מהחזית אל הגינה: עיצוב בית פרטי דרך כל החדרים
צרכים ומקום, חזית ופנים, קומה ציבורית ופרטית ושפת חומרים, עם מתכנן בשלושה שלבים
בית פרטי נקרא כסיפור אחד: הוא עובר מהחזית אל הכניסה, מהקומה הציבורית אל החדרים, ומהפנים אל החצר. מגדירים צרכים ואורח חיים, בוחרים שפת חומרים שחוזרת בכל הבית במינונים משתנים, ופותחים את החללים המרכזיים אל הגינה. כך הבית מרגיש שלם, גם כשכל חדר בו שונה.
צרכים ומקום: כך מתחיל עיצוב בית פרטי
לפני הסגנון כותבים רשימת צרכים: אורח החיים, מספר חדרי השינה וחדרי הרחצה, ואילו חללים נוספים תרצו, למשל חדר לעבודה או חדר למשחקים.
המקום משנה את ההחלטות. בית באזור פתוח בדרום יתוכנן אחרת מבית שנמצא בעיר במרכז הארץ או בצפון, וגם סגנון הבנייה המקומי משפיע על העיצוב.
הצרכים יכולים להפתיע. משפחה אחת ביקשה מטבח סגור, מוסתר מאזור המגורים, ומרחב פרטי לכל ילד, וויתרה על מרתף אחרי ניסיון מבית קודם.
בחומרים ובגימורים כדאי להשקיע, כי חיסכון בשלב הזה עלול לעלות ביוקר בהמשך. רשימת צרכים לבית פרטי עוברת גם על אור טבעי ועל פונקציונליות בכל חדר.
חזית ופנים: שתי שפות בבית אחד
החזית והפנים לא חייבים לדבר באותו סגנון, אבל הם צריכים לספר את אותו סיפור. בבית פרטי ברמת פולג החזית קלאסית אירופאית: גג רעפים, כרכובים וקרניזים, וחלונות מוארכים שמסודרים בסימטריה.
בפנים אותו בית נקי ומינימליסטי. הקירות לבנים, אריחי השיש לבנים וגדולים, והנגרות צבועה כמו הקיר ומסתירה תאורה, חשמל, שמע ומיזוג. הקלאסיקה חוזרת בעיקר ביחידת ההורים.
בית אחר הפך את היחס: חזית מודרנית של נפחים לבנים ואטומים מול נפחי אלומיניום שחורים ושקופים, ובפנים שפה חמה וארצית של פרקט אלון טבעי ועץ אגוז כהה.
בית קלאסי מבחוץ ומודרני מבפנים מפרק את ההחלטות אזור אחר אזור, מהחזית ועד קומת המרתף.
מהשער לסלון: מסלול הכניסה
בבית פרטי הכניסה היא חלל בפני עצמו. במקום קו ישר מהשער לדלת, אפשר לתכנן מסלול שמגלה את הבית בהדרגה ומרכך את המעבר מהרחוב אל המרחב הפרטי.
בבית בראשון לציון מדרגות מחופות בזלת עוברות מעל בריכת דגים ופונות ימינה, כך שבכל צעד נחשפת זווית אחרת של המבנה.
בבית אחר במרכז הארץ רחבה מרוצפת בזלת, עם דשא בין האבנים, מובילה לשלוש מדרגות אבן מעל אלמנט מים ולמבואה מקורה בפרגולת עץ.
פתח אופקי נמוך ליד הדלת רומז על מה שבפנים.
מעבר הדרגתי מהרחוב אל הבית מתואר בפירוט בכתבה על הבית במרכז הארץ.
חלוקה לקומה ציבורית ולקומה פרטית
בבית דו קומתי נוח לחלק בין קומה ציבורית פתוחה, עם המטבח, פינת האוכל והסלון, לבין קומה פרטית של חדרים. חלק מהקומה הציבורית יכול להיות חלל כפול גובה.
באותו בית בראשון לציון המטבח ופינת האוכל עומדים זה מול זה בקדמת החלל, והסלון בעומקו, מול ויטרינות אל החזית האחורית. התאורה שקועה בתקרה, וגוף דקורטיבי אחד תלוי מעל שולחן האוכל.
