הבית שבו הכול נשאר במשפחה

"כשאתה חי את עולם הנגרות, קשה להתפשר," מספר עדי חליפה. "רציתי שכל פרט בבית יהיה מדויק, לא מתוך רצון להרשים אלא מתוך מחשבה על איכות החיים שלנו. היה לי חשוב שהבית ירגיש נעים, מזמין ונכון בכל יום מחדש".

חליפה, נגר אומן המתמחה בתכנון ועיצוב ריהוט טוסקני ומטבחים, מדבר על הבית שבנה למשפחתו בישוב ניל"י, סמוך למודיעין. הבית, בשטח של כ־230 מ"ר, קם על מגרש בשטח 450 מ"ר, ותוכנן על ידי הנדסאית האדריכלות רונית רחבי מאדר. לאורך כל הדרך היה חליפה שותף פעיל לתהליך, מהעמדת המבנה על המגרש ועד בחירת חומרי הגלם ותכנון וביצוע של חלק גדול מפריטי הנגרות שנכנסו לבית בסופו של דבר.

כבר בכניסה מורגשת השפה שמלווה את הבית לאורכו, קווים נקיים, חללים פתוחים, אור טבעי בשפע וחיבור בין פנים לחוץ. פלטת הצבעים מבוססת על גוונים טבעיים המשתלבים בעץ, באבן ובברזל, כשכל חומר מקבל מקום משלו בתוך החלל.

לב הבית הוא החלל הציבורי, שבו המטבח, פינת האוכל והסלון מתחברים לחלל אחד רחב ידיים. המטבח תוכנן לשמש מוקד משפחתי פעיל, מקום שמבשלים בו, מארחים ונפגשים במהלך היום, עם פתרונות נגרות מדויקים ומשטחי עבודה נדיבים. פינת האוכל ממוקמת בסמוך אליו וממשיכה את אותה שפה חומרית, והסלון נהנה ממבט פתוח אל החוץ בזכות פתחים גדולים שמכניסים פנימה אור טבעי בשפע.

בכל רחבי הבית ניכרת טביעת האצבע של עדי חליפה. במקום פתרונות סטנדרטיים הוא יצר פריטי נגרות שתוכננו במיוחד עבור בני הבית, כשהארונות, יחידות האחסון והריהוט הקבוע הם חלק מהאדריכלות עצמה ולא רק אלמנטים פונקציונליים. "כשאתה חי את עולם הנגרות, קשה להתפשר", מספר עדי חליפה. "רציתי שכל פרט בבית יהיה מדויק, לא מתוך רצון להרשים אלא מתוך מחשבה על איכות החיים שלנו. היה לי חשוב שהבית ירגיש נעים, מזמין ונכון בכל יום מחדש".

למרות השימוש הרב בעץ ובחומרים טבעיים, הבית שומר על קלילות בזכות מערכת פתחים רחבה שמכניסה פנימה את הנוף ואת האור. את הפתחים הבלגיים, הוויטרינות ומסגרות הברזל האדריכליות ביצעה חברת ארטפרו (Arteferro), המתמחה בפתרונות ברזל בהתאמה אישית לבתים פרטיים.

בראש ארטפרו עומד קובי חליפה, אחיו של עדי. כל אחד מהם הביא לפרויקט את תחום ההתמחות שלו, ויחד יצרו שפה אחידה שבה העץ והברזל משלימים זה את זה. הפרופילים הבלגיים הדקים ממסגרים את הנוף מבלי להסתיר אותו, מאפשרים חדירה מרבית של אור טבעי ומטשטשים את הגבול בין חללי הפנים לחצר. "הפתחים הם הרבה מעבר לאלמנט פונקציונלי," אומר קובי חליפה. "הם חלק מהאדריכלות ומהחוויה של הבית. בפרויקט הזה היה חשוב לנו שכל מסגרת, כל חיבור וכל פרט יתכתבו עם עבודות הנגרות ועם הקו האדריכלי שנבחר, כדי ליצור תחושה של בית שלם והרמוני".

רונית רחבי מאדר, שתכננה את הבית, מסבירה מה עמד מאחורי ההחלטות התכנוניות. "המטרה הייתה ליצור בית שמרגיש פתוח ומואר, אך בו בזמן מעניק תחושת אינטימיות וחמימות", היא אומרת. "החיבור בין חומרי הגלם, עבודות הנגרות, הפתחים והפרופורציות המדויקות יצר בית שנעים לחיות בו, כזה שמאפשר לכל אחד מבני המשפחה למצוא את מקומו".

הפרויקט הזה נולד משיתוף פעולה בין אנשי מקצוע שחולקים שפה עיצובית משותפת וגם קשר משפחתי. התכנון של רונית רחבי מאדר, עבודות הנגרות של עדי חליפה והפתחים הבלגיים של ארטפרו מתחברים לבית שבו כל פרט נבחר בקפידה.