לא רק שקוף: המעקות החדשים שמחליפים את הזכוכית בבנייני המגורים

בעלי המרפסות יוכלו להודות על השינוי. במקום לרדוף אחר שקיפות מוחלטת, בוחרים היום באיזון בין אסתטיקה, עמידות ותחזוקה. והמעקה, שבעבר נתפס כאלמנט טכני בלבד, הופך שוב לפרט עיצובי בעל נוכחות ומגדיר את אופיו של הבניין לא פחות מחיפוי או חלון.

בעלי המרפסות יוכלו להודות על השינוי. במקום לרדוף אחר שקיפות מוחלטת, בוחרים היום באיזון בין אסתטיקה, עמידות ותחזוקה. והמעקה, שבעבר נתפס כאלמנט טכני בלבד, הופך שוב לפרט עיצובי בעל נוכחות ומגדיר את אופיו של הבניין לא פחות מחיפוי או חלון.

בשנים האחרונות מסתמנת תפנית ברורה בחזיתות בנייני המגורים. מעקות הזכוכית, ששלטו כמעט בלעדית במרפסות של בנייני המגורים החדשים, מפנים מקום לחלופות חומריות ומודגשות יותר. אם בתחילת העשור השקיפות נתפסה כסמל לאדריכלות עכשווית, קלה ואוורירית, הרי שכיום מתברר כי היופי השקוף מגיע עם מחיר תחזוקתי ותדמיתי. הזכוכית, בעיקר באזורים עירוניים וצירי תנועה, מתכסה במהירות באבק, בטיפות גשם מיובשות, בסימני ידיים ושאריות זיהום אוויר. בבניינים הסמוכים לים מתווספים גם כתמי מלח ושחיקה מואצת. התוצאה היא חזית שנראית לעיתים פחות יוקרתית מכפי שתוכננה ולעיתים אף מוזנחת, למרות שהמבנה חדש לחלוטין.

הדיירים והיזמים מגלים כי ניקוי שוטף של מעקות זכוכית בכל הקומות אינו משימה פשוטה או זולה, וכי תחזוקה לא עקבית משפיעה ישירות על מראה הבניין כולו. מעבר לכך, אדריכלים מדווחים על רצון מחודש להחזיר לחזיתות עומק, מסגרת וקו ברור, שהם אלמנטים שהזכוכית השקופה מטשטשת. כך חוזרים לתמונה מעקות דמויי פלדה, מסגרות אלומיניום מודגשות, רשתות מתכת מתוחות ואפילו לוחות מחוררים שמייצרים משחקי אור וצל. במקומות מסוימים נראית גם חזרה למעקות עם חלוקה אנכית או אופקית מודגשת, שמעניקה לבניין קצב עם פעימות ברורות ואף סקלה אנושית ופרופורציונלית לגוף האדם ולחוויה שלו ברחוב או במרפסת, במקום מראה של חזית חלקה ובלתי מחולקת.

הנראות של פעם חוזרת

החלופות אינן בהכרח כבדות או אטומות לגמרי. רבות מהן שומרות על קלילות ויזואלית, אך מציעות נראות יציבה יותר לאורך זמן. דמוי פלדה באלומיניום צבוע מעניק תחושה תעשייתית מעודנת בלי לשאת את החסרונות של פלדה חשופה, בעוד רשתות מתכת מאפשרות אוורור ושקיפות חלקית, לצד תחזוקה פשוטה יותר. גם שילובים בין זכוכית חלבית למסגרות אלומיניום צבועות מופיעים בניסיון לאזן בין שקיפות לפרטיות.את המגמה מאשרים גם ב"אלוקל", חברה המתמחה בפיתוח וייצור פתרונות אלומיניום לחזיתות ומעקות. בחברה מציינים כי בשנים האחרונות הם מרגישים שינוי ברור בהעדפות: "יותר ויותר אדריכלים ויזמים מבקשים מאיתנו פתרונות שמחליפים זכוכית מלאה. זו נראות שהייתה פעם וחוזרת עם טוויסט עכשווי. אנחנו מקבלים את הדרישה מהאדריכל ומייצרים לה מענה מדויק".

לחברה שני דגמים מרכזיים, האחד מעקה דמוי מסגרות מאלומיניום המדגיש חלוקה ברורה ואלגנטית של המשטח, והשני מעקה דמוי פלדה. "הרבה יזמים וקבלנים בוחרים בדמוי פלדה מאלומיניום, במיוחד בפרויקטים בסביבה ימית. החומר עמיד יותר, אינו מחליד והנראות שלו עדינה ומדויקת. אפשר להתקין את המערכת חיצונית, מחוץ למרפסת, או פנימית לפי התכנון".

בבחירת הצבעים ניכרת העדפה לגוונים מתוך מניפת RAL, בעיקר שחור, לבן ואפור, כדי לשמר מראה של מסגרוּת מתכת קלאסית. עם זאת, בחברה מדגישים כי ניתן לייצר בכל צבע מהמניפה, בהתאם לקונספט האדריכלי.

"נושא הניקיון משמעותי מאוד. מבנה עם מעקות אלומיניום נראה נקי לאורך זמן, בעוד שעל זכוכית רואים כל כתם", אומרים בחברה. בנוסף, אלומיניום מציע יתרון כלכלי ביחס לפלדה: הוא עמיד, קל יותר ואינו דורש החלפה תכופה בשל קורוזיה.

בעלי המרפסות יוכלו להודות על השינוי. במקום לרדוף אחר שקיפות מוחלטת, בוחרים היום באיזון בין אסתטיקה, עמידות ותחזוקה. והמעקה, שבעבר נתפס כאלמנט טכני בלבד, הופך שוב לפרט עיצובי בעל נוכחות ומגדיר את אופיו של הבניין לא פחות מחיפוי או חלון.

צילום:  אורן סונגו באדיבות אלוקל.