יופי מושלם - גן בסגנון יפני

כבר מן הרחוב היה ברור שיש כאן משהו שונה. נופם של הזית אירופאי וההדס המצוי נגזם למספר רב של "כדורים". גזעי הענפים נחשפו ברובם ונגזמו תוך יצירת מראה מפותל, כאשר רק בחלקם העליון נותרה עלווה מעוצבת בקפידה. דרך הצמחים הגזומים ניתן היה להתבונן בגינה הפתוחה והגלויה, ולרגע נדמה היה לי

שאני מביטה בתמונה יפהפייה. העין מתבוננת ומתחילה להבחין בפרטים. יד אמנית שרטטה ציור מאבני טוף שחורות, חלוקי אבן לבנים, אבני צפחה וצמחים גזומים, שעלוותם, ירוקה, אפורה, ארגמנית או צהבהבה.  בין החומרים השונים והצמחים מסומנים גבולות ברורים, ובין לבין מפוזרים פסלים מאבן שיש, שניכר מיד כי "רוחם" יפנית, ועציצים עם צמחים. צייקו וצבי, בעלי הגינה, קבלו את פניי, וכמו הגינה גם ביתם נפתח לרווחה: ציורים ופסלים של צייקו פזורים בכל פינה בו, אף קירותיו נצבעו וצוירו על ידה, ובחוץ עוטפת אותו הגינה כמו תמונה נפלאה. 

שיטוט בגינה

הגינה, שהינה גלויה ופתוחה, הן אל חצרות הבתים השכנים והן אל נופי הגליל שבמרכזם שוכן הכפר מג'ד אל כרום, ממוקמת על צלע הר הפונה מערבה ומורכבת מארבעה מפלסים: מפלס ראשון, מדרוני היורד מן הרחוב בשיפוע חד. מפלס שני שהינו ישר ומהווה את החלל המרכזי בגינה, כשתחתיו מצויות עוד שתי טרסות מיושרות גם הן.

החלק המדרוני חולק לשלוש באמצעות גדר אבנים וסלעים, וכמו בשאר מרחב הגינה נטועים בו צמחים שמוצאם בחמש יבשות: מיני גרווילאה שמוצאם באוסטרליה, לבן עלה שמקורו בצפון אמריקה, בוהינית גלפין מדרום אפריקה, בן-עוזרר סוככני שמוצאו ביפן, רוזמרין רפואי הגדל בדרום אירופה ומורן החורש שהינו צמח בר ארץ-ישראלי. עם זאת, המגוון והאווירה בין-לאומית אינם ניכרים.  המראה מגלם אחידות ויזואלית, שכן מרבית הצמחים נגזמים  לצורה אובאלית או שגזעיהם וענפיהם נחשפים והם נושאים את עלוותם  כ"כדורים". גם הציקס המופשל המאופיין במראה טרופי (מוצאו מאיי יאיוה) משתלב היטב בגינה בשל מראהו הפיסולי.

 
 

החלל המרכזי, בו הייתה בעבר ברכת דגים שעתה מולאה בחצץ אפור המגורף בקפידה, משמש את צייקו וצבי ואת אורחיהם כחלל לבילוי ומנוחה. שביל לבן מחלוקים לבנים על רקע של טוף שחור עובר במרכז הגינה ובו מונחות אבנים שנוצקו בבטון ועליהם ציורים ומסרים הכתובים ביפנית. על אבן אחת רשום שם הכפר בו נולדה צייקו, ועל אחרות רשומות עונות השנה (סתוו, חורף, אביב וקיץ). השביל מוביל אל משטח מאבני צפחה אפורה, בו מצויה פינת ישיבה ממתכת שחורה. המינימאליזם שולט בכל פינה והתמונה שמתקבלת שלמה. פסלים עם מוטיב יפני מלווים את מסלול ההליכה, כמו גם צמחי תויה מעוצבים וחזרן (במבוק) מצוי 'ננסי'. בגבולותיו של חלל זה, הן עם המפלסים התחתונים והן עם החצר השכנה, נטועים עצים מפוסלים לפי אותה גישה שמאפיינת את שאר אזורי הגינה - נפחם הפנימי מדולל והעלווה בחלקם העליון מאורגנת ב"כדורים" .

