לא מוכרים, משפצים: משקיעים בבית בתקופה של אי ודאות

עונת השיפוצים מגיעה השנה על רקע האטה בשוק הנדל"ן ומציאות ביטחונית מתמשכת. במקום למכור או להיכנס לעסקה חדשה, בעלי בתים בוחרים להשקיע בנכס הקיים, משדרוג המטבח וחדרי הרחצה ועד התאמת הממ"ד והמרחב הביתי לצרכים החדשים

מערכת בית ונוי

11 דקות קריאה

18-08-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

עונת השיפוצים של הקיץ מתנהלת השנה בצל מציאות שונה מזו שהייתה נהוגה בשנים האחרונות. לצד ההתייקרות של עלויות השיפוץ, אי הוודאות הביטחונית והכלכלית וההאטה בשוק הנדל"ן, בעלי נכסים נדרשים לקבל החלטות מורכבות יותר לגבי הבית שלהם. אחת המגמות שניכרות בתקופה הזו היא בחירה להישאר בנכס הקיים ולהשקיע בשדרוגו, במקום למכור ולעבור לנכס אחר.

עבור חלק מהישראלים מדובר בהחלטה כלכלית. כאשר שוק הנדל"ן מתנהל באיטיות רבה יותר, מכירת הנכס ורכישת נכס חלופי כרוכות בעלויות ובאי ודאות, והשקעה בנכס הקיים יכולה להיתפס כדרך לשפר את תנאי המגורים בלי להיכנס לעסקת נדל"ן חדשה. עבור אחרים, השיפוץ נובע מהשינוי שחל %בתפקידו של הבית בתקופה הביטחונית. הבית הפך למקום שבו מבלים יותר זמן, עובדים, לומדים, מארחים ולעיתים גם נדרשים לשהות בו לפרקי זמן ממושכים.

המשמעות היא שגם אופי השיפוץ משתנה. לצד פרויקטים גדולים, ניתן לראות גם עניין בשדרוגים ממוקדים, כאלה שמאפשרים לשפר את הנוחות, הפונקציונליות והעיצוב בלי להיכנס בהכרח לתהליך ארוך ומורכב. במקביל, המרחב המוגן מקבל מקום מרכזי יותר בתכנון הבית, כשהדגש כולל גם את האפשרות להפוך אותו לחדר שימושי ונעים בשגרה, מעבר למיגון עצמו.

עדי לביא, צילום: ענת קזולה. "השקעה בנוחות, בפונקציונליות ובאיכות המרחב הביתי נתפסת כיום כהשקעה באיכות החיים"

לא רק מיגון

עדי לביא, מנהלת השיווק של קבוצת חמת מסבירה שאנשים משפצים את הבית כדי ליצור סביבת מגורים בטוחה, נוחה וגמישה יותר, שמתאימה למציאות המשתנה שבה אנחנו חיים, מעבר לרצון באפקט עיצובי בלבד. "היקף ההשקעה משתנה כמובן בהתאם לפרויקט. ריענון ממוקד של חללים מסוימים יכול להתחיל בעשרות אלפי שקלים, בעוד ששיפוץ רחב יותר, הכולל למשל את המטבח וחדרי הרחצה, עשוי להגיע גם למאות אלפי שקלים".

