"הנוף כאן הוא יוצא דופן - היה מתבקש להכניס אותו פנימה במלוא העוצמה"

יש מקומות שתופסים אדם בלי לבקש רשות. מתת, מושב קהילתי בגליל העליון, עשה את זה לבני זוג מהשרון שהגיעו לשם לנפוש לפני כמה שנים ופשוט לא הצליחו להיפרד. לא כשהסתיים הנופש ולא אחר כך. הם עזבו את חייהם, רכשו מגרש בקצה היישוב עם נוף גלילי שקשה לתאר במילים, ובנו שם בית. לצדו הקימו צימר יוקרתי שמתמזג עם ההר ומאפשר לנוף להיכנס פנימה עמוק-עמוק, דרך פיתוחי ברזל עצומים שמחליפים קירות ומטשטשים גבולות.

הסיפור הזה מתרחש על רקע תקופה לא פשוטה לצפון ולתיירות בפרט. המלחמה הנמשכת הותירה את הגליל שומם במשך חודשים ארוכים, עסקים ניזוקו, צימרים עמדו ריקים, ותיירים שבדרך כלל ממלאים את הצימרים הכפריים בסופי שבוע נעלמו. כעת מקווים שם שהפסקת האש תימשך ושהתיירים יחזרו לצפון. מקומות כמו הצימר במתת מזכירים מה מחכה כאן למי שבוחר לחזור. לא רק נוף. חוויה שלמה.

למשימת תכנון הצימר גויס קובי חליפה, מעצב ראשי בחברת ארטפרו ויצרנית מפתחי ברזל עם אולם תצוגה ברמת השרון, וגם חברם הטוב של בני הזוג. חליפה הגיע למגרש, הסתכל על הנוף, והבין שכל ההחלטות העיצוביות נגזרות ממסקנה אחת: הנוף כאן חזק מכדי להיות רקע. הוא צריך להיות דמות מרכזית. מכאן צמח הרעיון שעיצב את כל הפרויקט, מפתחי ברזל גדולים בכל כיוון, שמחליפים קירות, מטשטשים את הגבול שבין פנים לחוץ ומאפשרים לנוף לנוע בחופשיות בתוך החלל.

המגרש שוכן בקצה היישוב ונהנה מכל מה שיש למקום להציע, ולכן תוכנן הצימר כך שיהיה עטוף מכל כיוון. "הנוף כאן הוא יוצא דופן ולכן היה מתבקש להכניס אותו פנימה במלוא העוצמה ולטשטש את הגבול בין החוץ לפנים," מסביר חליפה. התוצאה היא תחושת טבע אינסופי שקשה להשיג בדרך אחרת.

הפלטה החומרית של הצימר בנויה על ניגודים שמשלימים זה את זה. ברזל ועץ. חומרים שמשדרים כובד ויוצרים בפועל תחושה של קלילות. הרצפה מכוסה פרקט עץ כהה שמעניק חמימות ואינטימיות, ומעליו תקרת עץ גבוהה עם קורות שמושכות את העין כלפי מעלה. יחד עם מפתחי האינסוף, הם יוצרים כפל חזותי שמוציא מנקודת שיווי משקל כל מי שנכנס לחלל בפעם הראשונה.

עבודות הברזל של ארטפרו נוכחות לאורך כל הפרויקט כשפה ראשית. אותו ברזל שמגדיר את מסגרות החלונות חוזר בפרטים קטנים יותר, בחיבורים ובאביזרים, ויוצר רצף חזותי שמחזיק את כל הפרויקט כיצירה אחת קוהרנטית.

בתוך שטח מדוד, חליפה בנה עולם שלם. במרכז הסלון ספה מרווחת בגוון אפור בהיר, שטיח שמגדיר את אזור הישיבה ושנדליר שממסגר את התמונה מלמעלה. ואז, מאחורי הספה, פרט שחושף את כל הגישה: נדנדת עץ הנמתחת מהתקרה שמהווה אלמנט מזמין, כזה שמציע תנועה, ומייצר מחזיר משהו תמים בתוך חלל יוקרתי. ליד הסלון ישנו מטבחון מאובזר ופינת אוכל עגולה ואינטימית. חדר השינה, גם הוא עטוף זכוכית, נהנה מתפאורת הטבע הירוק שנכנס כל בוקר דרך החלונות הגדולים.

אם בפנים החלל מוגדר בעץ ובברזל, בחוץ הוא נפתח אל הנוף בצורה שמרגישה כמעט פיסית. המרפסת כוללת ג'קוזי ספא הממוקם כך שמי שיושב בתוכו מביט ישירות אל הגליל הפתוח. הרוגע שמציע המקום נובע מהתחושה שאין עוד שום דבר בין האדם לבין ההר.

השביל המוביל אל הצימר עובר בין עצים, מכין את הגוף ואת הראש למה שמחכה קדימה. בקצהו בריכה אקולוגית קטנה שמתחברת לסביבה, ולצדה שולחן אוכל עם כיסאות ברזל שמשלימים את העיצוב ומחברים את המתחם אל הנוף. כל שביל, כל ישיבה, כל נקודת מבט, תוכנן כך שייצור חוויה של המשכיות בין המבנה לבין המקום שבו הוא נטוע.