ביתו של סר אלברט

מלון Sir Albert באמסטרדם הוא הסנונית הראשונה של רשת מלונות חדשה הנושאת את השם "Sir", ושל קונספט רעיוני-מיתוגי שגובש ע"י מתכנניו האדריכל אלון ברנוביץ והמעצבת אירנה קרוננברג בשיתוף עם אנשי משרד הפרסום המוביל ,KesselsKramer.

אלגנטיות נינוחה ספוגה ארומה גברית חושפת קווים באישיותו הססגונית של סר אלברט, שוחר תרבות וחיים טובים כאחד

אם תהיתם, אם כך, מיהו אותו אלברט ששמו נלווה לשם הרשת, אזי זהו, בעצם, הרעיון, וזוהי, למעשה, תמצית הקונספט הרשתי- מלונות בעלי גון אישי-ביתי שכל אחד מהם עתיד להיות מעוצב סביב דמות פיקטיבית בעלת סיפור משלה, אורח חיים מסוים, ומאפיינים אישיים ותרבותיים. במקרה דנן, סר אלברט של ברנוביץ וקרוננברג הוא אריסטוקרט, אך לא מהסוג המעונב והשמרן. הוא הרפתקן, שוחר תרבות וחיים טובים כאחד, איש עולם מתוחכם ואישיות מאירת פנים שנעים להסתופף במחיצתה. תכונותיו אלה הן שהתוו את עיצוב המלון ואת האווירה הנסוכה בו

"הכוונה הייתה שהכניסה למלון תהיה כמו כניסה לביתו הפרטי של סר אלברט, ותייצר תחושת WELCOME נעימה של בית" מספרים קרוננברג וברנוביץ.

מבט מחלל ה"סטדי"/לובי אל עבר מסעדת IZAKAYA: שני החללים ממוקמים משני עברי הכניסה תחומים במחיצות שקופות ומקיימים ביניהם קשרי עין ישירים.

ואמנם, החיים שהפיחו בדמות הפיקטיבית באים לידי ביטוי בכל פרט קטן כגדול ברחבי המלון ובדרך התנהלותו, ואף הולידו טרמינולוגיות חדשות בעלות משמעות אישית לפונקציות המלונאיות. כך, לדוגמה, מסעדת המלון היא חדר אוכל, אזור הקבלה הוא מבואה ("פואייה"), והלובי הוא חדר עבודה ("סטדי"). 

סר אלברט "מתגורר" באזור Pijp באמסטרדם, בו נמצא השוק העתיק של העיר-  אזור שנהנה ממיקום מנצח בקרבה למרכז העיר ולכיכר המוזיאונים, ואשר לאחרונה נחשב נחשק בקרב התושבים המקומיים. "מעונו" הוא מבנה עתיק בן למעלה מ-100 שנה, שעד שנת 2005 שימש כמפעל לליטוש יהלומים, ועתה כמלון שבשטחו פועלת גם מסעדה יפנית הוא מהווה עוגן באזור שהתעורר לחיים.

האלמנט המרכזי בחלל חדר האוכל/מסעדה: בר ענק בקונפיגורציה של 360 מעלות מעוצב על טהרת שימוש חוזר בחתיכות אבץ.

כמבנה שהוכרז לשימור נדרש התכנון להיצמד למקורות- במעטפת כמו גם בנפחי הפנים- כאשר עברו המפעלי סיפק כמה "בונוסים". כך, למשל, פתחי חלונות גדולים בחזיתו הצפונית המחדירים תאורת יום טובה (מרכיב מתבקש למלאכת ליטוש היהלומים), מפתחי פנים רחבים ונוחים, ואף תקרות גבוהות בקנה מידה ידידותי ונעים.

רוחו של סר אלברט והפרופיל האישיותי שלו נקראים כבר עם הכניסה פנימה. היישר מול הכניסה ממוקמות המעליות כך שהמעוניינים בפרטיות אינם נדרשים לחצות לובי גדול; מעברה האחד ממוקמים הסטדי והפואייה; ומעברה השני חדר האוכל/מסעדה, כאשר מחיצות זכוכית התוחמות אותם מאפשרים קיום קשרי עין ישירים ביניהם.