לביא מסבירה שמצד אחד, המצב הביטחוני והכלכלי גורם לצרכנים להיות זהירים יותר ולבחון כל הוצאה משמעותית. מצד שני, התקופה הזו חידדה את ההבנה שהבית הוא הרבה יותר ממקום לישון בו. "הבית הוא המקום שבו אנחנו חיים, עובדים, מארחים, ולעיתים גם נדרשים לשהות בו לאורך זמן", היא אומרת. "לכן, השקעה בנוחות, בפונקציונליות ובאיכות המרחב הביתי נתפסת כיום כהשקעה באיכות החיים. אנחנו רואים גם הבדל ברור בין לקוחות שמשפצים לקראת מכירת הנכס לבין כאלה שמשפצים מתוך כוונה להמשיך להתגורר בו. כאשר המטרה היא השבחת הנכס, הדגש הוא על יצירת רושם ראשוני טוב ועל תחושת תחזוקה, בלי לבצע השקעות שלא בהכרח יחזרו במחיר המכירה. במקרים כאלה מתמקדים בדרך כלל בחידוש המטבח וחדרי הרחצה, בטיפול בליקויים בולטים ובבחירות עיצוביות ניטרליות שיתאימו למגוון רחב של רוכשים. גם בבחירת המוצרים, השיקול המרכזי הוא תמורה טובה למחיר, ופחות מוצרים יוקרתיים".

סדרת בלגי פלוס, באדיבות קליל

לעומת זאת, משפחות שמתכננות להמשיך להתגורר בבית מגיעות עם הסתכלות ארוכת טווח. "הן משקיעות יותר בתכנון", מוסיפה לביא, "נעזרות במעצבים ומתאימות את הבית להרגלי החיים ולצרכים המשתנים של בני המשפחה. בפרויקטים כאלה יש מקום רחב יותר לביטוי אישי ולהשקעה במוצרים ובמותגים איכותיים, מתוך תפיסה שהבית צריך לשרת את המשפחה לאורך שנים".

שינוי נוסף שמזהים בקבוצת חמת הוא במעמדו של הממ"ד. לדברי לביא, אם בעבר הוא נתפס כחדר משני, כיום הוא הפך לחלק בלתי נפרד מתכנון הבית. "מעבר להיבט המיגוני", היא מוסיפה, "משקיעים בו יותר בתאורה, באחסון, בנוחות ובעיצוב, כך שבשגרה הוא מתפקד כחדר עבודה, חדר ילדים או חדר אירוח, ובשעת הצורך מעניק למשפחה מרחב בטוח, נגיש ונעים ככל האפשר".

לצד השינויים בהעדפות, גם שאלת התקציב הפכה למרכזית יותר. שיפוץ הוא ממילא אחת ההוצאות המשמעותיות שמשקי בית יכולים לקחת על עצמם, וכאשר עלויות העבודה, חומרי הגלם והאספקה גבוהות יותר, הצורך בתכנון מוקדם ובבחירת סדרי עדיפויות הופך משמעותי במיוחד.

נגב. צילום: ליאור טייטלר

שלי אברהם, סמנכ"לית השיווק של קליל מספרת שבתקופה האחרונה ניכרת התאוששות מסוימת בענף השיפוצים, לצד המשך זהירות מצד הצרכנים. "אנשים עדיין רוצים לשפר את הבית ולהתאים אותו לצרכים שלהם", היא אומרת, "אבל כשמדובר בהוצאה משמעותית, הם בוחנים את ההחלטות בצורה מדודה יותר. שיפוץ של בית יכול להגיע בקלות לכמה מאות אלפי שקלים, ולכן יש חשיבות גדולה לתכנון נכון של הפרויקט, להגדרת סדרי עדיפויות ולבחירה מושכלת של המוצרים והפתרונות".

אברהם מדגישה כי לצד הרצון לשפץ, חשוב להביא בחשבון שסביבת העלויות בענף השתנתה משמעותית. "בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, מחירי השיפוצים עלו בעשרות אחוזים, בין היתר על רקע המחסור בעובדים בענף השיפוצים, בעיות בשרשראות האספקה העולמיות ועלייה במחירי חומרי הגלם. המשמעות עבור הצרכן היא שצריך להגיע לתהליך השיפוץ מוכנים יותר, להבין מראש את התקציב ואת הצרכים, ולבחון היטב את הפתרונות שנבחרים לבית".

