המעצבת פטרישיה אורקיולה - ראיון

פגישה של "אחד לאחד" עם יוצר שאת עבודתו מכירים ומוקירים היא תמיד מרגשת. זוהי הזדמנות להיכנס לנבכי עולמו, לנסות להבין מה מניע אותו, לשמוע את דעותיו ולספק את הסקרנות. אלא שהפגישה עם המעצבת פטרישיה אורקיולה (Patricia Urquiola), שהגיעה לארץ עם אלברטו, בעלה, כאורחת של חברת טולמנ'ס, לרגל השקת קולקציה חדשה שעיצבה לחברת "ארטלנו", ואף נטלה חלק בכנס של קהילת המעצבים, מתנהלת אחרת, והדף שהכנתי לי נותר כמעט מיותם. אורקיולה מדברת בלהט, בסגנון זרם התודעה שמשובץ בהרבה "אקו", "קפיטו" ופרצי צחוק משוחררים, וקשה שלא לרחוש לה חיבה מידית.

לא פשוט לעמוד בקצב שלה ולהספיק לשאול את כל השאלות, אבל המפגש איתה מבהיר דבר חשוב בהרבה - את סוד הקסם של הצלחתה ואת סוד קסמם של עיצוביה. אורקיולה לא רק אוהבת עיצוב, היא מאוהבת בו, והתשוקה לתחום ניכרת בכל מילה שלה. וכשמוסיפים לכך גם שילוב בין יצירתיות, סקרנות, עומק מחשבתי, הומור ואנרגיה מתפרצת, שיכולה להזין בקלות עשרה אנשים לפחות, הרי שהסוד מתברר מאליו. אורקיולה, ילידת חבל הבסקים בספרד, למדה ארכיטקטורה במדריד, ולפני 22 שנה הגיעה לאיטליה.

קורס בעיצוב תעשייתי שלקחה במסגרת לימודי המשך הפגיש אותה עם המעצב הנודע אקילה קסטיליוני, "קוסם" כפי שהיא מכנה אותו במהלך השיחה, שהפך להיות מורה ורבה ומי, שלמעשה, עודד אותה לעסוק בעיצוב. הרזומה שלה כולל גם עבודה עם מעצבים נחשבים כויקו מג'סטרטי ופיירו ליסוני, היא עיצבה עבור מיטב החברות המובילות בתחום העיצוב והריהוט, ומאז שנת 2001 היא בעלת סטודיו עצמאי שתוך השנה הרחיב את מספר העובדים בו מ-12ל-30, עדות לפעילותו האינטנסיבית.

בהתייחס לאמנות אומרים ש"אין דבר כזה שאין דבר כזה"- האם אפשר להחיל את המשפט גם על עיצוב? היום קורה לא פעם שבשם הרצון לחדש כנות העיצוב הולכת לאיבוד

ברמה רעיונית אין הבדל בין השניים כי מדובר ביצירתיות, אבל מעשית בהחלט יש. יש גם הבדל בין עיצוב פריטים בסגנון "ONE OFF" לעיצוב שנעשה עבור מסחריות. כמובן שגם עיצוב כזה צריך להיות יצירתי, להביא איזו הפתעה או לסקרן, אבל במינונים מבוקרים ומאוזנים שאינם מתגברים על המהות או האובייקט ואינם פוגעים בכנותו ובשימושיות שלו. קסטיליוני היה קוסם בזה. הוא תמיד אמר שקונספטואלית צריך "לדחוף" את הרעיון הכי רחוק שאפשר, וא"כ לעגל פינות כדי שהמוצר יהיה אמין. "סתם" שימוש בטכנולוגיה חדשה אינו חדשנות לטעמי, התרבות היא שמכתיבה את החדשנות.

כיסא והדום מתוך קולקציית "Log" של חברת "ארטלנו" (ייבוא ושיווק: טולמנ'ס). 

אורקיולה עובדת עם מיטב החברות המובילות, דוגמת קרטל, מורוסו, BB, פוסקריני ורבות אחרות שבד"כ פונות אליה, אך לעתים קורה שגם אצלה "מתנגן" איזה רעיון והיא מציעה אותו.

האם יש איזשהו שלב בתהליך העיצוב שמרתק אותך במיוחד - הגיית הקונספט, המחקר, בחירת החומרים/טכנולוגיה, תהליך הייצור עצמו ?

תהליך העיצוב הוא מכלול שמרתק אותי ואני נהנית מכל שלב בו במידה שווה. כשתהליך נעשה בצורה נכונה גם המוצר יהיה נכון. ההנאה שלי מהתהליך והרצון שהוא יוליד מוצר איכותי ונכון הם חלק ממני- אני חייבת ליהנות, ואני ילדותית במובן הזה. כבר כילדה קטנה בשיעורי מלאכה נהניתי מאד לעזור לחברות שלי עם העבודות שהוטלו עלינו, ואני בהחלט רואה את עצמי בת מזל שההובי שלי הוא גם העבודה שלי. בבוא היום אשמח לראות גם את בנותיי עוסקות במה שהן אוהבות באמת. 

כאדם יוצר, שכל כך מחובר לסביבה בה הוא חי, לתרבות ולרגשות, האם האמהות לא הולידה בך רצון לעצב מוצרים לילדים ? 