הפרטיות גדלה ככל שעולים. בקומה העליונה של בית אחר תוכננה יחידת הורים מרווחת, ובה שני חדרי רחצה ושני חדרי ארונות, אחד לכל בן זוג.
בית גדול צריך לשמור על תחושה משפחתית. בבית בשרון חילקו את החללים לחדרים מגובשים, הצמידו פינת מחשב למטבח, ותכננו את חדר העבודה כך שיצפה אל הבריכה.
בית גדול שנשאר משפחתי מראה עוד פתרונות.
שפת חומרים שעוברת מחדר לחדר
בית מרגיש שלם כשהחומרים חוזרים בכל החללים, אבל במינונים שונים. בבית אחד המטבח נשאר תעשייתי ומלוטש עם נירוסטה, והסלון מקבל עצים כהים ובהירים ועורות בגווני חום.
גם הפלטה יכולה לקשור את הבית. בבית בשרון כמעט הכול לבן, אפור כסוף או שחור, והצבע נכנס במידה דרך ספרים, פרחים והנוף שבחוץ.
אדריכל שתכנן את ביתו ברעננה אומר שאיכות הבית לא נקבעת במספר החדרים או המפלסים, אלא באופן שבו החללים מתקשרים זה לזה.
נפחים לבנים ושחורים בבית אחד מראה איך אותה שפה עוברת מהחזית ועד חדר השינה, ומשתנה בהדרגה בין החללים.
פנים וחוץ: הבית נפתח אל הגינה
בבתים פרטיים רבים החלונות הופכים לדלתות שמתחילות מהרצפה.
בבית בשרון הדלתות בנויות מחמש שכבות לפחות: תריס עץ על ציר, תריס גלילה מאלומיניום נגד פריצות, רשת נגד יתושים, זכוכית בפרופיל ברזל ווילון לבן חצי שקוף.
פתחים רבים לא אומרים שקיפות מלאה. בבית במרכז הארץ יש פתחים גבוהים בכל מפגש קירות, והם מאוזנים מול קירות אטומים כדי ליצור תחושה עוטפת.
צורת הבית יכולה לייצר את החצר. מבנה בצורת L יוצר מרחב חיצוני, וחלל זכוכית שמחבר בין שני האגפים מכניס את החוץ פנימה.
לחוץ מגיע אותו תכנון כמו לפנים. בבית אחד הוקמה עמדת בישול בחצר בקשר הדוק למטבח, ובבית אחר החדרים נבנו סביב חצר פנימית עם בריכה שנראית מכל חדר.
קומות, חזית וחצר: לבנות סיפור אחד
לפי מבנה הבית, אופי החזית והקשר לחצר תקבלו שלוש החלטות שקושרות את החללים לסיפור אחד.
שלוש החלטות שמחברות את הבית
בית בקומה אחת. הפרידו בין אזור ציבורי לאזור פרטי באותה קומה, ותנו לכניסה להוביל קודם אל החללים המשותפים, ורק אחריהם אל החדרים.
שתי קומות. קומה ציבורית פתוחה למטבח, לאוכל ולסלון, וקומה פרטית לחדרים. חלל כפול גובה מעל פינת האוכל או המדרגות קושר בין הקומות.
שתי קומות ומרתף. פטיו יכול להכניס למרתף אור יום, והוא מתאים לחדר משפחה, לסוויטת אירוח או לחדר כושר. החליטו עליו מוקדם, כי יש משפחות שבוחרות לוותר.
חזית קלאסית. אפשר לשלב פנים נקי ומודרני ולשמור את הנגיעות הקלאסיות לחדר אחד, כמו יחידת ההורים, כך שהסגנון מורגש בלי להעמיס על כל הבית.
חזית מודרנית. חממו את הפנים בחומרים טבעיים: פרקט עץ, עץ כהה בחדר השינה ועורות בסלון, על בסיס לבן ונקי שממשיך את החוץ.
עדיין בלי סגנון. התחילו מרשימת הצרכים ומהמקום. האזור וסגנון הבנייה בסביבה יכולים לכוון את ההחלטה, וכדאי להכיר כמה סגנונות לפני שבוחרים.
גינה סביב הבית. הפכו חלונות לדלתות מהרצפה עד התקרה, ואזנו בין פתחים לקירות אטומים כדי שהבית לא ירגיש חשוף. תכננו מסלול כניסה שמגלה את הבית בהדרגה.
