לא תמיד צריך לרדת 30 קומות כדי למצוא קצת טבע

כשאדמה וחצר הופכות למותרות, מרפסת של 12 או 20 מ"ר יכולה להיות גינה של ממש. שי דוד, מנכ"ל ומבעלי של חברת כרכום, מסביר איך תכנון נכון של צמחייה, קירות ירוקים והצללה יוצר תחושת טבע גם בקומה 30

מערכת בית ונוי

8 דקות קריאה

31-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

ככל שהערים מצטופפות והמגדלים מטפסים לגובה, יותר ישראלים מוצאים את עצמם רחוקים מהטבע, הדבר שהם דווקא מבקשים להכניס הביתה. אין אדמה מתחת לרגליים, אין חצר שיוצאים אליה מהסלון, ולעיתים כל מה שמפריד בין הדירה לקו הרקיע הוא מרפסת של 12, 15 או 20 מ"ר. אלא שמתברר שגם בקומה ה-20 או ה-30, ואפילו כשהשטח מוגבל, אפשר ליצור גינה של ממש.

"אנשים אומרים לי לפעמים 'אבל זו רק מרפסת', ואני חושב שזו בדיוק נקודת המוצא שצריך לשנות", אומר שי דוד, מנכ"ל ומבעלי של חברת כרכום, המתמחה בתכנון ועיצוב חללי חוץ. "מרפסת יכולה להיות הגינה של הבית. היא אולי לא יושבת על הקרקע, אבל באמצעות תכנון נכון, צמחייה, עצים, הצללה ומיסוך אפשר לייצר בה תחושה מאוד משמעותית של טבע".

כרכום עיצוב נוף, צילום: ליאור טייטלר

קודם כול להבין איך רוצים לחיות במרפסת

האתגר במרפסת קטנה קשור פחות למחסור במ"ר, ויותר לדרך שבה משתמשים בהם. כאשר כל עציץ מתחרה על מקום עם שולחן, כיסא או מעבר, תכנון לא נכון עלול להפוך את הרצון בירוק לעומס. לכן, לדברי דוד, הצעד הראשון הוא להבין איך רוצים לחיות במרפסת.

"צריך לשאול מה אנחנו רוצים לעשות שם. לשתות קפה בבוקר? לארח? לאכול ארוחת ערב? לקרוא? ברגע שמבינים את השימוש, אפשר להתחיל לבנות סביבו את הגינה. במרפסת קטנה אני לא רוצה שהצמחייה תיקח את המקום מהאנשים, אלא שהיא תעטוף אותם".

במקום לפזר עציצים קטנים בכל פינה, אפשר לייצר כמה מוקדי צמחייה משמעותיים יותר, באמצעות מכלי שתילה מתוכננים, צמחייה בגבהים שונים ואפילו עצים שיכולים ליצור עומק ולגרום למרפסת להרגיש ירוקה בהרבה מכפי שהשטח שלה מרמז.

כרכום עיצוב נוף, צילום: אלון גרגו

אחד הכלים המשמעותיים במרפסות קטנות הוא ניצול הקירות. קיר שבדרך כלל נשאר חשוף יכול להפוך לגינה אנכית ולייצר מסה גדולה של ירוק כמעט מבלי לגזול שטח מהרצפה. "כשאין לנו הרבה שטח, הקירות הופכים למשאב", מסביר דוד. "קיר ירוק מאפשר לקחת שטח אנכי שלא השתמשנו בו ולהפוך אותו לגינה. במקום לראות בטון או חיפוי, אנחנו רואים צמחייה בגובה העיניים, והתחושה משתנה לחלוטין".

הפתרון הזה משמעותי במיוחד במגדלים, שבהם המרפסת פונה לעיתים אל בניינים סמוכים. צמחייה מטפסת, קירות ירוקים ומכלי שתילה גבוהים יכולים ליצור מיסוך ולהפחית את הנוכחות של הסביבה האורבנית.

כרכום עיצוב נוף, צילום: ליאור טייטלר

למסך את הבניין ממול בלי לוותר על הנוף

"אי אפשר באמת לשכוח שאנחנו בקומה 25 באמצע העיר, אבל אפשר לשלוט במה שאנחנו רואים כשאנחנו יושבים במרפסת", אומר דוד. "אם במקום הבניין ממול העין פוגשת קודם עלווה, ענפים וצמחייה, התחושה הרבה יותר אינטימית ורכה".

אחד הדברים שמייצרים תחושה של גינה אמיתית הוא דווקא הגובה, צמחייה שמגיעה לגובה העיניים ומעליה, ולא רק פרחים ושיחים נמוכים.

"אני לומד את המרפסת, תנאי האקלים, הרוחות והכיוונים, ובתוך כך הופך את המרפסת לגינה פרטית בקומה 30", מדגיש דוד. "צריך להבין את המיקרו-אקלים של המרפסת, לאיזה כיוון היא פונה, כמה שעות שמש היא מקבלת, מה עוצמת הרוחות ואיפה נוצרים אזורים מוגנים יותר. הצמחייה צריכה להיבחר מתוך התנאים האלה".

אולי האתגר הגדול ביותר במרפסת של מגדל הוא דווקא הנוף הקרוב, יותר מהגודל עצמו. מגדלים נוספים, כבישים, חלונות של שכנים ומערכות טכניות מזכירים כל הזמן שאנחנו נמצאים בסביבה עירונית צפופה. כאן נכנסת לתמונה הצמחייה כאלמנט יפה וגם ככלי תכנוני מרכזי, כשכבות שונות של ירוק יכולות למסגר את הנוף, להסתיר חלק ממנו וליצור פרטיות מבלי להקים חומה אטומה.

צילום: ליאור טייטלר, כרכום עיצוב נוף

"לא תמיד צריך להסתיר הכול", מסביר דוד. "לפעמים רוצים להשאיר את הנוף הפתוח אבל למסך את הבניין בצד, ולפעמים דווקא רוצים ליצור תחושה הרבה יותר סגורה ואינטימית. הצמחייה מאפשרת לעשות את זה בצורה רכה ומשתנה. היא זזה ברוח, היא גדלה והיא יוצרת תחושה שחומר קשיח לא יכול לייצר".

עבור דוד, העלייה של הגינות אל המגדלים משקפת בעיקר שינוי באופן שבו אנחנו תופסים את המרפסת העירונית, מעבר להיותה טרנד עיצובי גרידא. ככל שיותר משפחות עוברות מבתים פרטיים או מבנייה נמוכה למגדלים, הן אינן מוכנות בהכרח לוותר על הקשר לטבע.

כרכום עיצוב נוף צילום: עודד סמדר

"אנחנו פוגשים אנשים שעוברים מבית עם גינה לדירה במגדל ואומרים לנו, אני רוצה להרגיש כאן את מה שהיה לי למטה", הוא מספר. "ברור שאי אפשר להעתיק גינה של חצי דונם למרפסת של 50 מ"ר, אבל אפשר לקחת את הדברים שבגללם אהבנו אותה, הירוק מול העיניים, הצל, הפרטיות, הריח, התנועה של העלים והרגע הזה שבו יוצאים החוצה ומרגישים קצת אחרת".

ואולי דווקא כאן נמצא הפרדוקס של המגורים העירוניים החדשים. ככל שהבניינים מטפסים גבוה יותר והקרקע מתרחקת, הצורך שלנו להרגיש אותה רק מתחזק. החדשות הטובות הן שלא תמיד צריך לרדת 30 קומות כדי למצוא קצת טבע.