אזור הקבלה:ביתי ומזמין לשבת. ריצוף באריחי צפחה שחורים בהתזת חול, על הקיר: יצירות של המעצב דור כרמון.

 

קשרי העין כמוטיב תכנוני מתרחבים גם לדיאלוג שמקיימים חללי הפנים עם סביבת הרחוב, אשר לשיטתם של ברנוביץ וקרוננברג הוא מסממניה הבולטים של העיר שבתיה מאופיינים בפתחים חזיתיים גדולים המאפשרים לעוברים ושבים להציץ למתרחש בתוכם פנימה. בתוך כך, היות ופתחי המבנה היו גבוהים מידי, הוגבה הריצוף באזורים הסמוכים אליהם באורח המאפשר "לראות ולהיראות" דרכם, ואשר מעצים את הקשר בין שני המרחבים.

 כלל שטחה של קומת הכניסה רוצף באבן צפחה שחורה מותזת חול המשווה מופע טבעי-גולמי, וחלל הסטדי מזמין את האורחים להיכנס לעולמו של סר אלברט ולרבדים שונים בדמותו הססגונית: אם באמצעות פריטים ש"ליקט" במסעותיו בעולם;  אם בספרייתו העשירה; ואם באוספים שהוא מטפח, דוגמת אוסף מקטרות, אוסף יצירות אמנות, או אוסף כלי עבודה ישנים לליטוש יהלומים המתכתבים עם עברו של המבנה.

גוף תאורה מרכזי שתוכנן ייעודית משלב 3 מצבי הארה: תאורת "אפלייט" המאירה את התקרה ומשתמשת בה כרפלקטור לתאורה כללית של כלל החלל, תאורת אווירה המופצת דרך אהיל אופקי ותאורה ממוקדת כלפי מטה לקריאה.

העיצוב האקלקטי מהדהד חדר טיפוסי של ג'נטלמן בריטי בו נמהלים קווי אישיותו הקוסמופוליטית של סר אלברט, ובכלל זה גם "קינקיות" כלשהי שיכולה לאפיין שוחר הרפתקאות כמוהו- חלל ספוג ארומה גברית, הנשען על גווני חום-שחור-לבן ומשלב אלמנטים,חומרים ומרקמים תוך יצירת חזות מגוונת, קלאסית ומודרנית כאחד.

באיסוף הפריטים המיוחדים הסתייעו קרוננברג וברנוביץ במומחים לדבר ש"קוששו" אותם בקפידה, וכן העניקו מקום של כבוד לעיצוב ישראלי תוך שיתוף פעולה עם חברת "טאלנט דיזיין".  בצד זה של מרחב הקומה, כמו בהמשך הסטדי, ממוקם אזור הקבלה- הפואייה, שחזותו השונה בתכלית מדלפקי קבלה מנוכרים וחסרי זהות האופייניים למלונות, מגלמת אף היא את הממד האישי והמזמין ומשמרת את הניחוח הביתי-אינטימי. 

שפת עיצוב אחידה שעיקרה יצירת תחושה ביתית. אזור הכיור משתלב במרחב החדר, נגרות המשלבת זכוכית שחורה, כיורים מקוריאן שחור, ריצוף פרקט שחור, ושטיחי זיגלר ישנים כנקודות צבע בפלטת החום-שחור-לבן

חדר האוכל הממוקם מעברה השני של הכניסה, זימן לקרוננברג וברנוביץ אתגר תכנוני, כאשר נדרשו לשלב בין רוח העיצוב של המהות המלונאית-ביתית של סר אלברט לבין העובדה שחלל זה שונה ממנה ומשמש גם כמסעדה יפנית הפתוחה לכלל הציבור. הפתרון שטוו לכך נעוץ, לדבריהם, בדמותו של "בעל הבית", אשר כאיש העולם המרבה בנסיעות יודע להעריך רבגוניות תרבותית ואסתטית ופתוח להכילה.

