הקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים

שם משרד האדריכלים: אירית כוכבי אדריכלים בע"מ 

שם הפרויקט: הקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים

אדריכלות: משה ספדיה אדריכלים, אירית כוכבי אדריכלים

בין הפרויקטים המרכזיים של המשרד כיום: שלוחת הנוסעים (E) בטרמינל 3 נתב"ג; הקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים; מרכז כנסים, מלונאות ומסחר במרינה הרצליה במתחם הארנה; פרויקט לשימושים מעורבים: מסחר, משרדים, מלונאות ומגורים במע"ר מודיעין; מרכז בילוי ופנאי בכפר סבא; קניון ובתי קולנוע בכרמיאל; יקב בהרי ירושלים; פרויקטים למלונאות בירושלים ובכנרת ועוד.

המשרד מקפיד על תכנון אדריכלי מבוסס מחקר, החל בקנה המידה העירוני, דרך הבניין והחומר, ועד להתאמה מיוחדת לפי הצרכים והנתונים הייחודיים של הפרויקט. התהליך כולו מתבצע עם הלקוח עד לגיבוש הפתרון האדריכלי המיטבי והמותאם ביותר. למשרד ניסיון רב בעבודה משותפת עם משרדים בינלאומיים, רשויות ממשלתיות ומקומיות, יזמים וקבלנים מובילים מהארץ ומהעולם.

המשרד מיישם טכנולוגיות מתקדמות לתכנון BIMומטמיע טכנולוגיות בנייה חדשניות. למשרד ניסיון רב בתכנון כוללני לפרויקטים גדולים כמתכנן ראשי, והוא מנהל צוותי יועצים ומהנדסים בפרויקטים מורכבים לרשויות וליזמים.

 

תקציר הפרויקט

הקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ממוקמת בקריית המוזיאונים בירושלים סמוך למוזיאון ישראל ולמוזיאון ארצות המקרא. האתר משופע בתלילות ונשקף ממנו נוף לעבר קריית הממשלה, הספרייה הלאומית וקמפוס גבעת רם.

הקונספט העיצובי של הפרויקט מדמה חפירה ארכיאולוגית; הקריה מתחפרת בחלקה בצלע ההר ומאורגנת בשני אגפים הסובבים חצרות פנימיות מדורגות. אחד האגפים מכיל את המשרדים והמעבדות לחקר ארכיאולוגיה בישראל ולשימורה, והאגף השני הוא אגף ציבורי הפתוח לקהל הרחב, ובו גלריות לתצוגות מתחלפות, גלריה שבה מוצגות מגילות ים המלח, ספריית הארכיאולוגיה הלאומית, גנזך אוצרות המדינה הארכיאולוגיים, אודיטוריום וחללי הדרכה ופעילות לציבור הרחב.

במבנה משולבות שתי מערכות תנועה מקבילות – האחת לעבודה השוטפת של הארכיאולוגים, והשנייה לציבור המבקרים. מערכת של גשרי זכוכית מאפשרת תצפית מבקרים אל המעבדות והגנזכים מחד גיסא, ושמירה על הממצאים ועל פרטיות העובדים מאידך גיסא.

 

מעטפת המבנה

הפרויקט מתחפר לעומק תשע קומות מתחת לפני הקרקע בהתאמה למדרון ההר הקיים, ומנצל את סלע החפיר ממזרח כמעטפת תת קרקעית מבודדת. הגגות הירוקים וההתחפרות בקרקע מספקים בידוד טרמי ומענה לצרכים תכנוניים כמו שמירה על ייצוב אקלימי תוך חיסכון אנרגטי ודרישות ביטחון עבור גנזך אוצרות המדינה שנמצא באזור התת קרקעי ומאוחסנים בו מאות אלפי ממצאים ארכיאולוגיים נדירים.

 

גשר הכניסה והמבואה

הכניסה הראשית למבנה היא מכיכר ציבורית הצופה למוזיאון ישראל ולהיכל הספר ממזרח, ולנוף הרי ירושלים ממערב. הכניסה לקריה היא באמצעות גשר פלדה וזכוכית צף, החולף מעל חפיר בקרקע, ומייצר הפרדה בין כיכר המוזיאונים לגג המוצגים הארכיאולוגיים הפתוח לציבור ומשמש רחבת כניסה למבנה.

 

 

גג הזכוכית גלריית התצוגה

גשר הפלדה והזכוכית שבמבואת הכניסה לקריה לארכאולוגיה, מרחף מעל גג הזכוכית (skylight) המקרה את אולם התצוגות המתחלפות ומאפשר הצצות אליו.

