שיעור באור וצל: האדריכלות שמאחורי כיתה טובה

מעטפת של מבנה חינוכי מגדירה את מראהו החיצוני, ובו בזמן משמשת ממשק בין הסביבה החיצונית לחללי הפנים ומשפיעה על התנאים שבהם ילדים, תלמידים וסטודנטים לומדים ושוהים במשך שעות ארוכות. כמות האור הטבעי החודרת לכיתות, מידת הסנוור על לוחות ומסכים, התחממות החללים והיכולת לשמור על נוחות תרמית, כל אלה הם חלק בלתי נפרד מתכנון סביבת למידה מתפקדת. כיצד משלבים בין שפה אדריכלית, קשר עם החוץ ותנאים סביבתיים התומכים בלמידה, מגני ילדים ועד מוסדות אקדמיים?

"בנייה ירוקה במוסדות חינוך אינה מסתכמת בצמצום צריכת האנרגיה או בעמידה בדרישות התקן, אלא מחייבת לבחון כיצד התכנון משפיע על חוויית הלמידה עצמה", אומר שלו כהן, יועץ בנייה ירוקה בחברת WAWA המלווה פרויקטים מורכבים ועירובי שימושים ברחבי הארץ. "מעטפת הבניין, הכוללת את החזיתות, הפתחים, הזיגוג, ההצללה והבידוד, קובעת במידה רבה את תנאי הסביבה בתוך הכיתות והחללים המשותפים: כמות אור היום, מידת הסנוור, התחממות החללים והיכולת לשמור על טמפרטורה נוחה. כל אלה משפיעים על הריכוז ועל האפשרות לשהות בחלל לאורך זמן".

התכנון נדרש להתאים לגיל המשתמשים ולאופי הפעילות. בגני ילדים, למשל, חשוב למנוע התחממות יתר באזורים שבהם הילדים משחקים ונחים, בכיתות בית ספר יש לאפשר כניסת אור יום בלי ליצור השתקפויות שמקשות על הקריאה, ובאקדמיה, שבה מבנים משלבים כיתות, מעבדות וחללי עבודה, צריך להתאים את התנאים הסביבתיים לאופי השימוש בכל חלל.

ההחלטות הללו מתחילות כבר בתכנון המעטפת. "תכנון מעטפת במבני חינוך מחייב ראייה מערכתית של התנאים שבהם מתקיימת הלמידה", אומר ד"ר יואל סולם, מנהל השיווק של קבוצת קוסטיקה, המתמחה בתכנון, ייצור והתקנה של פתרונות מעטפת. "האתגר האדריכלי וההנדסי שלנו הוא לתרגם את הדרישות לפתרון המותאם למבנה ולמשתמשים בו. לשם כך יש לבחון את כיווני החזיתות, החשיפה לשמש, שעות הפעילות ואופי השימוש בחללים, ובהתאם לבחור את הרכב הזכוכית ואת פתרונות ההצללה, כך שיפעלו כמערכת מתואמת".

דוגמה לכך היא הקמפוס החדש של הקריה האקדמית אונו, שבו ביצעה קבוצת קוסטיקה את עבודות המעטפת. בחזית המערבית, החשופה לשמש ישירה בשעות אחר הצהריים, שולבו זכוכיות Low-E מרסנות קרינה לצד מערכת הצללה אנכית מפרופילי אלומיניום מצופים במבוק, שפותחה במיוחד לפרויקט. "הפתרון המשולב נועד להפחית את החשיפה לשמש ולשפר את הנוחות בחללי הלימוד, תוך שמירה על הביטוי האדריכלי של הקמפוס", מספר סולם. "איכות הפתרון תלויה גם בדיוק הביצוע, בהתאמה למפרט הזיגוג, במיקום רכיבי ההצללה ובפרטי החיבור והאיטום. בסופו של דבר, ההבדל בין פתרון מעטפת מתוכנן היטב לבין פתרון שמספק מענה בפועל טמון בדיוק שבין כל מרכיביו, החל מהתאמת סוג הזכוכית ומערכת ההצללה ועד לפרטי החיבור וההתקנה. רק כאשר כל אלה עובדים כמערכת אחת, אפשר לממש את הכוונה האדריכלית גם בתפקוד היומיומי של המבנה".

גם בפרויקטים חינוכיים נוספים נבחנו השיקולים האלה. בבית הספר לחדשנות בסכנין, שזכה בהסמכת LEED Gold, הדירוג השני בגובהו בתקן האמריקאי לבנייה ירוקה, התכנון התמקד בניצול אור היום ובחזיתות, כך שהכיתות נהנות מתאורה טבעית בלי התחממות יתר. בבית הספר התיכון למדעים בגני תקווה הושם דגש על כיתות מוארות באור טבעי ועל הקשר עם הנוף, ובמכון הטכנולוגי חולון, HIT, הותאמו תנאי הסביבה למגוון פעילויות הלימוד והמחקר. ברובע איילון בבת ים, פרויקט עירוב שימושים הכולל מגורים, משרדים ומוסדות חינוך, האתגר היה לתכנן סביבת ילדים במרחב עירוני צפוף.

