סיפור של בית אחד, שונה מכל מה שהכרתם

האדריכלות הישראלית עברה כברת דרך של ממש בעשורים האחרונים והיא פתוחה לתמות בניה חדשות שמשנות את פי הערים ועם זאת, עדיין נדיר מאוד למצוא במחוזותינו בתי עץ הנפוצים בפרט בארצות הברית ואירופה. ובכן, באחד מיישובי השרון מצאנו אחד כזה וכפי שתיווכחו מיד הוא יחיד ומיוחד מסיבות רבות. האדריכל בועז שניר השכיל ליצור לבני המשפחה החיים בו סביבת מגורים חווייתית, מזמינה ועוטפת בתוך הבית ומחוצה לו.

האדריכלות הישראלית עברה כברת דרך של ממש בעשורים האחרונים, אך עדיין נדיר מאוד למצוא במחוזותינו בתי עץ — כאלה שמזוהים יותר עם נופים באירופה או בארצות הברית. באחד מיישובי השרון מסתתר אחד כזה, יחיד ומיוחד, שמצליח לבלוט גם בתוך סצנה עיצובית עשירה ומתפתחת.

על הפרויקט חתום האדריכל בועז שניר, שעבורו הייתה זו הזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק בפרויקט שונה מהנוף המקומי. עבור שניר, המתמחה בתכנון ועיצוב פרויקטי יוקרה, מדובר היה לא רק בעוד בית — אלא בתהליך עמוק של יצירה, כזה שמאפשר לפרוץ גבולות מוכרים ולבנות שפה אדריכלית אחרת, חופשית ואישית יותר. זו הייתה, ללא ספק, זכות גדולה להיות חלק מפרויקט כה ייחודי.

הבית שייך לזוג בשנות ה־40 לחייהם ובנותיהם, שבחרו לעבור מתל אביב אל השרון הפסטורלי. במהלך החיפושים אחר בית חדש, הם נתקלו במבנה עץ ישן — והתאהבו. מתוך החזון להפוך אותו לבית משפחתי חמים, מזמין וייחודי, הם יצאו למסע תכנוני ארוך ומדויק.

המבנה עצמו יובא לישראל מארצות הברית בשנות ה־80 והורכב על המגרש — פרט שמוסיף לו רובד נוסף של ייחוד. תהליך השיפוץ נמשך מספר שנים, ובמהלכו היה שניר אחראי על התכנון האדריכלי וחלוקת הפנים, בעוד בעלי הבית הובילו את בחירת החומרים, הצבעים והטקסטורות. החיבור הזה בין תכנון מקצועי לאינטואיציה אישית הוליד תוצאה יוצאת דופן.

"הבית נרקם בשלבים," מסביר שניר. תחילה טופל פנים הבית, לאחר מכן סביבת החוץ, ולבסוף חוברו השניים לכדי מכלול אחד הרמוני. מה שהיה בעבר מבנה חשוך וכבד, כמעט כמו צימר גדול, הפך למרחב פתוח, מואר ונושם. קירות הוסרו, פתחים הורחבו, והקשר בין הפנים לחוץ התחזק באופן משמעותי.

התוצאה היא חוויית מגורים שלמה — כזו שמצליחה להיות גם עוטפת וגם פתוחה, גם אינטימית וגם מחוברת לסביבה.

הבית שומר על אופיו הכפרי, אך בפרשנות עדכנית ורעננה. חיפויי העץ חודשו ונצבעו בגוונים בהירים שמכניסים אור ואוויר לחללים, לצד חומרים טבעיים כמו עץ אלון, טקסטיל ואבן. קורות העץ החשופות, לצד אלמנטים מודרניים יותר, יוצרים דיאלוג מדויק בין ישן לחדש.

גם חלוקת הפנים עברה שינוי משמעותי: קומת הכניסה נפתחה לחלל מגורים זורם הכולל סלון, מטבח ופינת אוכל המחוברים זה לזה, בעוד קומת החדרים עוצבה מחדש ליצירת אזורי שינה נעימים ומרווחים. עליית הגג, שבעבר לא הייתה בשימוש, הפכה ללופט אינטימי ורב־תכליתי — פינת עבודה, משחק ואירוח.

אחד האלמנטים הבולטים בפרויקט הוא הבחירה לא להיכנע לטרנדים. במקום זאת, נוצר כאן קולאז' עשיר של השראות — מרוקו, יוון והמזרח הרחוק — המשתלבות יחד לכדי שפה עיצובית חמה, אישית ומלאת אופי. הצבעים, הטקסטורות והחומרים מספרים סיפור — כזה שנבנה מחוויות, זיכרונות ומסעות.

גם סביבת החוץ ממשיכה את אותו קו. בריכת השחייה, המעוצבת בגוונים של כחול, טורקיז ותכלת, יוצרת תחושת ריזורט ומחזקת את הקשר בין הבית לנוף שסביבו. הפרגולה, הדק וריהוט החוץ משלימים את התחושה הלא־פורמלית, החמימה והחופשית.

וכך, בלב השרון, נולד בית שלא דומה לשום דבר אחר — בית עץ עם נשמה. פרויקט שממחיש כיצד תכנון מוקפד, לצד אומץ עיצובי וחיבור אישי עמוק, יכולים ליצור מקום שהוא הרבה מעבר לבית: חוויה שלמה של חיים.