הבית בטבעון שמתאים את עצמו לגודל המשפחה

עיצוב הפנים של שני סלע והאדריכלות של קסל מתכננים הפכו בית משפחתי בטבעון למרחב שיודע להכיל גם ערב שקט לבד וגם סוף שבוע הומה ילדים ונכדים. כל פינה בבית נבנתה כך שתוכל לפעול בפני עצמה ולהתחבר לשאר החלל כשצריך

מערכת בית ונוי

10 דקות קריאה

12-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

יש בתים שמתוכננים לפי מספר האנשים שמתגוררים בהם, ויש בתים שמתוכננים לפי החיים שאמורים להתרחש בהם. הבית החדש בטבעון, שעיצוב הפנים שלו הופקד בידי מעצבת הפנים שני סלע, שייך באופן מובהק לסוג השני. בעלת הבית ביקשה ליצור מקום שיהיה בראש ובראשונה בית משפחתי, כזה שיוכל לארח בנוחות את ארבעת ילדיה הבוגרים, את בני משפחותיהם ואת הנכדים, בעיקר בסופי שבוע ובחגים.

האדריכלות, שתוכננה על ידי קסל מתכננים, ועיצוב הפנים של סלע התפתחו מתוך הדיאלוג הזה שבין הפרטי למשפחתי. לצד החללים הציבוריים הנדיבים תוכננו יחידות אירוח מפנקות בקומת הכניסה ובקומה התחתונה, כך שגם כאשר הבית מלא, לכל אחד מבני המשפחה נשמר מרחב פרטי. מנגד, כאשר בעלת הבית נמצאת לבדה, היא אינה מרגישה שהיא חיה בתוך בית גדול וריק.

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צלם שי אפשטיין, תאורה לייט אין

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום: שי אפשטיין, תאורה: לייט אין

"היה לנו חשוב מאוד שהבית לא יהיה מתוכנן רק לרגעים שבהם כולם מגיעים", מסבירה סלע. "הוא צריך להיות נעים ואינטימי גם עבור אדם אחד ביומיום, אבל לדעת להיפתח ולהכיל הרבה מאוד אנשים כשכל המשפחה מתכנסת. לכן יצרנו כמה מוקדים שונים בבית שכל אחד מהם יכול לפעול בפני עצמו ובמקביל להתחבר לאחרים בזמן אירוח".

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום: שי אפשטיין, תאורה: לייט אין

אחד העקרונות שהובילו את הפרויקט היה יצירת קשר כמעט בלתי אמצעי בין הבית לבין סביבתו הירוקה. בטבעון, שבה הנוף והצמחייה הם חלק משמעותי מחוויית המגורים, סלע ביקשה שלא להתייחס לחוץ כאל תפאורה שנשקפת מבעד לחלון, אלא כחלק מהבית עצמו. פלטת החומרים נבנתה בהתאם, ומשלבת בטון חשוף, אבן טבעית, עץ, ברזל וגוונים חמים ושקטים. החזית משלבת נפחים בהירים ונקיים עם בטון, אבן וסרגלים אנכיים דמויי עץ. הקווים האדריכליים ישרים ומדויקים, אבל החומריות מונעת מהם להפוך לקרירים.

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום שי אפשטיין

הדרך פנימה

כבר בדרך אל דלת הכניסה פוגשים את הסרגלים האנכיים, המשמשים כמסנן בין הרחוב לבית. האור עובר ביניהם ומשליך לאורך היום דוגמאות משתנות של אור וצל. דלת ברזל בגוון קורטן מוסיפה שכבה חמה ועמוקה.

קיר האבן שמתחיל באזור הכניסה ממשיך אל תוך הבית והופך למעין עמוד שדרה חומרי של החלל הציבורי. מעליו תוכנן פס חלונות עליון שמאפשר לאור הטבעי ליפול על האבן ולהבליט את הטקסטורה ואת שינויי הגוון שלה. בתוך הקיר שולבה ספריית ברזל.

מהמבואה נפתח מבט ארוך דרך החלל הציבורי ועד לגינה. למעשה, חלק ניכר מתכנון הפנים נשען על יצירת קווי מבט, מהכניסה אל האבן, מהמטבח אל הבריכה, מהסלון אל החוץ ומחדרי הבית אל הצמחייה.

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום: שי אפשטיין, תאורה: לייט אין

בעלת הבית אוהבת מאוד לבשל ולאפות, ולכן המטבח קיבל מקום מרכזי במיוחד. הוא תוכנן לא רק כמטבח גדול ומרשים, אלא כחלל עבודה אמיתי שצריך לתפקד כשאדם אחד מבשל בו וגם כאשר הילדים והנכדים מצטרפים. משטחי העבודה רחבים, מערכות האחסון נדיבות והמעברים מאפשרים לכמה אנשים לעבוד ולהסתובב במקביל. במרכז ניצב אי גדול עם מקומות ישיבה הפונים אל הגינה, המרפסת והבריכה. "רצינו שגם מי שמבשל או יושב עם כוס קפה ירגיש שהוא חלק ממה שקורה בחוץ ולא נמצא בחלל מנותק", מסבירה סלע.