חצר פנימית. מקמו את החדרים סביבה, כך שהגינה או הבריכה ייראו מכל חדר. מבנה בצורת L יוצר חצר, וחלל זכוכית יכול לחבר בין האגפים.
בית קרוב לרחוב. פרטיות לפני הכול. פסי זכוכית אלכסוניים בחזית, ויטרינות שפונות לחזית האחורית ווילונות חצי שקופים מכניסים אור בלי לחשוף את הבית.
נתונים מבתים במגזין
בכל דלת בבית אחד בשרון: תריס עץ, תריס גלילה, רשת, זכוכית ווילון.
אורך משטח העבודה במטבח של הבית בשרון, מחתיכה אחת של נירוסטה.
ביחידת ההורים בקומה העליונה של בית אחר, לצד חדרי ארונות לכל בן זוג.
אלה נתונים של בתים מסוימים מכתבות המגזין, לא המלצה ולא תקן.
כשהעמודים הופכים לחלק מהעיצוב
בשיפוץ בית דו קומתי בתל מונד הוסרו מחיצות הפנים והורחבו פתחים. את מה שאי אפשר היה להזיז, כמו עמודי הקונסטרוקציה וגרם המדרגות, גייסו לעיצוב החדש.
העמודים העגולים עובו וחופו לצורה מרובעת, ואחד מהם הפך למוקד: גומחות נוי בצד אחד, ובסיס לאי המטבח בצד השני. החלל הגבוה מעל המדרגות צומצם לטובת חדר שינה גדול יותר.
שיפוץ שהפך אילוצים למוקדים מציג את הבית מהקומה הציבורית ועד המרתף.
סיור בבתים נוספים אפשר להמשיך בכתבות על עיצוב הבית.
שאלות שעולות בעיצוב בית פרטי
איפה מתחילים לעצב בית פרטי?
מתחילים ברשימת צרכים ובמקום: מי גר בבית, כמה חדרים צריך ואיך האזור משפיע. אחר כך מגדירים את הקשר בין החזית לפנים, מחלקים בין חללים ציבוריים לפרטיים, ובוחרים שפת חומרים אחת שחוזרת בכל הבית במינונים שונים. לבסוף פותחים את החללים המרכזיים אל הגינה.
האם כל חדר בבית חייב להיראות אותו דבר?
לא זהה, אבל קשור. בבתים שמוצגים במגזין החומרים חוזרים מחדר לחדר במינונים משתנים: המטבח יכול להיות תעשייתי ומלוטש, והסלון חם עם עצים ועורות. גם החזית והפנים יכולים להיות בסגנונות שונים, כמו חזית קלאסית ופנים מודרני, כשהנגיעות הקלאסיות חוזרות בחדר אחד.
גינה שהיא המשך של הבית: איך מתכננים אותה?
הופכים חלונות לדלתות שמתחילות מהרצפה, ומאזנים בין פתחים גדולים לקירות אטומים. מבנה בצורת L או חצר פנימית יוצרים מרחב חיצוני שנראה מהחדרים. כדאי לתכנן את החוץ באותה רצינות כמו את הפנים, למשל עמדת בישול בחצר שקרובה למטבח.
אילו שלבים כדאי לתכנן בעיצוב הבית לפי סדר?
קודם מגדירים צרכים, אורח חיים ומספר חדרים. אחר כך בודקים את המקום ואת סגנון הבנייה באזור, ורק אז בוחרים סגנון. בשלב הבא מתמקדים באלמנטים המרכזיים, כמו ריצוף, מטבח, צבע קירות ורהיטים גדולים, דואגים להרבה אור טבעי ולזרימה הגיונית, ובוחרים חומרים איכותיים.
בית עם הרבה זכוכית: איך נשמרת הפרטיות?
מתכננים את הפתחים לפי הכיוון. בבית אחד פסי זכוכית אלכסוניים בחזית הקדמית שמרו על פרטיות והכניסו אור, והוויטרינות הגדולות פנו לחזית האחורית ולגינה. וילונות לבנים חצי שקופים מוסיפים אינטימיות כשהתריסים פתוחים, והחדרים נשמרים בקומה העליונה, הפרטית.

