בנייה טבעית לבית פרטי: שיטות הבנייה מאדמה ומקש, וההיתר שבית כזה צריך

הבנייה הטבעית מבוססת על שימוש בחומרים טבעיים. בכתבה "רשמים מכנס בניה טבעית" היא מתוארת כתחום משנה בתוך ההגדרה הכללית של בנייה ירוקה, הגדרה שנועדה בעיקר להבדיל אותה מבנייה קונבנציונלית. לפי מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, בנייה מאדמה בישראל היא שם כולל לתשע טכניקות, שהמשותף להן הוא שימוש באדמה כחומר גלם מרכזי בבניית בתים.

השיטות כאן עוסקות בבנייה עצמה ובטיח הגמר. בית שבו החומרים הטבעיים נמצאים בעיקר בחיפוי ובעיצוב הפנים מתואר בכתבה עיצוב בית בחומרים טבעיים וצבעוניות רגועה.

שש שיטות של בנייה טבעית לבית פרטי

באותה כתבה תוארו, על קצה המזלג, חמש שיטות בנייה, ובכולן מטייחים בטיח אדמה ובטיח סיד טבעי. כאן הטיח מוצג כשיטה שישית, ולצד כל שיטה מה אומרים המקורות. במסנן השיטות אפשר לסמן שיטה אחת או יותר ולהשוות ביניהן.

שיטה נוספת מאדמה, אדמה נגוחה שנדחסת בתוך תבנית, מתוארת בכתבה "השיטה העתיקה לבניית מבנים חזקים ועמידים ללא שימוש במלט".

איפה נבנו בתי אדמה בישראל

לפי המיפוי שנערך באוניברסיטת תל אביב, רוב בתי האדמה בישראל מרוכזים בשלושה יישובים בדרום שמתמקדים בפיתוח התחום: קיבוץ לוטן, צוקים ונאות סמדר. בכל אחד מהם נבנו יותר מ-19 מבנים. במרכז הארץ נמצאים בעיקר מבנים קונבנציונליים שטויחו באדמה, ולא נבנו בשיטות הבנייה המסורתיות מאדמה.

השיטות הנפוצות במיפוי, מהנפוצה ביותר

1. בנייה מחבילות קש
2. לבנים ובלוקים מאדמה
3. טיח אדמה על מבנים קונבנציונליים
4. קש-קל
5. מחזור, כלשון המחקר

המיפוי מנה 204 מבני אדמה בישראל, ויותר מ-100 מהם נבנו בעשור שקדם למחקר. בעמוד המחקר לא מופיעה שנה, ולכן המספרים כאן אינם מתוארכים.

מקור: אפרת ליבמן-פנר, "בתי אדמה בישראל: מאמונה לעשייה", עבודת מחקר בבית הספר לסביבה, אוניברסיטת תל אביב.

היתר בנייה ותקנים לבית מאדמה או מקש

שני סעיפים בחוק התכנון והבנייה עונים על השאלה אם בית מאדמה או מקש צריך היתר:

• ההגדרה של "בניין": כל מבנה, "בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר".
• סעיף 145: הקמת בניין, והוספה לבניין קיים, טעונות היתר מרשות הרישוי המקומית.
• המשמעות: ההגדרה כוללת כל חומר, ולכן גם בית מחבילות קש או מלבני אדמה צריך היתר.

מה בדיוק נדרש במגרש שלכם, ואילו מסמכים הוועדה תבקש לשיטה שבחרתם, בודקים מול מהנדס הוועדה המקומית.

מקור: חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965, הגדרת "בניין" וסעיף 145.

תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה), התש״ף-2020, קובעות אילו בניינים חייבים להיבנות לפי ת״י 5281, התקן הישראלי לבנייה בת-קיימה. החובה נקבעת בטבלה לפי השימוש בבניין ושטח הבנייה, ויש בה שתי שורות של מגורים:

מוסד תכנון רשאי לתת הוראות נוספות לבנייה בת-קיימה (תקנה 6(א)), ולכן גם בבית פרטי כדאי לבדוק מה קובעת התוכנית שחלה על המגרש. לפי קטלוג מכון התקנים, ת״י 5281 בנוסחו הנוכחי פורסם ב-30 ביוני 2020. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התקן מחולק לתשעה תחומים, ואחד מהם הוא חומרים.

בית פרטי שתוכנן מתוך שאיפה לצריכת אנרגיה אפסית, והוגש למכון התקנים לאישור לפי ת״י 5281: תכנון ירוק: בית פרטי במושב בשרון.

מקור: תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה), התש״ף-2020, תקנות 1, 2 ו-6; מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר 2025; קטלוג מכון התקנים הישראלי.

תקנים נוספים שכדאי להכיר לפני התכנון

• ת״י 1045, בידוד תרמי של בניינים: תקן מחייב שמוזכר בחוק התכנון והבנייה, ועוסק בבידוד המעטפת של בניינים לייעודים שונים, ובהם מגורים.
• ת״י 413, רעידות אדמה: חל על התכן ועל הבנייה של בניינים באזורים סייסמיים. איך הוא חל על קירות מאדמה או מקש, בודקים עם מהנדס הקונסטרוקציה.
• ת״י 6569, סיד לבנייה: מגדיר סוגים של סיד לבנייה ואת הסיווג שלהם.
• בעולם: לפי סקירה של RILEM משנת 2022, יש כ-70 תקנים לבנייה מאדמה, אבל אין ביניהם אחידות ואין מינוח מוסכם.

מקורות: מדריך לת״י 1045 באתר gov.il (2017); קטלוג מכון התקנים הישראלי; סקירת התקנים לבנייה מאדמה של RILEM (2022).

כנס אדמהיא והשאלות שהעלה

בכתבה "רשמים מכנס בניה טבעית" תוארה הבנייה הטבעית כתחום שתופס תאוצה בבתים פרטיים, וגם בעיצוב הפנים. הנושא מעורר שאלות רבות בארץ:

• מה מדד התקינות לשימוש בשיטות האלה בארץ?
• מה האפשרויות והשיטות?
• מי אנשי הביצוע שעומדים לרשות מי שחולם לבנות את ביתו בבנייה טבעית?

כדי להפיג את הבלבול, לענות על השאלות ולקדם את התחום, יזמו דפנה ילון, טל בשן ודני גולדברג כנסים דו-שנתיים בשם "אדמהיא". הדיווח המלא מהכנס, עם הסדנאות וההרצאות, מופיע בכתבה רשמים מכנס בניה טבעית.

הבהרות לפני שבונים מאדמה ומקש

בתים פרטיים מהתכנון ועד העיצוב מרוכזים במדור עיצוב בתים פרטיים.