ליאת מרום, מפתחת שיטת 'מיינד דיזיין'

עיצוב פנים

המעצבת שמלמדת את הבית להרגיש

איזה ריח יכול להרגיע ילד שעבר טראומה? איזה צבע ישפר ריכוז ואיזה משטח יפגע בשינה? המעצבת ליאת מרום מחפשת את התשובות האלה בצומת שבין עיצוב למדעי המוח, ומלמדת אותנו לעצב מרחבים שמשנים את מה שאנחנו מרגישים

שירה רייז משולם

11 דקות קריאה

18-05-2026

איזה ריח יכול להעניק תחושה של חיבוק מנחם? איזה משטח יעזור למתמודד עם הפרעת קשב להיות מרוכז יותר? איזה תדר ירגיע אנשים שחווים לחץ גבוה בעבודה, ואיזה צבע באמת ישפר את מצב הרוח? אלו חלק מהשאלות שהמעצבת ליאת מרום וצוות המדענים שלה שואלים את עצמם מדי יום, והתשובות, לפעמים, מפתיעות גם אותה.

צילום: הדמיה אופיר כהן, early starters international - מרחב לילדים שחוו טראומה

מרום פיתחה את שיטת 'מיינד דיזיין' המשלבת בין עולם העיצוב לבין חמשת החושים, ליצירת מרחבים המאפשרים לכל אדם להגיע למצב אופטימלי של ריכוז, יצירתיות, רוגע או כל תחושה אחרת שיבחר. מרום שמלמדת את השיטה אף הוזמנה להרצות בנושא "עיצוב תודעה דרך חמשת החושים" בכנס הארצי לאדריכלות 2026 וקיבלה תעודת הוקרה על פועלה.

ריח שנותן חיבוק

אתגר ה'ריח המנחם' הגיע לפתחה של מרום במהלך עבודתה עם עמותת "ארלי סטרטס" (Early Starters), המקימה בתים בטוחים לילדים נפגעי טראומות, במטרה למנוע התפתחות של פוסט טראומה. לאחר מחקר מעמיק, התגלתה התשובה: ניחוח עוגיות חמאה. "מדובר בריח אוניברסלי, המזוהה עם חמימות וביטחון", מסבירה מרום. "שלא כמו שוקולד, הוא אינו דומיננטי מדי, אלא פשוט משרה רוגע עמוק. הניחוח הזה הוא מעין רובד סמוי מן העין שמשתלב עם קירות בגוונים רכים ורהיטים בעלי קימורים מעוגלים".

צילום: אילן נחום, youtube - עיצוב מרחב עבודה המעודד יצירתיות

כדי להבין כיצד נולד הרעיון המהפכני הזה, מרום מחזירה אותנו כ-20 שנים לאחור. "לאחר השירות הצבאי והטיול המסורתי להודו, הגיעה השאלה: מה את הולכת ללמוד? במשפחה שבה אקדמיה ולימודים הם חובה מוחלטת, הייתי חייבת לתת תשובה. כשהצהרתי שאני רוצה לשלב בין עיצוב למדעי המוח, התגובה הייתה פליאה מוחלטת. תמיד נמשכתי לשני העולמות הללו, מתוך אינטואיציה שישנו חוט סמוי המקשר ביניהם. הלימודים הפורמליים החלו במחלקה לעיצוב בשנקר, ומשם, צעד אחר צעד, החלו הקצוות להתחבר".

צילום: הפקה ותוכן DOFO, אמדוקס (amdocs) עיצוב אקספיריינס רום בכנס MWC ברצלונה

מתוך סקרנות עצומה, מרום החלה לשתף פעולה עם מדעני מוח. ככל שיישמה בשטח את התיאוריה שפיתחה וראתה תוצאות טובות, הבינה שעלתה על נוסחה לעיצוב חושי שיכולה לשנות את המוח שלנו. "היו לא מעט קולות ספקניים בדרך. היו אנשי מקצוע שלא הבינו את החיבור בין החושים לעיצוב, ואף כינו את התיאוריה 'שטויות', אך אני המשכתי לחקור ולהתנסות. מהר מאוד הבנתי שקטונתי, אני לא מבינה בריחות, לא מבינה בצלילים, ואני בהחלט לא אשת רפואה ומדע, כך נולד הרעיון להקים את 'מעבדת העיצוב'".

צילום: אלה ברק. הרגשה טובה בחלל בסינרגיה לחמשת החושים

צוות חוקרים בשירות העיצוב

המודל של מרום הוא פשוט אך אפקטיבי. בהתאם לדרישות הלקוח, לכל פרויקט, מגויס מומחה או חוקר מתחומי המדע והמוח לסיעור מוחות משותף. "הקונספט הפך במהרה למעין נובע של יצירתיות. רופאים ומדענים שעמם עבדתי אמרו לי שהפגישות שלנו הן השעות היצירתיות ביותר בשבוע שלהם, בעוד שהלקוחות נדהמו מכך שאפשר לשפר דרמטית את איכות החיים באמצעות עיצוב הממוקד בחושים", היא מספרת.

צילום: אילן נחום, youtube - עיצוב מרחב עבודה המעודד יצירתיות

"בזכות השיטה אנשים יכולים לבחור במדויק מה הם רוצים להרגיש בתוך המרחב שבו הם שוהים", מסבירה מרום. "כולנו שואפים להרגיש טוב, אך הגדרת ה'טוב' משתנה מאדם לאדם או ליתר דיוק ממוח למוח. רובינו מעולם לא שאלנו את עצמנו מה זה אומר 'להרגיש טוב'? האם 'טוב' זה להיות רגוע יותר או אולי מרוכז יותר, או פשוט לשפר את מצב הרוח".