לכן אברהם ממליצה להיעזר באדריכל או במעצב לפני יציאה לשיפוץ, ולבדוק גם את שירותי הייעוץ שמציעים ספקים בתחום. "יש משמעות גדולה להתאמה נכונה בין המוצר לבין הבית, ולא רק לבחירה על פי מראה או מחיר. בקליל, למשל, יש לנו יועצים שמלווים את תהליך הבחירה ומסייעים להבין איזה מותג ומערכת חלונות מתאימים יותר לצרכים שלהם, למבנה הבית ולתקציב שהוגדר לפרויקט".

שלי אברהם, צילום: ראובן קפיצ'ינסקי. "יש חשיבות גדולה לתכנון נכון של הפרויקט"

לשדרג את הקיים

גם בקבוצת נגב מזהים את הקשר בין ההאטה בשוק הדיור לבין התחזקות הנטייה לשדרג את הנכס הקיים. ליאת אלקבץ, מנהלת אגף השיווק של קבוצת נגב, מתארת כי החברה פוגשת את השינוי משני צדי השוק: "אנחנו רואים את כל התמונה. מצד אחד הקבלנים, ומצד שני מאות לקוחות פרטיים שרוכשים לשיפוץ. זה מאפשר לנו למדוד את הדופק של השוק בצורה מהימנה".

לדבריה, ההאטה במכירת הדירות משנה גם את התנהגות משקי הבית. "שוק הדיור הישראלי נמצא בתקופה של האטה ניכרת. חוסר הוודאות המדינית והכלכלית גורם למשפחות להסס להתחייב לרכישת דירה. מי שתכנן לשדרג מדירה של 3 חדרים ל-4, לא בהכרח ירכוש היום דירה חדשה, אלא ישפץ את הקיימת. זה זול באופן משמעותי מאשר להתחייב למשכנתא של מיליונים. אנשים רוצים שינוי ולא מוותרים עליו, ובוחרים באפשרות הנגישה יותר, לא קונים אבל כן משפצים".

ליאת אלקבץ, מנהלת אגף השיווק של קבוצת נגב. 0צילום: מאי כהן..

ליאת אלקבץ, מנהלת אגף השיווק של קבוצת נגב. צילום: מאי כהן

אלקבץ מציינת, כי השינוי בא לידי ביטוי גם באופן שבו מתכננים את השיפוץ. "אנחנו רואים", כך לדבריה, "יותר משפחות שמחלקות את השיפוץ לשלבים 0ומתחילות מהחללים שבהם השינוי מורגש הכי הרבה, בדרך כלל המטבח וחדרי הרחצה. במקום להיכנס מיד לשיפוץ של כל הבית, הן מגדירות מה דחוף ומה יכול לחכות ומתכננות את המשך הדרך בהתאם לתקציב. זה מאפשר לבצע שדרוג משמעותי בלי להפוך את כל הבית לאתר בנייה ובלי לקחת על עצמן הוצאה גדולה בבת אחת.0 סל המוצרים הממוצע לבית בנגב עומד על כ-70-80 אלף שקל, בעוד ששיפוץ מקיף סטנדרטי יכול להגיע בקלות ל-300-400 אלף שקל. אנשים בוחנים היטב את היקף השיפוץ ואת סדרי העדיפויות".

נגב. צילום: ליאור טייטלר

בסופו של דבר, השיפוץ בתקופה הנוכחית משקף שילוב בין שיקולים כלכליים, נדל"ניים ואישיים. עבור מי שבוחר להישאר בנכס, השאלה המרכזית היא כיצד להתאים אותו למציאות שבה הבית ממלא יותר תפקידים, ולשנים שבהן המשפחה צפויה להמשיך ולהתגורר בו. עבור מי שמתכנן למכור, הדגש נותר על השבחה ממוקדת, שמירה על תקציב ובחירת שדרוגים שיכולים לשפר את האטרקטיביות של הנכס מבלי להעמיס עליו השקעות שלא בהכרח יחזרו בעסקה.