המפלס השלישי, המיועד בעיקר לצפייה מן הבית, ומהחלל שבמרכז הגינה, כמוהו כתמונה. בדומה לחלל העיקרי גם כאן נעשה שימוש רב בחומר יבש (טוף שחור וחלוקים לבנים) ונשתלו צמחי קקטוס בתחומים מוגדרים. בשום נקודה בשטחו אין עלה או רבב, וישנם מקומות בהם בוצע גירוף בצורה סדורה. עם זאת, התמונה היא אבסטרקטית במידת מה, ומסתבר שזוהי חלק מההתפתחות, שצייקו עוברת לאחרונה.

המפלס הרביעי פרוע לכאורה. לא נעשה בו שימוש בחומר יבש, אך הצמחים בו מעוצבים כבשאר הגינה, ולשטחו מועברים העלים שנאספים ו/או נגזמים באזוריה השונים כשהם מטייבים את הקרקע במידה רבה.

צייקו הגיעה לארץ לאחר נישואיה לצבי לפני כ-22 שנה. ביפן היא למדה אנגלית באוניברסיטה ועסקה בעבודה משרדית, וכשהגיעה לארץ החלה לעסוק בציור ופיסול ובמקביל לבנות את הגינה. צבי הוא סופר, והיה שותף ללבטיה של צייקו בתכנון הגינה, כמו גם בהכנת מערכת ההשקיה.

כשרכשו את הבית, הגינה הייתה מורכבת מעצי פרי, צמחים פורחים וממדשאה. צייקו הותירה את עצי ההדר שבגבול הגינה, עקרה את המדשאה ואת הצמחים הפורחים, ולבקשתו של צבי הוקמה בחלל המרכזי ברכת דגים ובמפלס השלישי  נשתלה ערוגת ורדים אותה אהב מאד. החלקים האחרים תוכננו על פי נטיות ליבה של צייקו, שציירה סקיצות וחיפשה צמחים בהתאם לעיצוב שהגתה. בחלל המרכזי נשתלו בזמנו יותר צמחים, אך אלה, כמו גם ערוגת הורדים ובריכת הדגים הוסרו עם עליית מחירי המים לפני כשנה. הגינה עוברת שינויים תדירים, וכשביקרתי בה לפני כארבע שנים הבחנתי מיד שחזותה שונה.

גם צייקו עברה תמורות עם השנים. בעוד שבתחילת הדרך ציוריה ופסליה היו בעיקר פיגורטיביים ועם מוטיבים יפנים, בשנים האחרונות היא נוטה אל המופשט, ועובדה זו באה לידי ביטוי גם בגינה. יחד עם זאת, הצורך בשלמות עדיין שולט, וגם במפלס השלישי, שתוכנן כעין תמונה אבסטרקטית,  מורגשת השליטה.  

 

כבר בתחילה היה ברור לצייקו, שהגינה צריכה להיות חסכנית במים ומתוכננת לאחזקה נמוכה. שלד הגינה מורכב מצמחים רב-שנתיים וירוקי עד, שמרביתם מאופיינים בעלים קטנים (מיני פירקנתה) או קטנים מאד (מיני מללוייקה). כמו כן,  יש בה מגוון צמחים מחטניים (מיני ערער ותויה), ופה ושם גם צמחים נשירים, שנבחרו בגלל צבעי עלוותם (חלבלוב דמוי-קוטינוס). ככלל, הצמחים נבחרים בעיקר לפי עלוותם (מרקם וצבע) ולא על פי הפריחה. בשנים הראשונות נדרשו אמנם גיזומים רבים לעיצובם (אחת לשבוע), אך כיום מרביתם נגזמים פעם (ערערים) עד שלוש בשנה (לבן עלה). יוצא דופן הוא האוג חרוק, שמהאביב עד לסתוו נגזם אחת לחודש.  עצי הפרי, שהיו במקום כשצייקו וצבי הגיעו אל הגינה,  נגזמו לגובה, שמאפשר קטיף על ידי צייקו, ללא צורך לטפס על סולם. בשדרוג הטרסה השלישית מערוגת ורדים לערוגה חסכנית במים, נשתלו צמחי קקטוס פיסוליים שמושקים אחת לחודש באמצעות צינור, וכמובן אינם זקוקים לעיצוב. כיום הטיפול השוטף של צייקו בגינה נמשך אך מספר דקות מידי בוקר, ומתמצה באיסוף עלים יומיומי מהאזורים המחופים בטוף ובחלוקי אבנים, ולעיתים כולל גם הסרה של "פריצות סוררות" מהענפים. 

