"כשהבית הפנימי והבית החיצוני מסתדרים, משהו בחיים עצמם מתחיל להסתדר"

"אני מאמינה שבית יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו מרגישים וחיים. כשאור, חומר, צבע וטקסטורה נפגשים במינון הנכון, נוצר משהו שאי אפשר למדוד רק ביופי, נוצרת תחושה. הבית מרגיע, עוטף, נותן ביטחון ועושה טוב לנשמה. מבחינתי, עיצוב מתחיל בפיצוח עמוק של האנשים שחיים בבית. איך הם זזים בו, מה מרגש אותם, מה מעמיס עליהם ומה יגרום לחיים שלהם להרגיש פשוטים ונכונים יותר. כשהבית הפנימי והבית החיצוני מסתדרים, משהו בחיים עצמם מתחיל להסתדר".

"אני מתגאה בכל הפרויקטים שלי, כי מאחורי כל אחד מהם יש אתגר אחר, משפחה אחרת ופתרון שלא היה יכול להתאים לאף אחד אחר. אני אוהבת לשבור מוסכמות ולמצוא את הדרך הלא צפויה, רגיל פשוט משעמם אותי. אחד הפרויקטים המאתגרים ביותר שלי התחיל בכלל בשיחת ייעוץ קצרה בטלפון. המשפחה כבר הייתה בעיצומו של שיפוץ בירושלים, ומהר מאוד השיחה הפכה לפגישת ייעוץ, להתערבות תכנונית חלקית ולתכנון בזק. נוצר בינינו חיבור יוצא דופן, קיבלתי יד חופשית בבחירת החומרים, הבאתי גופי תאורה לשטח בזמן הפיקוח, וההחלטות התקבלו באינטואיציה, באומץ וללא פחד. הייתה שם זרימה שהזכירה לי מאוד את עצמי, והתוצאה מדברת בעד עצמה".

"האתגר המרכזי היה לתכנן מערכת מיזוג אנכית בתוך קיר הכוח המרכזי של הבית, כחלק מיחידת נגרות ששילבה גם קמין גז. שתי פונקציות מורכבות וכמעט מנוגדות, שנדרשו להתקיים יחד באופן בטיחותי, מדויק ואסתטי. בסופו של דבר נוצר קיר שאף אחד לא היה יכול לדמיין שמסתתרת בתוכו מערכת מיזוג שלמה. בעיניי, זה הרגע שבו תכנון טוב באמת מצליח. כל המורכבות נעלמת, ומה שנשאר הוא חלל טבעי, הרמוני ומלא נוכחות".

"אחד הפרויקטים שאני הכי מתחברת אליו הוא פנטהאוז דופלקס בגבעת זמר בחיפה. זו הייתה דירת קבלן סטנדרטית שעברה מהפך תכנוני מלא, כולל שינוי מיקום המדרגות ותכנון מדרגות משוננות שהפכו לפסל אדריכלי בלב הבית. הפרויקט נמשך כמעט ארבע שנים, ובמהלכן המשפחה גדלה מילדה אחת לשלוש. תכננתי את הבית שיגדל יחד איתה".

"אני מאמינה שעיצוב טוב מתחיל באנשים ולא בחומרים. גם הבית בגבעת זמר וגם הבית בשכונת רמות בירושלים ממחישים בדיוק את הגישה הזו".

"בבית בירושלים נפגשנו, מעצבת חיפאית ומשפחה ירושלמית של אמנים, דתיים ורוחניים, וזה הפך למסע משותף ולבית שמספר את הסיפור של מי שחי בו".