשמל במטבח ודוד השמש – כולם נשלטים בצורה נוחה בידי אפליקציה אחת ואף בידי עוזרת אישית קולית כמו סירי של אפל או אלכסה של אמזון.
באופן טבעי, מערכת בית חכם מאפשרת לנו לצמצם את בזבוז האנרגיה שלנו: האורות נדלקים רק כשאנחנו צריכים אותם והמזגן פועל רק כשאנחנו נמצאים בחדר. מחקרים מרחבי העולם מראים שהתקנת מערכת בית חכם יכולה להוביל לחיסכון אדיר בהוצאות האנרגיה – לעיתים חיסכון של כ-50 אחוזים מסך הוצאות החשמל והחימום בתוך חודשים ספורים.
מעבר לכך, ניתן להטמיע בבית החכם שלנו גם מערכות של למידת תוכנה: כך הבית לומד את הרגלי השימוש שלנו ופועל לייעל את פעילותו. כך הבית שלנו יודע מתי לכבות את האורות בעצמו, מה היא הטמפרטורה המושלמת של פעילות המזגן שלנו – ומתי לא צריך להפעיל את הדוד.
כיום התקנה של מערכת בית חכם היא כבר לא סיפור מסובך כמו פעם. פתרונות כמו מערכת BSwitch מבית חברת סמיקום מאפשרים לנו להצטרף למהפכת הבית החכם תוך שעות ספורות באמצעות מברג פשוט בלבד – ללא צורך בשינוי תשתיות הבית או הכנה מוקדמת.
"בעזרת מערכת בית חכם כמו BSwitch תוכלו לקצץ בעלויות החשמל הביתיות", מסביר מנכ"ל סמיקום משה גוב. "היכולת לשלוט מכל מקום במפסקים ובמכשירי החשמל הביתיים מסייעת לדיירי הבית לכבות מכשירי חשמל שלא בשימוש – גם כאשר הם נמצאים מחוץ לבית. שכחתם את האור, הדוד או המזגן דולקים? לחיצה אחת באפליקציה תוכל לכבות אותם מרחוק. כך צריכת החשמל פוחתת ועוזרת לנו לשמור על סביבה ירוקה יותר".
מהבנייה המסורתית של אחמדאבאד ועד למערכות החכמות של סמיקום, ממשאבות גיאותרמיות ועד לניצול של אור השמש הטבעי – ביכולתנו לעשות הרבה כדי לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלנו. משבר האקלים ישפיע על כולנו – והאחריות להיאבק בו נמצאת בידיים שלנו.
כתבות נוספות
