כשקשה להחליט מה יפה יותר - המנה או המסעדה

פרס ורסאי (Prix Versailles) פרסם את רשימת המסעדות היפות בעולם לשנת 2026, והן מוכיחות שעיצוב טוב הוא לא רקע לארוחה, הוא חלק ממנה

זוהר שחר לוי

10 דקות קריאה

09-07-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

מהונג קונג ללוס אנג'לס, מהלסינקי לקייפ טאון, 16 מסעדות שנבחרו השנה על ידי פרס ורסאי (Prix Versailles) לרשימת המסעדות היפות בעולם. הקריטריון שהנחה את הבחירה, כפי שניסח אותו מזכ"ל התחרות ז'רום גואדן (Jérôme Gouadain), הוא שהעיצוב בכל אחת מהן נמצא "בהרמוניה מושלמת עם הסביבה ועם התפריט".

בכל המסעדות שנבחרו יש פרט עיצובי אחד שמגדיר את הארוחה כולה: מסעדה יפנית שהחליטה על 24 מקומות ישיבה בדיוק כדי שהשף יישאר בשדה הראייה של כל סועד לאורך כל הארוחה, בר קוקטייל המרופד ב-20,000 נורות ירוקות או מסעדה שנבנתה מאלמוגים ומינרלים כך שהגבול בין פנים לחוץ מטושטש לגמרי.

האנה נו קומו (Hana no Kumo)

מסעדה יפנית בהונג קונג עם 24 מקומות ישיבה בלבד, מחולקת לשני חדרים. המסעדה בנויה סביב הקאפו, צורת ארוחה יפנית שבה השף נמצא מול הסועדים לאורך כל הארוחה וההכנה עצמה היא חלק ממה שרואים. גווני העץ הבהיר, הריפוד הנמוך, תאורה שמשתנה מלבן ללבן-ורוד עם הזמן, כולם מכוונים את המבט אל הדלפק. 24 מקומות זה המספר שמאפשר לשמור על הקשר הזה לאורך כל הארוחה, ואת זה אי אפשר לשחזר עם 80 סועדים.

Hana no Kumo © Owen Raggett

הפרידוט (Peridot)

בר קוקטייל שנמצא בפסגת אותו בניין, נבנה כולו סביב טענה אחת: שצמח יכול להיות בסיס לחוויה מתוחכמת כמו כל חומר גלם אחר. התפריט טבעוני, הקוקטיילים מבוססים על מרכיבי טרואר מאזורי גידול ספציפיים בעולם, ויותר מ-20,000 נורות עשויות ביד מרפדות את כל משטחי החלל בירוק עז. פסנתר כנף ירוק עומד במרכז.

Peridot © Henderson Land

המוטאי (Mottai)

מטבח יפני-צרפתי בפלורידה. הציר של המקום נבנה סביב בר סושי פתוח שניצב מתחת לחופה מרכזית באמצע החדר. כל מה שקורה בהכנה גלוי לכל הסועדים מכל פינה, כך שהתנועה של הצוות בתוך הדלפק הופכת לחלק מהאווירה. הריהוט עגלגל ורך, החומרים מזמינים מגע. הרעיון הוא שארוחה יפנית טובה דורשת נוכחות משני הצדדים של הדלפק.

Mottai © Saladino Design Studios

הנובו וואן זאבל (Nobu One Za'abeel)

מסעדה בדובאי שנמצאת 100 מטר מעל פני הקרקע, בתוך הגשר שמחבר בין שני מגדלים. מסעדת הדגל של השף נובו מצוהיסה לאחר עשורים של מטבח שמשלב יפן עם דרום אמריקה. הגיאומטריה של הבניין, קירות משולשים ואלכסוניים שמאפשרים תצפית לכל עבר, היא גם הגיאומטריה של הפנים, ומערכת תאורה מונומנטלית שתוכננה במיוחד לחלל מאחדת אותו מנקודת הכניסה ועד חדר האוכל הפרטי. ביום הנוף שולט על כל השאר. בלילה, כשהעיר מדליקה את האורות מלמטה, האוכל מקבל רקע אחר לגמרי.

Nobu One Za'abeel © Alex Jeffries

הלוציה (Lucia)

המסעדה האפרו-קריבית הראשונה בלוס אנג'לס. בקריביים, מוסיקה היא חלק מהחוויה לא פחות מאוכל. דיג'יי עובד מתוך חלון עשן של המטבח ומנגן ראפ, היפ-הופ ומוסיקה מסורתית של אמנים שחורים לאורך כל הארוחה. הטקסטילים טרופיים, הצבעים בירוק ואלמוגים, הצורות הפיסוליות של קונכיות ודקלים. האוכל, המוסיקה והעיצוב בנויים יחד על אותה השקפת עולם, ואי אפשר לחוות את אחד מהם בלי השניים האחרים.

