הטיל פגע בבית - העיצוב החזיר אותו לחיים

בקיץ הקודם, במהלך המתקפה האיראנית על ישראל, נפגע ביתה של משפחה בנס ציונה בעקבות נפילת טיל בסמוך למתקן רגיש באזור. ברגע אחד הפך הבית, שהיה עבור בני המשפחה המקום הבטוח והמוכר ביותר, לזירת הרס שדרשה שיקום משמעותי. מתוך הפגיעה נולד גם תהליך אחר, הזדמנות לבנות מחדש, להתאים את הבית לשלב החדש בחיי המשפחה וליצור עבורם סביבת מגורים שקטה והרמונית.

על המשימה הופקדה מעצבת הפנים רונית גולדפריד, שנכנסה לתמונה זמן קצר לאחר הפגיעה. כבר במפגש הראשון עם בני הזוג היה ברור שהפרויקט לא יהיה שיפוץ רגיל. מעבר להערכת הנזקים, העלויות ולוחות הזמנים, נדרש כאן ליווי של משפחה ובמקביל תכנון שמביט קדימה.

"נפגשתי עם בני הזוג כדי להבין את היקף השיקום, את משך העבודה הצפוי ואת העלויות", מספרת גולדפריד. "אבל מהר מאוד הבנו שאם כבר נדרשת בנייה מחדש, וכי נכון לנצל את התהליך גם כדי להתאים את הבית לצרכים העכשוויים של המשפחה ולתת לו שפה חדשה. היה לי חשוב במיוחד לייצר עבורם מקום רגוע, הרמוני ומאוד ביתי. אחרי חוויה כל כך מטלטלת, רציתי שהבית החדש יעניק תחושה של שקט".

מדובר בבית רחב ידיים בשטח של כ-350 מ"ר ובו שבעה חדרים, שבו מתגוררים בני זוג ולהם שלושה ילדים בוגרים. לצד שיקום המבנה מבחוץ ומבפנים, גולדפריד בחנה מחדש את התכנון הקיים והציעה שורה של שינויים שנועדו לשפר את ההתנהלות בבית, מהדרך שמובילה משער הכניסה אל הבית, דרך אזור האירוח ופינת האוכל, ועד מערכי האחסון והתאורה.

השפה שנבחרה לבית מינימליסטית, מעודכנת ומאופקת. פלטת הצבעים בהירה ורכה, והחומרים והגוונים חוזרים בחללים השונים ומייצרים תחושה של רצף. גולדפריד ביקשה לבנות את העיצוב בשכבות שקטות, נגרות שנטמעת באדריכלות, ריצופים בגוונים טבעיים, עץ שמכניס חמימות, תאורה מדויקת, וטקסטיל ואמנות שמוסיפים אופי מבלי להעמיס. "העניין מבחינתי היה לייצר נגרות מאוד פונקציונלית, אבל כזו שכמעט לא מרגישים אותה", מסבירה גולדפריד. "רציתי שהארונות יהיו חלק מהקירות ומהשפה של הבית ולא ייראו כאוסף של יחידות אחסון".

כל הארונות בבית תוכננו בחזיתות צבועות, בחירה שאפשרה לדייק את הגוון בכל אחד מהחללים ולשמור על המראה הרך. לצד ארונות הבגדים וארונות השירות תוכננו גם שולחנות איפור לבנות המשפחה ושולחנות עבודה לבני הזוג, עם משטחי פורניר מולבן שמכניסים את חמימות העץ אל תוך הפלטה הבהירה. בשירותי האורחים תוכנן מערך נגרות המשמש כארון שירות ומעילים, ובתוכו שולבה דלת בקו אפס שמסתירה את הכניסה לשירותים. בסלון תוכנן קיר נגרות דומיננטי המשלב אחסון, מערכות מולטימדיה ומקומות המיועדים לסטיילינג ולאמנות.

גם המטבח תוכנן מחדש בהתאם למבנה החלל, לפתחים ולדרך שבה המשפחה משתמשת בו כיום. הוא כולל חזיתות בעלות מסגרת מעודנת וידיות חיצוניות, מערך ארונות גבוהים, משטחי עבודה ואי רחב ידיים שהופך למוקד יומיומי של הבית. לפינת האוכל נוספה ויטרינה שתוכננה כפריט שימושי ודקורטיבי גם יחד. מבחינת תאורה תוכננו אפשרויות שונות לעבודה, לאירוח ולשעות הערב, כך שהאור יכול להשתנות יחד עם השימוש בחלל. גופי התאורה עצמם משתלבים בפלטה השקטה, ובחלק מהמקומות משמשים גם כנגיעה עיצובית שמעניקה עומק למונוכרומטיות.

חלק מהמעטפת החומרית של הבית נעשה עם חברת ויה ארקדיה, שסיפקה לפרויקט את האריחים, הכלים הסניטריים, פרקט האלון וריצופי החוץ. האריחים הותאמו לפלטה המונוכרומטית של הבית, תוך משחק עדין בין גוונים בהירים, טקסטורות וחומרים שמוסיפים חמימות. לצד הבסיס המאופק שולבו נגיעות מדודות של צבע, בברזים בגוון ייחודי, בגופי התאורה ובפרטי הנגרות. עבור שירותי האורחים נבחרה נגיעה ירקרקה, שמעניקה לחלל אופי משלו ועדיין משתלבת בהרמוניה עם יתר הבית.

גם ריצוף החוץ נבחר בויה ארקדיה, בהתאמה לריצוף הפנימי, כך שהמבט ממשיך באופן טבעי מהחלל הציבורי אל הגינה. המהלך מטשטש את הגבול בין האזורים, מחזק את תחושת המרחב ומאפשר לחוץ להיתפס כהמשך ישיר של הבית. פרקט האלון מוסיף לחללים שבהם הוא שולב שכבה חמה וטבעית שמאזנת את הצבעוניות הבהירה.

לקראת סיום הפרויקט נכנסו לתמונה גם הטקסטיל, האמנות והסטיילינג. כל פריט נבחר בהתאם לפלטה ולתחושה הכללית, מתוך רצון ליצור בית שלם ומגובש, אך גם כזה שמרגיש אישי ושייך לבני המשפחה.