אדריכלות

שני חלקים של השלם

מערכת בית ונוי

12 דקות קריאה

כשבועיים לפני אסון התאומים, אריאל ליפשיץ וזוגתו מעצבת הפנים מירב טולדו, מחליטים לעזוב את השכונה הכי בוהמיינית בניו-יורק ולחזור לישראל. תוך כמה שנים שניהם כבר יוצאים לדרך עצמאית משותפת ופותחים את המשרד "טולדו-ליפשיץ", שהייחודיות שלו מבוססת - מעבר לכישרון של שניהם - על כך שאריאל ומירב הם שני ניגודים שמצליחים פרויקט אחר פרויקט להשלים זה את זה.

דירת גג דו-מפלסית במרכז תל אביב – חיבור דומיננטי בין פנים לחוץ

נפגשתי עמם כדי ללמוד על הדומה והשונה שמצליח להיות שלם אחד בכול פרויקט שהם מתכננים.

מכיוון שאני מאמינה שלילדות יש השפעה גדולה על מי שאנחנו הופכים להיות אשמח לשמוע קצת על הילדות שלכם -

אריאל: "נולדתי בארגנטינה ובגיל צעיר עליתי לארץ עם הוריי. בסוף לימודיי בבית ספר היסודי עברתי עם משפחתי לדרום אפריקה. המעבר התרחש בתקופת האפרטהייד – גרנו, למדנו ובילינו בחלקים ה"לבנים" של העיר ואילו בסופי שבוע הייתי הולך עם אבי הרופא לבקר את החולים ה'אפריקאים' – אין ספק שזו חוויה יוצאת דופן לילד שחשפה אותי לתרבויות שונות והעניקה לי ראייה רחבה ומגוונת על העולם בו אנו חיים.

מירב: "בילדותי אהבתי מאוד להתבונן בספרי אמנות, אהבתי גם לעשות שינויים בחדרי ואפשר לומר שכל הזמן הייתי עסוקה בעיצוב מחדש ובהזזת רהיטים ממקום למקום. כך התחילה המשיכה שלי לאמנות שעם השנים הפכה למשיכה לעיצוב פנים".

שילוב מוצלח בין רצפת עץ אלון מבוקע עם חלל מטבח מינימליסטי (צילום: עודד סמדר)

מתי ידעתם מה תרצו לעשות כשתהיו גדולים?

אריאל: "נראה שהעיצוב תמיד ליווה אותי - עוד כשהייתי ילד בניתי לעצמי רהיטים. אז לא חשבתי שאהיה אדריכל, אני בא ממשפחה עם מסורת ארוכה של רופאים. בצבא הייתי חובש קרבי ואהבתי מאוד את התחום כך שאם לא הייתי הולך ללמוד אדריכלות ככל הנראה שהייתי מוצא את עצמי לומד רפואה. את לימודי האדריכלות סיימתי בהצטיינות במכון הטכנולוגי של ניו-יורק" (NYIT). לאחר חזרתי לארץ התמקדתי לראשונה בפרויקטים פרטיים בכלל ובמגורים בפרט, דבר שהוביל אותי ללימודי תואר שני בעיצוב מוצר באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל".

מירב: "בצבא כמש"קית ולאחר מכן כקצינת ת"ש הלכתי לביקורי-בית ותמיד אהבתי לבחון איך כל דבר נראה. לאחר סיום השירות הצבאי החלטתי לעשות תואר ראשון באמנות, כבר אז שמתי לב שהמבנים עליהם למדנו מושכים אותי יותר מהציורים והפסלים. לאחר סיום הלימודים המשכתי ללימודי תואר בעיצוב פנים ב"מכון הטכנולוגי בחולון".

חלל מגורים מודרני בדירת גג בה משולבים חיפוי קיר מלוחות בטון עם רצפת עץ (צילום: עודד סמדר)

איך הכרתם?