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום: שי אפשטיין, תאורה: לייט אין

מעל האי נתלו שלושה גופי זכוכית בגוון ענברי מעושן, מבית לייט אין, שמכניסים אל המטבח שכבה רכה ודקורטיבית ומאזנים את הקווים הישרים של הנגרות והאבן. חלון אופקי רחב מעל משטח העבודה ממשיך את אותו רעיון ומכניס פנימה את הגינה ואת אור היום. בסמוך נמצאת פינת האוכל הגדולה, שבה שולחן כהה בגוון חם וכיסאות מרופדים ובהירים.

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום: שי אפשטיין, תאורה: לייט אין

בסלון ממשיך קיר האבן הטבעית ומקבל תפקיד מרכזי. מולו נבחר ריהוט בהיר ונמוך יחסית, ספות בקווים נקיים, שטיח גדול בגוון טבעי ושולחן בעל פינות מעוגלות. קמין הבטון משתלב בחלל כאלמנט אנכי ומאופק ומייצר חיבור נוסף בין הבטון החשוף שבמעטפת החיצונית לבין פנים הבית.

מבחינת התכנון, המרפסת נתפסת כחדר נוסף. היא כוללת שולחן גדול לארוחות משפחתיות ומוגנת באמצעות פרגולה ומערכת משרביות וסרגלים נעים, שאפשר לפתוח ולסגור בהתאם לשמש, למזג האוויר ולרמת הפרטיות הרצויה.

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום: שי אפשטיין, תאורה: לייט אין

פרטיות לכל בן משפחה

לתאורה תפקיד משמעותי במיוחד בפרויקט. התכנון נעשה כבר בשלבים הראשונים, בשיתוף לייט אין, וההתייחסות הייתה בו זמנית לאור הטבעי, לכיווני השמש, לחומרים ולתרחישים שונים. במקום מקור אור מרכזי וחזק נבנו שכבות שונות של תאורה, מסילות דקות, ספוטים שקועים, פסי תאורה, תאורה המוטמעת ברצפה וגופים דקורטיביים. האפשרות להפעיל את המערכות בנפרד מאפשרת לעבור מתאורה שמתאימה לאירוח משפחתי רב משתתפים לאור רך ואינטימי בסוף היום.

גם בחוץ נשמר האיפוק. התאורה מבית לייט אין ממוקמת נמוך, בין הצמחייה, לאורך הקירות ובמשטחי ההליכה. היא מסמנת תנועה ומדגישה את הצמחייה מבלי להציף את הגינה באור, כך שבלילה הבריכה והחצר נשארות רקע עמוק ושקט למתרחש בפנים.

המעבר מהחלל הציבורי לאזור הפרטי עובר דרך פינת משפחה אינטימית וגרם מדרגות אוורירי. מדרכי עץ ולצידם מעקה של מיתרי מתכת אנכיים מובילים אל הקומות הפרטיות.

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום: שי אפשטיין, תאורה: לייט אין

סוויטת בעלת הבית ממשיכה את פלטת החומרים של החללים הציבוריים, אך בטון רך ושקט יותר. רצפת העץ מחממת את החדר, הקירות והנגרות בהירים, ווילונות לבנים מסננים את אור היום.

חדר הרחצה של הסוויטה כולל לוחות גדולים דמויי אבן, עם עורקים בגוני אפור וחום, ולצידם מופיעים גוונים מתכתיים עמוקים. ארון כיור בהיר ומרחף מאזן את החומריות, והמקלחון השקוף מאפשר למעטפת להישאר רציפה.

שני סלע אדריכלות פנים , קסל מתכננים, צילום: שי אפשטיין, תאורה: לייט אין

אף שילדיה של בעלת הבית כבר בוגרים, היה ברור שהם חלק מהותי מהתכנון. חדרי האירוח פוזרו בין קומת הכניסה לקומה התחתונה ותוכננו כיחידות נוחות ומפנקות, כדי שהמשפחות יוכלו להגיע לסוף שבוע מבלי להרגיש שהן מתארחות. סלע בחרה שלא לשכפל את אותו חדר רחצה בכל היחידות. באחד מהם נבחרה שפה כהה ודרמטית יותר, ובאחר שולבו אריחים גיאומטריים שיוצרים מראה מינימליסטי ובהיר יותר.