הגינה אינה מהווה גן יפני "כהלכתו", אך ברור ששורשיה נטועים בתרבות היפנית. השימוש הרב בחומר יבש, בין השאר, בטוף השחור, נבחר כיוון שהוא מזכיר לצייקו את האדמה הוולקנית השחורה באזור בו גדלה. מרבית הפסלים, העשויים מאבקת אבן שיש,הם בעלי מוטיבים יפנים, ואף בכיתוב על אבני הדריכה, המופיע באותיות יפניות קדומות, ישנה התייחסות לכפר הולדתה ולעונות השנה. כמו כן, בחלק מאזורי הגינה מבוצע גירוף יומיומי לקבלת המראה הרצוי. בתחילת הדרך עשתה צייקו שימוש בחלוקי אבן לבנים, קטנים יחסית, אך אלו משכו לגינתה חתולים שאהבו לעשות בהם את צרכיהם. לכן הוחלפו החלוקים בגדולים יותר, ואף התגלו כנעימים יותר למראה. כנגד כלבם של השכנים, שזומם גם הוא לעשות כמעשה החתולים, הוקמה "חומת עציצים" בצורת קשת המונעת ממנו את הפלישה לגינה, ומתחת לחיפוי האבנים הונחה יריעת פלריג כדי למנוע הצצה של עשבים.

 

לגינה לא מוכנסים חומרים כימיים כלל וכלל. טיוב הקרקע נעשה באמצעות הומוס שלוש פעמים בשנה (בנובמבר, מרץ ויולי) ודישון העציצים מבוצע באמצעות דשן אורגני, שעשוי מאצות. ההשקיה ברוב חלקיה נעשית באמצעות טפטפות של 2 ליטר לשעה, והיא מופעלת באמצעות מחשב ומבוצעת בהתאם לצורך, תוך כדי הקפדה על חיסכון. ניסיון של צייקו ליצור קומפוסט מאשפה ביתית בגינה לא צלח, אך את העלים שהיא אוספת היא נוהגת לפזר בטרסה הרביעית, מתוך כוונה לטייב בה את הקרקע. (אגב, בתחילת דרכה של הגינה טרסה זו הכילה גרוטאות רבות ואשפה, ולצייקו נדרש זמן רב לפנותה ולטייב את האדמה). 

כנגד מזיקים ומחלות לא מבוצעים ריסוסים, ואם אין אפשרות להתמודד עם המזיק או גורם המחלה, מוותרים על הצמח. גם צמחים שאינם עמידים בפני רוחות הפוקדות לעיתים את הגינה (למשל הבסקוס סיני) מוסרים ממנה. 

 הזמנה פתוחה

צייקו נהנית מאד מהיצירתיות שבתכנון ובהכנת הגינה, אך גם מעצם השהייה באוויר הפתוח, ומהעבודה הפיזית. מן הרחוב ניתן להתבונן בה ועוברי אורח פונים אל צייקו כשהיא שוהה בה, ולעיתים קרובות מתפתחות שיחות ונוצרת ידידות מפרה.בהמשך לכך,  צייקו אף מספרת שעם השנים החלה להבחין בגינות סמוכות בצמחים הגזומים בהתאם לשיטתה. המודעות לייחודה של הגינה הגיעה אף לגורמים בעיריית כרמיאל, שלאחרונה פנו אל צייקו וצבי ובקשו את רשותם לסמן את גינתם כאתר במפת אתרי תיירות של העיר. לפני מספר שנים אף נערך בגינה סיור של אנשי מקצוע בתחום הגננות, מטעם משרד החקלאות.

הביקור בגינתם של צייקו וצבי הוא חוויה אסתטית מרהיבה. שילוב של אלמנטים יפנים ומקומיים, וטיפול של יד האמנית הניבו יצירה ייחודית ויפהפייה. הגינה מתייחסת למקום ושומרת על עקרונות של קיימות (חיסכון במים, טיוב הקרקע, שימוש בדשן אורגני, שילוב צמחים המתאימים לאזור, שימוש בחיפויים, אי שימוש ברעלים, אחזקה נמוכה ועוד), כאשר החומרים והצמחים הם, למעשה, צבעים במכחולה של צייקו ביצירת "היופי המושלם".   

לפרטים נוספים על גנם של צייקו וצבי ניתן לבקר באתר שיצרו

www.japanese-dream.com

מתוך מגזין בית ונוי 117: "יופי מושלם"