אריאל: "אנו מכירים מגיל צעיר. מירב הייתה בת בית אצלנו".

מירב: "אף על פי שבמשך תקופה ארוכה היינו רק ידידים תמיד היה בינינו משהו אחר. אימא של אריאל הייתה אומרת 'בסוף אתם תהיו יחד'".

אריאל: "לאחר שסיימתי את לימודיי, הציע לי דיקן הפקולטה לאדריכלות של NYIT לעבוד אצלו בסטודיו. הסכמתי ונשארתי לגור בניו-יורק. העבודה הייתה בעיקר על פרויקטים ציבוריים גדולים עם התמקדות בתחום התחבורה. באחת החופשות, כשהגעתי לביקור בארץ פגשתי את מירב והאהבה ניצתה, לאחר מכן מירב הצטרפה אליי לניו-יורק".

מירב: "חזרנו לארץ שבועיים לפני נפילת התאומים. מגדלי התאומים נשקפו מחלונות דירתנו ולאריאל היו שם פגישות שבועיות - היה לנו מזל גדול. אני זוכרת שראינו בטלוויזיה את ההתרסקות של המגדלים ולא הצלחנו לקלוט מה אנחנו רואים".

חדר רחצה בקווים נקיים. המקלחון המרווח מחופה בלוחות בטון. שידת הנגרות ונישות האחסון הנבלעות בקירות תוכננו במיוחד, להעניק חום טבעי ושימושיות לחלל (צילום: עודד סמדר).

אתם חושבים שהמגורים בחו"ל שינו משהו בתפיסת החיים שלכם?

אריאל: "אין ספק, השנים הראשונות שלי כאדריכל בניו-יורק, לימדו אותי עד כמה חשוב לתת למקצוע את מלוא הכבוד שמגיע לו. היחס שם לאדריכלות הוא מעמיק, מקצועי ונשען על מסורת רבת שנים".

מירב: "גרנו בוויליאמסבורג שהייתה אז שכונה בוהמיינית שופעת באמנים צעירים. הלכנו לשמוע הרצאות באוניברסיטאות ובמוזיאונים, בקרנו בגלריות וניצלנו עד תום את השפע התרבותי ש'התפוח הגדול' הציע לנו - אפשר לומר שפשוט ספגנו תרבות ועיצוב ללא הפסקה וזה בהחלט משפיע על הדרך שבה אנחנו מסתכלים על מה שאנו יוצרים".

דירת גג דו-מפלסית במרכז תל אביב - גרם מדרגות פיסולי על רקע קיר בחיפוי אבן מקומית במידות ועוביים שונים.

אלו דברים אתם מביאים לתוך העסק המשותף?

מירב: "אני חושבת שאני מביאה לתחום את האהבה שלי לאנשים ואת האהבה לאסתטיקה ולעיצוב. אני גם מתחברת מאוד לתהליך העיצוב עצמו. כשאנשים עוברים את התהליך, הם בעצם עוברים טלטלה גדולה שנוגעת בכול תחום בחייהם. אני מרגישה שזאת עבורי זכות גדולה לא רק לעצב עבורם, אלא גם ללוותם. יש לי סבלנות והמון רצון לתת ואני מאמינה שאלו נקודות החוזק שלי.

אני לא רוצה למשוך את הלקוח לכיווני, אלא להביא אותו לכיוון הנכון. אני גם לא רוצה להוציא מוצר אפנתי, אלא מוצר נכון שישמור על מקוריותו וייחודו לאורך זמן. המטרה היא ליצור משהו מהותי, ייחודי ואמיתי שנולד מתוך התהליך שאני עוברת עם הלקוח".

אריאל: "כהשלמה ואיזון למירב, אני נאמן יותר לפרויקט עצמו. אני רוצה לנקות את כל הרעש שמסביב ולהתרכז רק בו – אני מעדיף לעבוד עם לקוחות שמודים שהם לא יודעים ונותנים לי להחליט, משום שכך אני יכול להיות במיטבי.

