אדריכלית: רויטל וולף
מה מיוחד בפרויקטים כאלה?
אלו בתים צמודי קרקע, לא גדולים, של 130-140 מ"ר, המיועדים בעיקר לאוכלוסיה מקומית של זוגות צעירים. יש כאן אתגר כפול מצד אחד, לתכנן בית בגודל הנתון, שייתן תחושה של מרחב, ומצד שני לעמוד בתקציב, מאחר ואלו זוגות צעירים, והתקציב לרוב מינימאלי.
מה הדרך בה את יוצרת תחושת מרחב?
יש כל מיני דרכים ליצור תחושה של חלל גדול, ובניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, זה לאו דווקא בתקרה גבוהה.. כי אם בשמירה על פרופורציות. זה דבר מאד חשוב. צריך להתאים את הפתחים של החלונות, הדלתות, התקרה.
עוד דרך היא לצמצם עד כמה שניתן במחסומים, לייצר חללים פתוחים בבית ולנצל את המעברים, שיהיה להם שימוש פרקטי. למשל לנצל את חדר המשפחה שישמש גם כאזור גישה לחדרים. ככה אפשר להוציא מקסימום מכל מטר, ולנצל היטב את התקציב הנתון.
ספרי על מבנה מעניין במיוחד שתכננת
תכננתי חדר זיכרון בקיבוץ 'משגב עם', זה כרגע עוד בתהליך. חדר הזיכרון מיועד לזכר דור המייסדים ונרצחי הפיגוע שהיה במקום. רצינו לשדר מקום של תקווה, שתהיה הרגשה נעימה. מה גם שבמקום נמצאת הספרייה של הקיבוץ, שצריכה להיות מזמינה ונעימה.
הדבר קיבל ביטוי בצורות שונות בתכנון, ובעיקר הקפדתי שיהיה בחלל הרבה אור. יש נקודות ממוקדות של אור שמגיעות דרך פתחים מיוחדים, ומדגישות משפטים שהכנסתי לקירות, שמדברים על תקווה וחיים.
מה הסיבה שבחרת לעבוד עם בלוקי איטונג?
יש 2 סיבות מרכזיות. הראשונה זה העניין המקצועי – ברור לי שעם איטונג אני משיגה ללקוח את הבידוד הטוב ביותר שיכול לקבל. לצערי זה לא ברור לכל הלקוחות, אני נתקלת לא פעם במקרים שאנשים משקיעים המון בבחירה של החלון, הזכוכית, האיטום ואז בוחרים בלוק פשוט, שאפילו לא עומד בתקן, מה שפוגע מאד בבידוד הבית.
דבר נוסף זה היכולת שלי לשחק עם העובי של הקיר. אם אני צריכה קיר עבה, אני לא צריכה לשים 2 בלוקים פשוטים אלה מספיק בלוק אחד איטונג 25, וזה עושה את העבודה. הלקוחות מאד אוהבים את זה, למשל כשאני משתמשת בבלוק עבה ליצירת נישות, אדני חלון, במקרה כזה, אדן החלון העבה הופכת להיות גם מדף.
אבל לא פחות חשוב מזה, בחרתי באיטונג בגלל השירות. תמיד יש מענה מקצועי, נעים, תחושה טובה, וזה דבר מאד חשוב, שיש לך כתובת אנושית ושירותית. זה כיף לקבל כזה יחס אישי וזמינות, ואני מקפידה מאד לתת אותו גם ללקוחות שלי.
מה הביא אותך להיות אדריכלית?
מאז שאני זוכרת את עצמי זה בדיוק מה שרציתי להיות. גרתי במושב, ואני זוכרת את עצמי בגיל צעיר מאד, במקום ללכת לגן משחקים, הולכת לאתר בנייה, מלווה כל בית שבנו. זה המשיך גם כשגדלתי. עבדתי בארה"ב באוטו-גלידה, כזה שנוסע ממקום למקום בין מרחקים גדולים, ובדרך כל פעם שפגשתי באתר בנייה, עצרתי והסתכלתי בתדהמה על העבודה במקום. להיות אדריכלית, זו ממש התגשמות החלום שלי. אחרי הלימודים הייתי שכירה אבל מהר מאד פתחתי משרד, אחרי שנתיים, הרגשתי שאני צריכה את החופש לעשייה, בלי מחסומים.
מה המוטו שלך לפני שאת ניגשת לתכנון?
לכל אדם יש את האישיות המיוחדת שלו, והוא צריך לקבל בית המותאם בדיוק למידותיו. בבנייה פרטית אנשים יכולים ליהנות מאיכות חיים שהם אפילו לא מודעים לה. הרבה פעמים אנשים קונים בית או דירה, משקיעים את אותו סכום כסף או יותר, ומוותרים על איכות חיים שהיו יכולים לקבל אם היו בונים באותו סכום בית פרטי.
רויטל וולף
כתבות נוספות