"אולי זה יקרה בעתיד. כרגע אני בתוך הסיטואציה של גידול הבנות, סופגת אותה, וכל האנרגיה בעניין שלי מושקעת בה. לממד הזמן שעובר יש משמעות גדולה בעבודה שלי, כמו יין שצריך זמן כדי להגיע לטעמו הנכון. קודם אני צריכה לחוות ולספוג, ורק א"כ אני עושה את האנלוגיה עם החוויה והזיכרון בדרך של עיצוב".

אורקיולה היא אדם פתוח, שמאמין בשינויים והשתנות, מה שהיא מכנה "Re Think", והעיצובים שלה, שאת סיפוריהם היא מרבה לשבץ בשיחה, מגלמים עכשוויות "שפויה" עם ממד רגשי כלשהו שהביא להיווצרותם מלכתחילה. בתוך כך היא מעניקה לעצמה לגיטימציה לשנות דרכי חשיבה, ואין בה שום רצון לדעת מה יהיה בעוד מספר שנים. אך הנגיעה בשאלת "עיצוב דמוקרטי", נושא מדובר בקרב מעצבי על שעיצוביהם נחשבים "מותגיים", מעוררת אצלה משנה סדורה נחרצת, שאינה מקבלת את התפיסה הפשטנית על פיה עיצוב דמוקרטי פירושו לאפשר צריכת מוצרים מעוצבים/מותגים.

כורסאות בעיצובה של ארקיולה בתצוגת מוזיאון ה-"MOMA" בניו יורק.

דווקא מעצבים שמוצרים בעיצובם נחשבים מותגים ומחירם יקר, מרבים לאחרונה לדבר על "עיצוב דמוקרטי"

מהותו של עיצוב דמוקרטי היא הרבה מעבר ליכולת לרכוש פריט מעוצב או יקר. זהו מכלול שקשור לחיים, וליצירת סביבה עם ערכים נכונים שמאפשרת צמיחה.  באשר למותגים מעוצבים, הרי שאנו חיים בעידן של "עירוב", של היצע הכולל מוצרים שתהליך ייצורם מורכב, כרוך במחקר, או שהם עשויות מחומרים טובים יותר, לצד כאלה שהתהליך הוא פשוט יותר, ולכל אחד יש אפשרות וחופש להחליט מה נחוץ לו, חשוב עבורו, ובמה הוא מוכן להשקיע- זה לאו דווקא קשור בכסף.

אני מעצבת עבור החברה כולה, לא עבור אדם כזה או אחר, ובכל מקרה, בין אם זה מוצר שנחשב יוקרתי ובין אם כזה שנחשב פשוט או עממי, איכות התהליך היא אותה איכות. נכון לעכשיו הסטודיו שלה "מתפוצץ" מעבודה, כשרשימת הפרויקטים כוללת גם עיצובי פנים רחבי היקף כמלון מנדרין בברצלונה ומלון של רשת W ליד פורטו ריקו, בית שעיצבה לחברתה הטובה פטרישיה מורוסו, בית פרטי נוסף, חנויות, ועוד ועוד. מרבית העובדים בסטודיו הם אדריכלים, ואת תחום עיצוב המוצר היא מרכזת בצוות קטן של חמישה איש.

מה, בעצם, את מחפשת אצל מעצבים שרוצים להתקבל לעבוד בסטודיו ?

הם צריכים להיות "קאלט" - מחוברים לסביבה ולנושאי תרבות ועיצוב, להכיר אותם ולהתעניין בהם, להיות מצוידים בתכונות של סקרנות ותשוקה לתחום. בנוסף, הם צריכים, כמובן, להיות יצירתיים ובעלי תושייה עיצובית", שתאפשר להם להתנהל נכונה מול לקוחות".עבודה על סדרת "LOG", שעיצבה לחברת "ארטלנו", הייתה עבורה פעם ראשונה שעבדה עם עץ ומהחמימות העולה מקולה כשהיא מדברת על החומר ועל הקו הטבעי-נעים שמאפיין את הפריטים, נראה ששיתוף הפעולה והתהליך בכללו היה חווייתי ומהנה כראוי למי שמצהירה שהיא חייבת ליהנות.

קולקציה חדשה אחרת, שהוצגה בתערוכת Maison Objet האחרונה הייתה סדרת רהיטי גן עשויים מתכת, שנראים כאילו הם עשויים בעבודת מקלעת ידנית, ואליבא דה אורקיולה בחירת דרך ייצור זו, היא בדיוק אותו מרכיב שמעורר ממד רגשי נעים והופך אותם למזמינים. קולקציה נוספת שגורמת לה התרגשות רבה היא LANCSCAPE שעיצבה לחברת "רוזנטל"- קולקציה שמרעננת את הקו השמרני של החברה, ואשר אחרי תהליך העבודה עליה, שארך מספר שנים, היא אמורה להיחשף בימים אלה.

אחרי כל כך הרבה שנות עשייה מוצלחת, עדיין כל כך מתרגשת ?

כן, מאד, ותמיד!

מתוך מגזין 99: "אולה (שלום בספרדית) אורקיולה"