עיצוב בעיר האורות - תערוכת Maison & Objet

באולמות התצוגה של תערוכת מיזון אובז'ה שנערכה בתחילת ספטמבר בפריז, רחשה פעילות רבה.  מהדורת הסתיו של התערוכה, המתקיימת פעמיים בשנה, נחלקה כתמיד לקטגוריות נושאיות, ומציגים בסדרי גודל משתנים - מחברות גדולות ועד יוצרים עצמאיים בתחילת דרכם- הציגו בהן. קהל מציגים "מעורב", הוא אחד ממאפייני התערוכה שאינה רק תערוכת ריהוט, אלא מקיפה מגוון תחומים נלווים לעולם עיצוב הבית, דוגמת פריטי דקורציה, אופנת טקסטיל, עריכת שולחן וכד'. בתוך כך, ההזדמנות שניתנת כאן ליוצרים מתחילים בהחלט מוכיחה את עצמה, ולא מעט מציגים הזכורים לי כמי שרק לפני שנה-שנתיים הסתפקו בסוג של "בודקה" קטנה במעברי האולמות, הפתיעו הפעם עם שטחי תצוגה מעונבים ומכובדים. מעבר לכך, הריבוי היחסי של חברות צעירות, בעיקר בקטגוריות העיצוב, בא לידי ביטוי בסגנון אישי לא פורמאלי, שפעמים רבות שזור הומור וקריצה, ונוכחות משמעותית ניכרה בשטח להולנד ולבלגיה- שתי מדינות שמתערוכה לתערוכה שבות ומוכיחות כי המונופול האיטלקי על תחום העיצוב אינו בבחינת "לעולם חוסן". ככלל, מרתק לראות את מספרם הרב של היוצרים והמעצבים, וגם אם העיצובים עצמם מגלמים דרגות שונות של בשלות ועניין עיצובי-חדשני של ממש, התחושה השוררת באולמות משדרת אווירה נעימה של עשייה שכל עניינה באסתטיקה, כמו עולם בפני עצמו המנותק מתלאות החוץ.
 פינוק וסטייל בגן
במונחים של הצגת מגמות חדשות גורפות, לא ניתן לדבר על הפתעות שנראו בתערוכה, או על חידושים מרחיקי לכת. התצוגות אמנם הוכיחו השקעה אסתטית רבה, לעיתים אף הרחבה של קולקציות קיימות, אך בשורות מסעירות לא ממש. את קופת החידושים בתערוכה קטפה קטגוריית ריהוט הגן - קטגוריה חדשה יחסית שנוספה להיקף התצוגות לפני שלוש שנים, וגם הפעם הבהירה היטב את מגמת הקשר המתחזק בין פנים וחוץ ותעשייה מושכלת שמיטיבה לעמוד על כך.
בעולם המדבר במושגים של סגנון חיים, מטשטשים הגבולות בין מרחבי הבית וסביבתו החיצונית, והחברות היצרניות משקיעות רבות במתן מענה של נוחות ונינוחות לשוהים במרחב הגן - מענה שאיכויותיו האסתטיות אינן נופלות מאלה של חלל הפנים והוא מאשש את תפיסתו העכשווית של הגן כשווה ערך למרחב המגורים. התצוגות שהיו מושקעות לעילא ולעילא, חשפו קשת רחבה של פריטי ריהוט ואובייקטים שנועדו להעניק רווחה עטופה בהרבה סטייל לגוף ולנפש - פינות ישיבה ואוכל, ערסלים מפנקים ומיני "אוהלים", עציצי ענק, בריכות ספא, מקלחונים ומגוון שמשיות, יחידות בישול לסביבת החוץ ועוד. מערכות הריהוט השונות מעוצבות כך שהן מציעות פתרון לכל סיטואציה- אם לאווירה של חברותא סביב שולחנות נדיבי ממדים או בפינות ישיבה מסוגננות, ואם למבקשים להם שלווה אינטימית בתוך יחידות מרבץ מרופדות ומקורות, או דו מושביות המזמינות רומנטיקה. לצד קווי עיצוב קלאסיים וגוונים "בטוחים" מוכרים, דוגמת גווני שחור ולבן, גוונים מטאליים או טבעיים, עולה ופורחת לה מגמה צבעונית עליזה, שובבנית משהו, כאשר הכול ביחד מצטרף להיצע עשיר המזמין לבלות בחוץ. המגמה הצבעונית באה לידי ביטוי במערכות ריהוט ססגוניות, בבריכות ספא המוצעות בגוונים עזים, בשמשיות או ב"אוהלי מקלחת" ואפילו בשטיחי דשא מפוספסים בשלל צבעי הקשת, או בפריטי דקורציה, דוגמת "פרחים" לנעיצה בקרקע במידה ופריחת הגן אינה מספקת. הקו הקלאסי יותר, בא לידי ביטוי במערכות "סלוניות" נקיות קווים עשויות עץ, רטאן או חומרים פלסטיים במרקמים המדמים קליעה, ובשטח זה ראויה לציון חברה אמריקנית שהופיעה לראשונה בתערוכה עם קולקציית רהיטי גן בעיצובו של פיליפ סטארק, אשר כללה, למשל, את כיסא ה"גוסט" האייקוני, אך מעץ ומתכת ולא מהפלסטיק המוכר. אובייקטים מלבבים אחרים שנראו בתצוגות הם כאלה שעיצובם משולב בשתילה או בפריחה אמיתית - אם כעדות נוספת למגמת האקו הירוקה, ואם כתובנה עיצובית שניתן להעצים את אפקט החוץ ע"י שילוב פריטי הריהוט בצמחייה של ממש. כך, לדוגמה, מחיצה עשויה עץ המעוצבת בתצורת מדפים שביניהם משתלבת צמחייה ירוקה, ספסל שממרכזו מגיח עציץ עם צמח גבוה, או שולחן מרגש שמשטחו העליון הינו ערוגה של ממש, בה ניתן לטפח, למשל, גינת תבלינים קטנה. השולחן, לדבריו של המעצב, נועד במקור לספק פתרון לאוכלוסיה בוגרת שוחרת גינון המתקשה לטפל בגן, אך הוא יכול להשתלב מצוין בכל מרפסת, ולאפשר גם למי שאין לו גינה צמודה ליהנות מ"עבודת אדמה".

