פנטהאוז בלב תל אביב שמוכיח שנועזות היא לא רק עניין של צבע

דנה אוברזון מתארת את הפנטהאוז שתכננה בבניין תל אביבי ששופץ מהיסוד כ"דירה משוגעת לאנשים מאוד מיוחדים". הפנטהאוז מתפרש על פני 320 מ"ר בשתי קומות ועוד 200 מ"ר בשלוש מרפסות, והכניסה אליו מובילה היישר אל המטבח והסלון. "יש בו אבן סוערת, בטון חשוף, עץ וראטן והכל משתלב יחד בהרמוניה נהדרת", היא אומרת, "הוא מתמצת במדויק את כל מה שמאפיין את הפנטהאוז".

המטבח הארוך והצר מסדר את כל תכולתו בקווים מקבילים: קיר פונקציונלי, אי ופינת אוכל עצומים, וקיר שמחביא מאחוריו מספר חדרים. אי העבודה, שאורכו שמונה מטרים, עשוי שלל חומרים כשחלקו העליון אבן אפורה המזכירה מדרגות. בסופו פינת ישיבה לשישה סועדים, ולידו שולחן אוכל עשוי משני שולחנות עם פלטת אבן ירוקה שסביבם כסאות עץ סקנדינביים קלאסיים.

מעל הכל תאורה שנחלקת בין צמודי תקרה חשופים למקבץ מרחף של גופי תאורה פיסוליים הבנויים ממנסרות זכוכית צבעוניות.

תקרת הבטון החשופה והגסה מתקפלת אל קירות אפורים מכוסי מריחת בטון. ברזל שחור ממשיך את קיר המטבח העורפי כמשרבייה, מסתיר וחושף את גרם המדרגות ומוביל אל הקומה העליונה. ועל הרצפה, דווקא בחלל הצר והארוך, הניחה אוברזון פרקט עץ אלון בפלנקים ענקיים באורך שמונה מטרים שנמשך מהמטבח ועד הסלון.

בסלון, תנוחת הספה אינה שגרתית: חלק אחד ממנה פונה עם הגב לטלוויזיה ולאח. כורסאות מרופדות בוקלה בגוונים שונים, שני שולחנות עגולים שמשלבים אבן אדומה וירקרקה, עץ וזכוכית על שטיח עם הדפס גיאומטרי בשני גבהים.

"אני אוהבת לתכנן סלון אקלקטי ולייצר מעין ישיבה שבטית כמו סביב מדורה שבה אפשר לייצר שיח נוח בין אנשים", אומרת אוברזון.

הווילונות הם מי שמאזנים את הכל. אלה שלומוב מ"אלה דקור" מספרת שמכיוון שמדובר במסילות שקועות בבטון, כל תכנון ווילונות ההסטה החשמליים נעשה כבר בשלבים הראשונים של העיצוב.

"במקרה כזה", היא אומרת, "של מעטפת בטון בשתי קומות הפנטהאוז, אפיון כיוון הפתיחה של הווילונות וההכנות לנקודות החשמל חייב היה להיעשות בקפידה רבה בשלב מאוד ראשוני על מנת למקם במדויק את המנועים והמפסקים". 

היא מוסיפה: "מכיוון שרצינו לייצר מראה מרוכך שייתן קונטרה לבטון הקר, בחרנו בבד פשתן טבעי ויוקרתי מאוד באריגה רכה, בגוון אפרפר בהיר ובמראה קלאסי צרפתי מאוד חמים שנשפך מעט וכמו מלטף את הרצפה. בחדר המאסטר שבקומה העליונה רצינו להשיג אווירה מאוד מלונאית ולכן בחרנו מצעי סאטן כותנה וכריות עם ריפודי בדים שונים כמו קטיפה, פשתן וכותנה. הגוונים החומים והאפורים לצד הטקסטורות השונות נבחרו במטרה להעניק למראה עומק, עושר ורב שכבתיות".  

הקומה הפרטית שייכת כולה לחדר המאסטר. שני קירות זכוכית שתוכננו כרפפה מפרידים בין המבואה לחדר השינה ובין חדר הארונות לאמבטיה, ויודעים להיות שקופים ואטומים כאחד.

"בחרתי בחומריות רכה יותר שבאה לידי ביטוי בצבעוניות ובנגרות קוטור מאוד מדויקת", אומרת אוברזון. חדר הרחצה מחופה בטון שמותאם למשטח אבן בשני גבהים, ושלומוב בחרה עבורו מצעי סאטן כותנה וכריות עם ריפודי בדים שונים. "הגוונים החומים והאפורים לצד הטקסטורות השונות נבחרו במטרה להעניק למראה עומק, עושר ורב שכבתיות", היא מסבירה.

מהקומה יוצאים למרפסת שבה בריכת נירוסטה עם אלמנט זכוכית שמייצרת שקיפות אל מול הנוף הפתוח. המרפסת, נמוכה יחסית לבניינים הגבוהים שסביבה, מרגישה כמו אי היסטורי בתוך ים עירוני. התחושה האורבנית הרועשת נעצרת שם לרגע.