כאשר משלבים את התשובה עם עולם המדע, נפתחות דלתות אל עולמות טיפוליים מרתקים שאינם קונבנציונליים בעיצוב. השימוש בריחות נשען על עקרונות הנטורופתיה והארומתרפיה, השמעת צלילים מבוססת על רפואת תדרים, ואפילו תכנון התאורה מתכתב עם רפואת אור.

צילום: טל זנזורי, cheq - משרדי סטארט-אפ

איך בוחרים מה להרגיש?

ההבנה הזו היא קריטית במיוחד בחללים ציבוריים. למשל, בתי חולים שמעוררים בנו לחץ וחרדה, כיתות לימוד שבהן התלמידים נאבקים להתרכז, ואפילו במועדונים שבהם אנשים חשים שהם חייבים להשתכר כדי ליהנות מהמוזיקה. בכל המקרים הללו, הבעיה נעוצה בחללים לא מסונכרנים מבחינת החושים. כאשר אין התאמה בין מה שהעין רואה, האוזן שומעת והגוף מרגיש, המוח נכנס למצב של מגננה או עומס.

צילום: אלה ברק. היכולת לבחור במדויק את ההרגשה

אצל מרום העבודה לפי עקרונות ה'מיינד דיזיין' דומה להלחנה של יצירה מוזיקלית מורכבת. "כמו שיש פלטות של צבעים או חומרים, יש פלטה של צלילים, פלטה של ריחות, פלטה של תאורה וכדומה. לא מדובר ב'מותר ואסור', המדובר במנעד עדין שמצריך סנכרון. לדוגמה, רבים חושבים שחומרים טבעיים משרים שלווה ורגיעה, אך חומרים טבעיים בעלי מרקם מחוספס יוצרים גירוי חושי המעורר אדרנלין. לכן, משטחים כאלה יהיו מושלמים בחדרי כושר, במועדוני ריקודים או במרכזי מכירות תוססים. מנגד, אם נשלב אותם בחדר השינה, למשל באמצעות ריצוף 'פישבון', פסיפסים מחוספסים או אריחי טרצו, אנו עלולים לפגוע באיכות השינה".

צילום: תומר פלוטקין, נספרסו - עיצוב חווית קפה, הפקה unicas

הדופמין שגורם לנו לחזור

התאמה אישית יכולה להתבצע גם ברמת המבט. "כשמעצבים חדר למתבגרת, המטרה היא כפולה: לאפשר לה להיות ערנית וממוקדת במהלך היום, ונינוחה ורגועה בלילה", מסבירה מרום. "הדרך להשגת האיזון הזה עוברת דרך ניתוח קווי המבט שלה. אנו בוחנים לאן פונות עיניה כשהיא יושבת להכין שיעורי בית ומעצבים את האזור ההוא בצבעים מעוררי מיקוד, ומנגד מנתחים את מה שהיא רואה כשהיא נשכבת במיטה, ומעצבים את האזור הזה בצבעים מרגיעים".

כיום, האדוות של השיטה מורגשות היטב בשטח. לקוחות חדשים מגיעים ללא הפסקה. לרוב מדובר באנשים שמחפשים ערך מוסף לעיצוב. "פעמים רבות הלקוחות שמגיעים אליי אינם יודעים להגדיר במדויק מה מפריע להם, אך הם נעים מתוך תחושה שמשהו חסר", היא מספרת. "לאחר תשאול מעמיק הם מתחילים להבין מה בעצם הם רוצים להרגיש בתוך הבית, הם מבינים שיש ערך מוסף 'בעיצוב תוצאתי' המאפשר להם לבחור איך להרגיש ספציפית בכל חלל".

צילום: אלה ברק. התאמה בין מה שהעין רואה, האוזן שומעת והגוף מרגיש

לעומת זאת, כשמדובר במגזר העסקי ובמיזמים מסחריים, המטרה היא לפענח מה גורם לאנשים להתאהב במקום ולרצות לחזור אליו שוב ושוב. התשובה טמונה בכימיה של המוח: המפתח הוא לרגש את הלקוח ולגרום לגופו להפריש דופמין, הורמון העונג. עוד גילוי מפתיע בהקשר זה הוא אלמנט ההפתעה. כאשר אדם מצפה לחוויה מסוימת ומקבל במקומה משהו בלתי צפוי, המוח מגיב בפרץ דופמין ההופך את הביקור לחוויה בלתי נשכחת.

צילום: באדיבות ליאת מרום, מסעדת אמש - חוויה קולינרית - בר מסעדה

כורסה שמאלצת את הגוף להזדקף

בסופו של דבר, ההישגים הגדולים ביותר של ה'מיינד דיזיין' נמדדים בחיים עצמם. עיצוב כורסה שמאלצת את הגוף להזדקף, כיוון טמפרטורת המזגן כדי להגביר את הריכוז, או רקיחת ריח ייחודי להרגעה. "אין סיפוק גדול יותר מלראות ילד עם הפרעות קשב שמצליח סוף סוף להתרכז ולהכין שיעורי בית, או שאדם מבוגר שסבל משנים של נדודי שינה מצליח לישון לילה שלם ברציפות", מרום אומרת.

"הכובע שאני הכי אוהבת הוא כובע החוקרת, ומבחינתי מחקר הוא בראש ובראשונה להבין בני אדם. מתוך השליחות הזו אני מלמדת את השיטה, והוכשרו כבר מאות מעצבים ואדריכלים בתקווה שייקחו את הבשורה הזו וימשיכו לעצב עולם שאינו רק יפה לעין, אך מיטיב עם המוח ואפילו מרפא את הנפש".

תגיות: אדריכלים ומעצבי פנים מעצבי פנים

עיצוב פנים

"חדר הילדים הוא לא פרויקט חד-פעמי"

מערכת בית ונוי

07-07-2026