ברנוביץ וקרוננברג: "כמו בכל תהליך התכנון, גם כאן מיקדנו את החשיבה בניסיון לראות דברים דרך עיניו של סר אלברט. כך נראה היה לנו שתורת ה"וואבי סאבי", שמקורה במזרח והיא מדברת על ערכים אסתטיים של "הלא מושלם", בהחלט יכולה לדבר אל אריסטוקרט אלגנטי עם רוח הרפתקנית שמכיר בערכן של מסורות תרבותיות ואמנויות מגוונות".

חללי הרחצה מאובזרים למשעי

 

התורה המזרחית תורגמה לחלל חווייתי שכל האלמנטים המשמשים בו מגלמים את רעיון האסתטיקה העומד בבסיסה, תוך יצירת מרחב הרמוני, מסוגנן בדרכו המאופקת והנינוחה שנמנעת במכוון ממראה מהוקצע מידי. האלמנט המרכזי בו הוא בר מרשים בקונפיגורציה של 360 מעלות, אשר עוצב על טהרת שימוש חוזר בחתיכות אבץ, כשלצדו משתלבות וריאציות ישיבה-אכילה נוספות, דוגמת פלטת עץ ארוכה וגולמית למראה, שולחנות קטנים, ואף המשטח עליו מניחים את המנות המוצאות מהמטבח משמש כשולחן "קרוב לצלחת".

חדרי המלון מסווגים לטיפולוגיות ומידות שונות מקטן לגדול-  בוטיק, דלאקס, סוויטה, רזידנס- אך את כולם מאפיינת אותה שפת עיצוב שעיקרה יצירת תחושה ביתית ככל שניתן, כמו גם אנינות ההולמת את טעמו האיכותי של סר אלברט.   גווני חום, שחור ולבן המובילים את מארג הצבע בחללים המשותפים מובילים גם את עיצוב החדרים שתוכננו כמרחב פתוח בו משתלבת יחידת הכיור, ורק חללי השירותים והרחצה מוצנעים מאחורי דלתות זכוכית שחורה. זכוכית שחורה משמשת בעבודות הנגרות ככלל, הכיורים והמשטחים מעוצבים מקוריאן שחור, ועל ריצוף הפרקט השחור פרושים שטיחי זיגלר ישנים היוצקים נופך ביתי, ובגוניהם החורגים משפת הצבע דווקא מעצימים את איכויותיה. חללי הרחצה מאובזרים למשעי, ופריטי הריהוט כוללים כל מה שהולם חדר שינה/אירוח בעידן המודרני- ממיטה נדיבת ממדים ומצעים מפנקים, ועד מכתבה נוחה. התאורה בחדרים מורכבת מגופים שקועים, גופים ייעודיים כמנורות לצד המיטה, ובמרכז חללם מרשים בנוכחותו גוף תלוי שעוצב ייעודית ע"י ברנוביץ וקרוננברג: גוף המשלב תאורת "אפלייט" המאירה את התקרה ומשתמשת בה כרפלקטור לתאורה כללית של כלל החלל, תאורת אווירה המופצת דרך אהיל אופקי ונוסכת אור רך ונעים, ותאורה ממוקדת כלפי מטה לקריאה. כך, להבדיל מנטייה רווחת של מלונות המבקשים להעניק לאורחיהם חוויה חדשה, שונה ואחרת מכל המוכר להם, סר אלברט דווקא מדגיש ומחזק את המוכר והנינוח, את הממד האינטימי-ביתי. השהייה במלון עוטפת את המתארחים בו בתחושה מזמינה של הימצאות בבית פרטי חמים, ובכך, למעשה, מייצרת חוויה של קרבה מיוחדת במינה- חווית קרבה המשליכה גם על הקשר עם סביבת הרחוב והעיר, מנטרלת את ממד הזרות התיירותית, ולמותר לציין שהמיקום המנצח, חביב התושבים המקומיים, משלים אותה.   

אולי תאהבו גם:

הכירו את המלונאי צ'יפ קונלי

מלון בוטיק בסינגפור

עיצוב חדרים בבתי מלון: studio dash

 לחברות וספקים