"ה-AI לא מחליף אדריכלים - הוא מפנה להם זמן לתכנון"

כשמשרד אדריכלים עובד על מגדל מגורים, על קומפלקס משרדים, מעבדות מחקר, או על מתחם תכנון עירוני מורכב, חלק גדול מהיום לא הולך על תכנון. הוא הולך על בקרת מודלים, עדכון קואורדינטות, סידור קבצים ופעולות טכניות שחוזרות על עצמן עשרות ועשרות פעמים לאורך כל פרויקט. דביר דיטסהיים, מוביל תחום החדשנות, הפיתוח והטכנולוגיות המתקדמות במשרד CityBee אדריכלים, מכיר את הדינמיקה הזו היטב ורואה בבינה המלאכותית את הכלי שמשנה אותה.

המשרד, שהוקם לפני כ-14 שנים על ידי השותפים ערן לשם וערן שקד ומתמחה בפרויקטים רחבי היקף, עוסק בשנים האחרונות גם בפיתוח כלים ואוטומציות שמותאמים לצרכים הספציפיים שלו. הוא לא לבד. לפי סקר גלובלי שפרסמו לאחרונה חברות המחקר Chaos ו-Architizer, 60% מהאדריכלים בעולם כבר משתמשים ב-AI בעבודתם, עלייה של 14% לעומת השנה הקודמת.

דוגמה בולטת לכך היא תהליך שפיתח המשרד לטיפול במיקומים ובקואורדינטות בין מודלים בפרויקטים מורכבים. "בסביבת עבודה בענן זה יכול להיות מאוד ארוך ומסורבל ולכלול עבודה מול מספר מודלים", מסביר דיטסהיים. "בעזרת AI הצלחנו לייעל חלק גדול מהתהליך, כך שפעולה שבעבר יכלה לקחת שעות יכולה היום להסתיים בתוך מספר דקות". הסקר הגלובלי מאשש גם את הדינמיקה הזו: 59% מהאדריכלים שמשתמשים ב-AI חוסכים לפחות חמש שעות עבודה בשבוע.

אבל לא כל הישגי הבינה המלאכותית נמדדים בשעות שנחסכות. דיטסהיים מדגיש שהשינוי הוא גם בעקביות של התוצרים. כשחלק מהעבודה הטכנית נעשית בצורה אוטומטית, מצטמצמות הטעויות, ניתן לבצע יותר בקרות, והמודלים והתכניות יוצאים מסודרים יותר. ללקוח זה מתבטא בתוצרים מדויקים יותר וביכולת להגיע מהר יותר להצגה ויזואלית של הפרויקט.

מעבר לתהליכים הטכניים, ה-AI נכנס במשרד גם לעבודה הוויזואלית. בשלב הקונספט הוא מאפשר להגיע מהר מאוד לתוצאות ולבחון כיוונים שונים, אבל דיטסהיים מדגיש שזה לא עובד בלי בסיס מדויק ובלי בקרה צמודה. "AI יכול לייצר משהו שנראה מצוין אבל כולל שינויים בגיאומטריה, חומרים או פרטים שלא קיימים בתכנון", הוא אומר. "צריך לדעת להבדיל בין תוצאה שנראית מרשימה לבין תוצאה שבאמת נכונה". 

מסיבה זו, בקרה אינה שלב נפרד שמתווסף בסוף, אלא חלק בלתי נפרד מהתהליך כולו. ההחלטות התכנוניות והעיצוביות נשארות בידי האדריכלים. "אנחנו רואים ב-AI כלי עבודה ולא תחליף לאדריכל", מסביר דיטסהיים. "ההבנה של הפרויקט, הלקוח, המקום והאילוצים וקבלת ההחלטה מה נכון לעשות נשארות בידיים שלנו." המשרד, שזכה בשנת 2025 בפרס איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בישראל על תכנון פרויקט ב.ס.ר שרונה, רואה בטכנולוגיה כלי להעמקת המקצועיות, לא להחלפתה.

שאלה שעולה בהכרח היא כמה עולה להגיע לשם. דיטסהיים מבהיר שהעלות הכספית היא לאו דווקא הגורם המשמעותי. "נדרשת השקעה של זמן בלמידה, ניסוי ופיתוח", הוא אומר. "יש השקעה ראשונית עד שמגיעים לתהליך שעובד בצורה טובה, אבל אחר כך הוא יכול לשרת אותנו שוב ושוב ולחסוך הרבה זמן". המטרה, לדבריו, ברורה: "אדריכלים עדיין משקיעים חלק גדול מהיום שלהם בפעולות טכניות. ככל שנצליח להעביר יותר מהדברים האלה לתהליכים אוטומטיים, יהיה לנו יותר זמן לחשיבה, תכנון, עיצוב ופתרון בעיות".

הכיוון שאליו מסתכל דיטסהיים קדימה הוא AI שמשולב עמוק יותר ברקע של העבודה, עוזר לזהות בעיות מוקדם, מבצע בקרות ומפחית פעולות ידניות. "הכיוון המעניין הוא לא AI שמחליף אדריכלים", הוא אומר, "אלא אדריכלים עם פחות עבודה טכנית ויותר זמן להיות אדריכלים".