Lucia © Preen, Inc

המונטי (Monti)

מסעדה בגשטאד שבשוויץ המגישה אוכל איטלקי שחלקו מוכן ישירות ליד השולחן. החלל בנוי על עקרונות האדריכלות האלפינית המסורתית: עץ חם, טקסטורות טבעיות, מחיצות ארוגות מברונזה שמחלקות את המרחב בעדינות. ההגשה ליד השולחן היא לא פרפורמנס, היא ממשיכה את אותה גישה של עשייה גלויה שנמצאת גם בבנייה ובחומרים. הר, אוכל, שולחן, כולם מדברים את אותה שפה.

Monti © Giulio Ghirardi

אמורה מאת אנחל לאון (Amura by Ángel León)

מסעדה בקייפ טאון שמגישה תפריט טעימות שמוביל את הסועד דרך מערכות אקולוגיות ימיות, בין האוקיינוס ההודי לאטלנטי. השף מגיע מקאדיס שבספרד ומוכר בכינוי "שף הים". המטבח הפתוח הוא לב החלל, מוקף ירוק כהה, עץ ופרטי ברונזה. אמורה בספרדית פירושה קשת ספינה, ואת תחושת ההפלגה בין שני חופים הארוחה אמורה להעביר מתחילה ועד סוף.

Amura by Ángel León © Claire Gunn

האסקה פלאיה (Escā Playa)

מסעדה בראס אל-חקמה שבצפון מצרים שנבנתה מציפויים מינרליים ואגרגטים של אלמוגים, ומבחוץ היא נראית כמו גוש סלע שהרוח עיצבה אותו מהחול. בפנים הגבול בין חלל מקורה לחוץ מטושטש, גדלים וטמפרטורות משתנים כשעוברים מחלל לחלל, אורות וצללים נכנסים דרך פתחים בלתי סדירים. הסועד חווה את השינויים האלה תוך כדי הארוחה. הנוף לא נמצא מחוץ לחלון, הוא נמצא בתוך הארוחה עצמה.

Escā Playa © Nour El Refai

הפינלנדיה ביסטרו (Finlandia Bistro)

מסעדה בהלסינקי הממוקמת באולם פינלנדיה (Finlandia Hall) שתכנן אלוור אאלטו ב-1971 ובו נחתמו הסכמי הלסינקי ב-1975. הביסטרו שמר על ריהוט מקורי של אאלטו ושילב לידו ריהוט חדש שנעשה במיוחד לשיפוץ. לאכול שם פירושו לאכול בתוך משהו שהפינים מכירים ואוהבים, ואותה מחויבות לפרט שאאלטו הכניס לכל כיסא נמצאת גם בארוחה עצמה.

Finlandia Bistro © Fyra

הקרבון (Carbone)

נפתחה בלונדון בבניין שגרירות ארצות הברית לשעבר במייפייר, והיא הסניף הראשון של הרשת הניו-יורקית הנחשבת מחוץ לארצות הברית. העיצוב מתאפיין בקטיפה, בפסיפסים ובאווירת מועדוני הסעודה האמריקאיים משנות ה-50. מדרגה גדולה עם ציור קיר מובילה אל הבר, הטרקלין וחדר האוכל הראשי. בקומה התחתונה יש חדר פרטי שתוכנן כמרתף כספות, ונותן לארוחה שם תחושה של משהו שקורה מחוץ לזמן הרגיל.

Carbone London © Ken Fulk Inc, Major Food Group

מסייה דיור מאת דומיניק קרן (Monsieur Dior by Dominique Crenn)

מסעדה בבוורלי הילס הממוקמת בקומה השלישית של בית דיור החדש, עם טרסה פתוחה ונוף לרודיאו דרייב. ציורי קיר של גנות, בר מאבנוס ואוניקס עם תקרה של עלי כותרת מגולפים בלבן, אור קליפורני שנכנס פנימה ומשתנה במהלך הארוחה. המטבח של קרן ידוע בדיוק ובעדינות, וגם כאן החלל אומר את אותו הדבר.

Monsieur Dior by Dominique Crenn © Dior

עוד חמש ברשימה

לצד 11 אלה, רשימת פרי ורסאי כוללת עוד חמש מסעדות: הלה פו (Le Fou) בווינה, אקירה באק (Akira Back) בהונג קונג, מסייה דיור מאת אן-סופי פיק (Monsieur Dior by Anne-Sophie Pic) בבייג'ינג, הרוסו (Rosso) בהינגאניגאדה שבהודו והמארלו (Marlow) במונקו. שלוש מבין כל שש עשרה הזוכות יקבלו בסוף 2026 את תואר ה-World Title של פרי ורסאי.