לצאת לפנסיה בבראסרי צרפתי

אי המטבח בבית שבמושב בשפלה משתרע לאורך כחמישה מטרים, והוא משמש להכנת האוכל וגם לישיבה ולאירוח. הוא אחד הביטויים הבולטים של הקונספט שהוגדר לאדריכליות שרה ונירית פרנקל כבר בתחילת הדרך, בית בהשראת בראסרי צרפתי, סוג המסעדה הגדולה והחברותית שנפוצה בערים רבות בצרפת, בשילוב שפה של בית חווה אירופאי.

הקונספט קבע את הבחירות בבית כולו, מהחזיתות ומסת הבנייה ועד פרטי הנגרות, התאורה והחומרים.

הבית נבנה על מגרש של שני דונם, צר וארוך, עבור זוג בגיל השלישי שעובד בייעוץ מהבית. הילדים כבר עזבו אותו, אך מגיעים לעיתים קרובות עם ילדיהם, ולכן ביקשו בני הזוג מקום לאירוח נדיב לצד חללי עבודה מקצועיים, ובית שישקף את אהבתם לאמנות, למוזיקה ולתרבות האירופאית.

הבית מתפרש על קומה אחת ומחולק לאגף ציבורי ולאגף פרטי, כך שלכל אזור יש אופי משלו והקשר ביניהם נשמר. החזית הצרה הפונה לרחוב מחופה בלבנים שיושמו בטכניקה המדמה מראה עתיק, ושביל לאורך הצלע הארוכה מוביל אל מבואת הכניסה שבין שני גושי הבית.

משם נכנסים דרך פטיו פנימי, שבו רואים מצד אחד את הגינה דרך חזית זכוכית ומצד שני את פנים הבית. רצפת המבואה עשויה לבנים התחומות במסגרת בדוגמת פישבון, שבה הלבנים מונחות בזוויות לסירוגין, והיא מחווה ישירה לשפת הבראסרי.

מן המבואה נפתח האגף הציבורי, ובו יחידת נגרות רציפה בגוון טורקיז ירקרק לאורך כל הקיר הגובל בפטיו. היחידה ממשיכה והופכת לצלע המרכזית של המטבח, שתוכנן בצורת ר'. בנגרות משולבות יחידות גבוהות בטורקיז ירקרק, יחידות נמוכות באלון טבעי וארונות עליונים בכחול אפור גרפיט, שחזיתותיהם עשויות רשת פליז.

הרשת מאפשרת להשאיר את כלי האירוח גלויים ולהשתמש בהם גם לתצוגה. הפליז חוזר בידיות ובמסגרות, ומשטח האבן עוצב בפרופיל שמדגיש את עובי האבן ואת איכות הביצוע.

החלל הציבורי מתנשא לגובה של כשבעה וחצי מטרים. הגג המשופע נשען על קורות פלדה חשופות, שבנקודות החיבור שלהן שולבו חבקי פלדה דקורטיביים, ומבחוץ הוא מחופה באבץ, חומר שמקובל בבנייה אירופאית. חלונות בגובה 3.6 מטרים נפתחים אל הגינה, ויחידות הנגרות תוכננו בהתאם לגובה החלל כדי לשמור על פרופורציות נכונות.

פינת האוכל ממשיכה את המטבח ותחומה בשלוש דפנות, יחידת נגרות ירקרקה עם אחסון לאירוח, ויטרינה גדולה הפונה לגינה ובר בראסרי שמשמש לאחסון, לתצוגה ולשירות בזמן אירוח. הבר מפריד גם בין החלל הציבורי לסוויטת ההורים.

שולחן האוכל הדקיק מוקף בכיסאות בעלי שלד דקיק בגימור עור, ושטיח תוחם את האזור ומעניק לו אינטימיות בתוך המרחב הגדול.

הסלון פונה אל הבריכה האורכית ואל השדות הפתוחים. האמנות הייתה חלק מתהליך התכנון, וכך נולדה יחידת מתכת מינימליסטית שנועדה במיוחד להצגת האוסף של בני הבית. מערכת שמע איכותית ופסנתר משרתים את תחביב המוזיקה שלהם, וגופי תאורה התלויים מהתקרה הגבוהה, חלקם עם רשתות דיג, מסייעים להגדיר קנה מידה אנושי בחלל.

גם חללי העבודה משקפים את החיבור בין עבודה לחיים פרטיים. בחדר העבודה של בעל הבית יש פסנתר וסקסופון לצד שולחן העבודה, וכורסת רביצה שמשמשת גם לפגישות זום. קירות החדר נצבעו בכחול מעושן, גוון שנבחר כדי ליצור עומק ואינטימיות ולהתרחק מאווירה משרדית סטנדרטית. הקליניקה של בעלת הבית נמצאת בכניסה נפרדת, עם נגרות באלון מעושן וטפט ורוד שחוזר גם בטקסטיל.

סוויטת ההורים תוכננה כרצף אורכי הפונה אל הבריכה, ובאגף האירוח יש חדר לנכדים עם מיטות קומותיים ופינת יצירה. הגינה כוללת סלון חוץ מקורה ובריכה אורכית עם מפל בקצה, ואליה יוצאים ישירות מסוויטת ההורים. חזיתות הבית משלבות לבנים, חלונות עץ ותריסים בגוון קפוצ'ינו, וגגות אבץ משופעים מחזקים את האופי האירופאי.