מעצבים מסכימים: אלה 7 הדברים החשובים בעיצוב אמבטיה

בדירות ישנות רבות בישראל האמבטיה קטנה, החלון שלה קטן או חסר, ובמקומו יש פתח אוורור שפונה לפיר. בבוקר היא משרתת את כל המשפחה, אחד מתרחץ, אחר מצחצח שיניים ושלישי מחפש מגבת. מי שניגש לשפץ חדר כזה מגלה שהצנרת נמצאת במקום שנקבע לפני עשרות שנים ושכמעט כל החלטה בתכנון תלויה בה. השיפוץ נעשה בדרך כלל פעם אחת למשך שנים ארוכות, ולכן כדאי לקבל את ההחלטות בסדר הנכון. 

מתחילים בשאלה מה חשוב לאנשים שישתמשו בחדר, למשל אם צריך שני כיורים, אם מתאפרים שם ואם נדרש אחסון נוסף. אחר כך מקבעים את מיקום האסלה, כי צינורות הביוב קובעים לרוב מה יוכל לעמוד איפה, ורק בסוף בוחרים חומרים. גם הכניסה לחדר חשובה. כדאי לסדר אותו כך שהמבט הראשון יפגוש כיור יפה או אמבט, ושהאסלה תהיה מוסתרת מהדלת.

בחדר קטן עדיף לשלב אמבט ומקלחת ולהפריד ביניהם רק כשיש מקום, כדי שיישאר מרחב לעמוד, להתייבש ולהסתובב. מקלחת בגודל מתאים תעבוד טוב יותר ממקלחת גדולה שנדחסה לחדר. ארון הכיור עוגן את החדר, ולכן כדאי לתכנן אותו ראשון. ארון כפול מתאים לחדר מרווח, ובחדר צפוף שני כיורים קטנים נראים אלגנטיים יותר. בחדר קטן כדאי לבחור ארון קומפקטי עם אחסון מחושב, כמו ארון תרופות מעל הכיור, ואריחים בפורמט גדול שמפחיתים רעש חזותי. את האמבט כדאי למקם בפינה שקטה או בנישה, הרחק מזרם אוויר, מתאורה חזקה ומאזורי מעבר.

את האחסון מתכננים לפי מה שצריך להחזיק בחדר. ארון הכיור מתאים למוצרים של כל יום, ארון מגבות יכול להיות חלק גלוי מהעיצוב, וגומחות בקיר מציגות כמה חפצים נבחרים. ארונות בנויים הצבועים בצבע הקירות מסתירים תרופות, צעצועים ומוצרים שמשתמשים בהם לעתים רחוקות. אפשר לנצל גם קיר קיים, למשל ארובה שנפתחה חלקית, ולבנות בתוכה אחסון שמוסתר מאחורי תמונה ממוסגרת. בחדר משותף לשניים כל אחד מקבל מגירות, שקע ומקום מול המראה, ובתוך המגירות מחלקים את המוצרים לפי שימוש, עם מוצרי יום יום למעלה וגיבוי למטה. מגירות רדודות מונעות מחפצים ללכת לאיבוד. גם מקום למתלה המגבות צריך להיקבע מראש, כי הוא דורש קיר פנוי.

אור יום מגדיל חלל, ובחדר קטן אפשר להכניס אותו דרך חלון גג ולהשאיר את הקירות לאביזרים ולריהוט. החלפת זכוכית מעורפלת בזכוכית שקופה, יחד עם וילון פשתן דק לפרטיות, משנה את האופן שבו האור מתפזר בחדר. תאורה חשמלית בונים בשכבות, עם גופי תאורה משני צדי המראה ברמת העיניים, כי ספוטים ישירות מעל הראש יוצרים צללים שמדגישים שקיות מתחת לעיניים וקמטים דקים. דימר מאפשר לעבור מאור חזק בבוקר לאור רך בערב. מומלץ להימנע מתאורה בתחתית הארונות ובגומחת המקלחת, ואם תולים מנורה מעל האמבט, היא צריכה להיות מדורגת לאזור רטוב. אריחים מבריקים מחזירים אור, וגימור מט, טיח עדין ואטום למים, סופג אותו בעדינות.

אמבטיה היא חדר לח, ולכן מתכננים מראש אוורור וחימום. שיש סובל בחדר שאינו מאוורר היטב, מחמם מגבות אינו מחמם חדר לבדו, ושאיבה שקטה ויעילה מגינה על הצבע מכתמי עובש. איטום תקין מתחת לאריחים חשוב במיוחד סביב המקלחת והאמבט, ובמקרה של חימום תחת הרצפה כדאי לבדוק מראש התאמה לחומר הריצוף. אבן טבעית מתאימה לרצפה, ועץ מתאים לארונות ולכיור כשהחדר מאוורר ומטופל. בברזים, ניקל נותן גימור נקי וקל לתחזוקה, ופליז לא מצופה מוסיף חמימות ומשתנה עם השנים.

אריח שנעצר באמצע הקיר משאיר שפה אופקית שאוספת אבק, ואפשר למנוע אותה אם מצפים את הקיר כולו או מוסיפים שכבת גבס מעל האריח, כך שפניו יהיו בגובה הקיר. מחיצת זכוכית שקרובה מדי לארון הכיור יוצרת רווח שקשה לנקות. מערך חומרים מצומצם מאפשר לברזים ולגופי התאורה לבלוט, וכלל אצבע מקובל הוא לא יותר משלושה חומרים דומיננטיים. כדי שהאמבטיה תרגיש חלק מהבית, חוזרים בה על גימור הברזים, הידיות והתאורה ועל צבעים ופרטים שמופיעים בשאר החדרים.

כלי אסלה צבעוניים, כיורי חידוש, ברזים פיסוליים, אריחי בטון בדוגמאות בולטות, מראות מקיר לקיר וגימור פליז אחיד על כל הצנרת נוטים להתיישן מהר. שיש, קרמיקה, ברזים פשוטים, אמבט עם שפה מגולגלת ואריחי מטרו עמדו במבחן הזמן, ואמבט אקרילי נותן את המראה הקלאסי במחיר נמוך יותר ובתחזוקה קלה יותר מברזל יצוק. את האישיות כדאי להכניס דרך פריטים שקל להחליף, כמו מראות, טקסטיל, יצירות ואביזרים, ולשמור על קו מאופק בכל מה שקבוע בחדר.