"היבטים אלה נבחנים כבר בשלבי התכנון באמצעות ניתוחי הצללה, סימולציות תרמיות ובחינת תאורה טבעית", אומר כהן מחברת WAWA. "התקן הישראלי לבנייה בת-קיימה, ת"י 5281, מספק מסגרת לבחינת הביצועים הסביבתיים, אך אינו תחליף לתכנון המותאם לאקלים הישראלי ולשימוש בפועל".

אחרי שהמעטפת מגדירה את הקשר בין המבנה לסביבתו, עיצוב הפנים מתרגם אותו לחוויה מרחבית. במוסדות חינוך רבים הלמידה יוצאת מהכיתה אל המסדרונות, החצרות והחללים המשותפים, והם הופכים לחלק בלתי נפרד מהחוויה החינוכית.

"אנחנו מאמינות שסביבת למידה משמעותית אינה מוגבלת לארבעת קירות הכיתה, אלא מתקיימת בכל מרחבי בית הספר", אומרת מיה הרמן טרוגמן, מעצבת ראשית בהרמן סטודיו, המתמחה בתכנון ועיצוב פנים של מרחבי למידה ופנאי לילדים. "בתכנון בית הספר היסודי רוזן, הרעיון המוביל היה טשטוש הגבולות בין פנים לחוץ ויצירת סביבה המעודדת סקרנות, חקר, יצירתיות ולמידה עצמאית, באמצעות מפגש בין העיר לטבע. מסדרונות בית הספר תוכננו בהשראת המרחב האורבני, כמעין רחוב פנימי המחבר בין הכיתות ומשמש הרבה יותר מציר מעבר. לאורכם שולבו חזיתות צבעוניות, נישות ישיבה, פינות למידה ועבודה משותפת ולוחות פעילות אינטראקטיביים, המזמינים את הילדים לעצור, להתנסות ולחקור".

תפיסה דומה באה לידי ביטוי גם במרכז החדשנות והטכנולוגיה בראשון לציון, שהוקם באמצעות הסבת שני מבני גן ותיקים וחצר רחבת ידיים. "האתגר היה ליצור סביבה עשירה בגירויים ובהזדמנויות ללמידה, תוך שמירה על מרחב נעים ומותאם לילדים", מוסיפה הרמן טרוגמן. "חללי הפנים תוכננו כמערכת של מרחבי למידה המאפשרים מעבר בין חקר מדעי, טכנולוגיה, יצירה ומשחק. בין היתר שולבו במקום מרחב פיזיטלי המחבר בין העולם הפיזי לדיגיטלי, אולפן פודקאסטים, מעבדת דמיון, סדנאות מייקרים ומרחבי בנייה, אמנות וחקר. גם כאן הוקדשה תשומת לב מיוחדת לקשר שבין הפנים לחוץ, מתוך ההבנה שלמידה משמעותית מתרחשת גם מעבר לגבולות המבנה".

לצד תכנון המעטפת והחללים, גם לפרטים הפונקציונליים יש תפקיד בעיצוב סביבת הלמידה. דלתות, למשל, נדרשות להתמודד עם שימוש אינטנסיבי ועם דרישות בטיחות, ובה בעת להשתלב בשפה העיצובית של המבנה.

"בתכנון מרחבי למידה, לבחירת הדלתות והפתרונות המשלימים יש משמעות שחורגת מהפן העיצובי", אומרת מאיה דונרשטיין יתיר, סמנכ"לית השיווק של רב-בריח. "מוסדות חינוך הם סביבה שבה מתקיימת מדי יום תנועה אינטנסיבית של ילדים ובני נוער, ולכן נדרשים מוצרים ייעודיים שנותנים מענה לבטיחות, לעמידות ולנוחות שימוש, תוך עמידה בתקנים מחמירים. כך גם המרכיבים הפונקציונליים הופכים לחלק מהשפה העיצובית ומהחוויה היומיומית של התלמידים".

תכנון סביבת למידה איכותית נשען על שילוב בין מעטפת, תנאי אקלים, אור טבעי, עיצוב פנים ופתרונות פונקציונליים. כשכל אלה מתוכננים כמערכת אחת, המבנה מספק מקום ללמידה ומייצר סביבה המותאמת למשתמשים בה ולמגוון דרכי הלמידה, מהכיתה המסורתית ועד למרחבי חקר, יצירה ומפגש.