מהמזרקה בכיכר דיזנגוף ועד ארמון האליזה: יעקב אגם הלך לעולמו בגיל 98

אגם, מהאמנים הישראלים המוכרים בעולם, עיצב את חזית מלון דן בתל אביב, את סלון אגם במרכז פומפידו בפריז ואת מזרקת אש ומים שעמדה שנים בלב כיכר דיזנגוף. הוא הלך לעולמו ימים ספורים אחרי שזכה השנה בפרס ישראל

זוהר שחר לוי

6 דקות קריאה

21-06-2026

האמן הבין-לאומי יעקב אגם, חתן פרס ישראל לאמנות לשנת תשפ"ו, הלך לעולמו היום (ראשון) בגיל 98. אגם נחשב לאחד ממייסדי זרם האמנות הקינטית (Kinetic Art) ולאחד האמנים הישראלים המוכרים והמוערכים בעולם, ויצירותיו הוצגו במוזיאונים מובילים ביניהם מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק, מוזיאון סטדליק (Stedelijk Museum) באמסטרדם ומרכז פומפידו (Centre Pompidou) בפריז.

מוזיאון יעקב אגם. צילום: wikimedia

מבין כל יצירותיו של אגם, אלה שהשתלבו במרחב הציבורי והאדריכלי הן שהפכו אותו לשם מוכר גם מחוץ לעולם האמנות. היצירה המזוהה איתו ביותר היא מזרקת "אש ומים", שהוצבה בכיכר דיזנגוף בתל אביב ב־1986 ושילבה בין שני היסודות בתנועה מתמדת. המזרקה הוסרה ממקומה המקורי במסגרת שיפוץ הכיכר ב־2016, ואגם התנגד בשעתו לשינוי שנעשה בסביבתה. "המזרקה לא הפכה למגדל אייפל, כי הייתה קנאה עצומה של אמנים", אמר בריאיון ל"7 ימים" ב־2001. "הכיכר משכה המוני אנשים, אבל לא הייתה הבנה לדבר הזה שעשיתי".

כיכר דיזינגוף. צילום: Lizzy Shaanan

גם חזית מלון דן בתל אביב, המוכרת בצבעוניות הגיאומטרית הפונה אל הים, היא פרי עיצובו. בפריז עיצב אגם את "הסלון הקינטי", המוכר גם כ"סלון אגם", שהוצב לראשונה בארמון האליזה בהזמנת הנשיא ז'ורז' פומפידו בתחילת שנות ה־70 ועבר בהמשך למרכז פומפידו, שם הוא מוצג כחלק מאוסף יצירות המופת של המוזיאון.

בירושלים יצר אגם את "סולם יעקב" בבנייני האומה, ובחזית בית הנשיא ניצב פסלו "מאה שערים". במוזיאון תל אביב מוצגת עבודתו "קצב הזמן", ובגן ברנדר בראשון לציון ניצב הפסל "מנורה-שורשים".

"פעימות הלב", יעקב אגם, ירושלים. צילום: Yair Talmor

יצירותיו של אגם הגיעו גם למרחב הציבורי מחוץ לישראל, מהבית הלבן בוושינגטון ועד כיכרות מרכזיות בניו יורק, מיאמי, בואנוס איירס, טוקיו וטאייפה. בניו יורק הוא עיצב את החנוכייה הגבוהה בעולם, המוצבת מדי חנוכה במנהטן בגובה 11 מטרים בהשראת איור של הרמב"ם, וסמוך לבית הספר ג'וליארד (Juilliard School) ניצב פסלו "שלוש כפול שלוש", המורכב מתשעה עמודי נירוסטה מסתובבים שהציבור מוזמן להניע במגע יד.

המשותף ליצירות אלה הוא העיקרון שעמד במרכז עבודתו של אגם לאורך כל הקריירה, לפיו היצירה האמנותית אינה אובייקט קבוע אלא משהו המשתנה בהתאם לתנועת הצופה סביבו. כך הצופה הופך לחלק פעיל בחוויה, וגם פסל או מזרקה במרחב העירוני נחווים אחרת בכל פעם מחדש.

"אלף דלתות" בגן הפסלים בביה"ח בילינסון. צילום: ד"ר אבישי טייכר

אגם נולד במאי 1928 בראשון לציון בשם יעקב גיבשטיין, בן לרב יהושע גיבשטיין. הוא למד באקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים, ובהמשך עבר לציריך ולפריז, שם נחשף לרעיונות הבאוהאוס והאמנות הקונסטרוקטיבית ושם גם התגורר ויצר רוב חייו הבוגרים.

ב־2017 נפתח בראשון לציון מוזיאון יעקב אגם, ובו כשלושים מיצירותיו, ובהן מזרקת אש ומים. "כרגע אני במאבק, אני רוצה לגמור פה את העבודה שעשיתי, ויש לי הרבה עבודה", אמר אגם בריאיון שנערך בעת פתיחת המוזיאון.

על יצירתו זכה אגם בפרסים רבים, ביניהם פרס מוזיאון ישראל (1985) ופרס אונסק"ו לחינוך (1996). השנה, בגיל 97, הוענק לו פרס ישראל בתחום האמנות.

אגם בשנת 1991. צילום: Stanley I. Batkin

אגם הותיר אחריו שלושה ילדים. בעקבות פטירתו נדחתה פתיחת התערוכה "מעבר לנגלה", שתוכננה להיפתח מחר בגלריית מאירוב בחולון ולהציג מבחר מיצירותיו, למועד חדש שיפורסם בהמשך.

ארונו של אגם יוצב מחר (שני) בין השעות 14:00 ל־16:00 ברחבת מוזיאון אגם בראשון לציון, העיר שבה נולד וגדל. הלווייתו תצא בשעה 17:00 מבית העלמין הצבאי ברחובות.