הגג מעוצב משריג זכוכית מבודדת, מחוסמת ורבודה, בעלת מפרט טרמי מיוחד (Low-E, Frit קרמי) לשליטה על כמות הקרינה והאור הישיר בגלריית המוצגים, ומכיל גם מערכת וילונות הצללה והחשכה עבור מוצגים ארכיאולוגיים ״רגישים״ בגלריית התצוגות המתחלפות. 

 

גג כיכר רחבת הכניסה

רחבת גג הכניסה פתוחה לציבור הרחב ומוצגים בה ממצאים ארכיאולוגיים נדירים. מהרחבה אפשר לצפות על מערב ירושלים ואל גגות המבנה וחצרותיו, ולראות את הפעילות המתרחשת באגפים השונים של הבניין, כמעין חפירה ארכיאולוגית המתגלה בהדרגה.

מעטפת הגגות מתפקדת כחזית חמישית שימושית, ולכן גם היא עוצבה כגגות ירוקים או מרוצפים בהתאם לשימושים השונים: תצוגות, אירועים או שהייה במקום. הגגות בנויים ממערכת רצפות צפות מפולסות לצורך תחזוקה, ניקוז מיטבי, גמישות לעיגון תאורה, שילוט לתצוגות ויצירת טווח אוויר לשיפור הבידוד הטרמי של אגפי המבנה.

 

 

אוהל המתיחה בגג האגף המזרחי

מעל לרחבת הכניסה ולחצר הפנימית המזרחית פרוש אוהל מתיחה, המצל על הגגות והחצרות ומזכיר את רשתות ההצללה הטיפוסיות לאתרי חפירה ארכיאולוגיים. האוהל נתמך בעמודי פלדה המעוגנים אל יסודות הבניין, שעליהם מתוחים רשת כבלי נירוסטה ובד אלסטי עמיד היוצר הצללה לגג רחבת הכניסה ולאגף הציבורי המזרחי על חצרותיו. במרכז האוהל משפך מעוגל שדרכו מתנקזים מי הגשמים לבריכת השתקפות בחצר האירועים באגף הציבורי.

 

 

 

 

 

גן ארכיאולוגי – גג האגף המערבי

גג האגף המערבי משמש גן ארכיאולוגי שבו טיילת היקפית המשולבת בתצוגת ממצאים ארכיאולוגים ובמוקדי תצפית, שהייה ומנוחה לעובדים ולמבקרים. החצרות הפנימיות המערביות משמשות לתפעול, לשינוע ולעבודות שחזור ארכיאולוגי של ממצאים גדולים כמו פסיפסים. כמו כן, הן משמשות אזורי שהייה לרווחת העובדים. 

 

 

מעטפת האגף המזרחי

קירות החוץ הצפוניים והדרומיים באגף המזרחי הציבורי, מחופים אבן גיר ירושלמית צהבהבה עם פתחים במסגרות בטון אדריכלי, באופן שנטמע בנוף המקומי ההררי שמסביב. 

 

 

מעטפת האגף המערבי

מעטפת החוץ המערבית והדרומית באגף המשרדים המערבי, בנויה כמעטפת כפולה. קירות הצללה חופשיים משריג של אבן ואלמנטים של בטון אדריכלי, מטילים צל על חזיתות קירות המסך של המשרדים ומוסיפים תווך ביניים מגונן חיצוני, נעים ופרטי למשרדי הארכיאולוגים.

 

מעטפת החצרות הפנימיות  

שני אגפי המבנה החובקים את החצרות השקועות, משמשים מעטפת כפולה לחצרות; חיץ אקלימי מצל ומבודד אקוסטית. החזיתות הפונות לחצרות מוצללות גם במפרשי בד מתוחים, להבטחת תנאים מיטביים לשהייה ולפעילות, הן בחצרות והן בחלק הפנימי של המבנה. בחזיתות משולבים קירות מסך ולוחות אבץ טבעי אשר עתיד לשנות את גווניו עם השפעת הזמן והאקלים. קירות המסך חושפים את המערכות האלקטרו-מכניות המזינות את המבנה מחלל הרצפות הצפות.

קירות המסך של אגפי המשרדים מאווררים את המשרדים באופן טבעי, באמצעות חלונות מוארכים מהרצפה עד התקרה הנפתחים במנח מקביל לחזית, תוך שמירה על עיצוב החזית ומתן גמישות מרבית לניצול שטחי הפנים של המשרדים.