קשה לי להיות בסיטואציה שאני צריך להצדיק את ההמלצות והבחירות שלי, כשלקוח מתחיל להתבלבל יוצאים דברים שהם "בערך" והמטרה שלי היא להגיע למושלם.

עם השנים והניסיון, למדתי להגיע לאיזון מקצועי וסינתזה בין הצדדים היצירתיים לבין הצדדים הטכניים והטכנולוגיים - צריך להבין ברישוי, באינסטלציה, במיזוג אוויר, בחשמל, בתאורה, בחומרים ועוד, ולחבר הכול יחד בלי לוותר על המהות האסתטית של פרויקט. זה ממש כמו לנצח על תזמורת רבת-נגנים. כשהשרביט נמצא אצלי אני יודע שאני יכול לתת הרבה יותר".

בית פרטי בהרי ירושלים. תרגום מודרני לבניית אבן מסורתית.

ומה משותף לכם?

מירב: "אנחנו תמיד שותפים לשלב הרעיוני והכי חשוב – שנינו מרגישים כאבא וכאימא של כל פרויקט".

אריאל: "אנחנו מעורבים באופן טוטאלי בכול פרויקט. אנשים שבוחרים בנו מקבלים אותנו נטו".

יש מכות?

אריאל: "יש חילוקי דעות זה טבעי וזה נכון".

מירב: "שלב התכנון זורם לנו ואנחנו בדרך כלל מגיעים לאותן מסקנות. בבחירת החומרים יש לפעמים חילוקי דעות".

אריאל: "יש לנו ראייה שונה של חלל, אופן השימוש וההתנהלות בו, אבל דווקא בזכות כך, אנחנו מגיעים למסקנות משותפות ייחודיות לכל פרויקט, שלא היינו מגיעים אליהן כל אחד בנפרד. מירב נוטה יותר לחמם את המקום ולא רק מבחינת החללים אלא גם מבחינת הלקוחות".

בית פרטי בשרון

פרויקט או לקוח שצרוב בכם?

מירב: "אני אוהבת את כל הפרויקטים שאני מלווה, בעיקר משום שבכול פרויקט עולות סוגיות שקשורות בסגנון ובאיכות החיים - אנחנו נכנסים לתוך החיים של האנשים כדי לשפר אותם ע"י עיצוב נכון של סביבתם".

אריאל: "ליוויתי משפחה שהייתה בתהליך עלייה לארץ ונסעתי אל ביתם בפריז כדי ללמוד איך הם גרים וחיים שם. התקרבנו והתחברנו לאורך תהליך התכנון והבנייה שנמשך כשנתיים. הקשר בינינו הפך ליותר מאשר קשר של אדריכל ולקוחות. בסופו של דבר תכננתי עבורם בית ששימר באופיו תכונות והרגלים מביתם בפריז, אבל עם ההתאמה לתרבות ולהווי של החיים בארץ".

מה הכי חשוב לכם בפרויקטים שאתם מתכננים?

אריאל: "חשוב לי לשפר לאדם את איכות החיים, לחשוב בצורה יצירתית ולגלות מקומות חדשים אותם טרם גילינו. חשוב לי לתכנן מבנה ידידותי לסביבה וחסכוני ללקוח. אני מאמין שגם אם אתה לא "מחבק עצים" מושבע אתה תעדיף לחיות בהרמוניה ועם מוסר סביבתי. בניגוד לדעות רווחות, גישה זו אינה צריכה לבוא על חשבון נוחות - שימוש ואסתטיקה".

מירב: "חשוב לי לתכנן בית שלאנשים יהיה טוב לגור בו, אני אוהבת לתת לאנשים את הערך המוסף שלי שמבוסס על תהליכים שעברתי ועל כך שראיתי במו עיניי כיצד תהליכי תכנון נכונים משפרים את איכות החיים של הלקוחות שלנו".