מגע של צבעוניות עליזה מעניקה מערכת ישיבה בכתום עז. Qui Est Paul?

גרסה חדשה לכיסא הביצה הוותיק שעיצב Peter Ghyczy בשנות השישים. GARDEN EGG CHAIR Ghyczy

והתחזית - יהיה טוב
בשורה התחתונה, את העשור הראשון של המילניום חתמה התערוכה עם בשורות טובות. כשלא מעט חברות עדיין מלקקות את פצעי המשבר הכלכלי והתקוות לגבי קצו עדיין מהוססות, סוכנויות החיזוי, שכתמיד הציגו במסגרתה, כבר הפיחו רות של תקווה ואופטימיות. תחת הכותרת "התחדשות" חשפו המיצבים "Delight" של אליזבט לאריש, "Body House" של פרנסואז ברנרד, ו"Sense fiction" של נלי רודי, ממד פואטי ורוח חדשה בהסתכלות על החיים- מעודנת יותר, רגשית יותר, שלווה יותר. אליזבט לאריש, ביקשה לשבור את הכובד הסובב-סוגר על החיים העכשוויים עם אובייקטים מעודנים, רכים, אווריריים עד שבריריות כמעט, באמצעותם היא מציגה, למעשה, עמדה רעיונית הגורסת כי יש להתייחס לצריכה באורח הומאני ורגשי יותר, המתמקד בעיקר ולא נכנע לנורמות וסטנדרטים מוטעים- סוג של תחייה ולמידה חדשה כיצד לחיות נכון יותר. פרנסואה ברנרד יוצא נגד אוונגרד לשמו שמתרחק מנוסטלגיה וזיקה לעבר, ומתייחס לחלל הביתי כאל מרחב נושם שכמוהו כגוף רגיש ורגשי. צורות אורגניות ומהנות וחומרים בעלי מגע מלטף הופכים אצלו את חלל הפנים למרחב המתמקד ביופי ובריאות, ומעבר לרבדיו הפיזיים נהנה משדות מגנטיים רעננים המחוללים רגש, עונג ותשוקה. במיצב שלו הופך גוף האדם לבסיס של מחקר צורני שתוצריו הם צורות מעוגלות-מנחמות המזכירות את קימורי הגוף, ומעוררות רגשות חיוביים של חברתיות ואסתטיקה. וינסנט גרגואר, שעיצה את המיצב של סוכנות נלי רודי, מזהה הזדמנות לשינוי, כמו "אתחול" חדש של הקיים, אשר לשיטתו צריך להתבסס על חיוב. אף הטכנולוגיה לובשת צורה רכה מבעבר, כאשר צדה הקשה וה"דמוני", כפי שהוא מכנה זאת, מומר בדימוי עוטף ונינוח יותר- גישה שקוראת לשוות גם לטכנולוגיה ממד רך ואקולוגי יותר, אחראי ומחויב לרגשות ולאתיקה.  כך, עם רכות ועידון, ליטוף של חומר וחיבוק של צורה, הפנו שלושת המיצבים את המבט לרנסנס שימחה את קשיי השנים האחרונות, ו/או לפחות "יסדר" את ההתייחסויות לחיים, ועל כך אין אלא להוסיף אמן ואמן!

מתוך בית ונוי 109: "עיצוב בעיר האורות - תערוכת Maison Objet"

ספסל רומיאו ויוליה, צמחייה כחלק אינטגראלי מהעיצוב: עציצים פורחים משמשים כמעמדי אחיזה וקיבוע של מושב העץ. Exrtimis

Intrecci, ספה עמוקה ומפנקת משולבת עם כריות גדולות ומזמינות התרווחות. עיצובו של קרלו קולומבו לחברת Emu