"לכל קיר יש סיבה": הבית שתוכנן למשפחה שומרת מסורת

מעצבת הפנים יפעת מנטש תכננה בית בן שתי קומות בשטח 240 מ"ר עבור משפחה שומרת מסורת. ספריית ספרי הקודש, פינת האוכל וגרם המדרגות נולדו מאורח החיים של בני הבית

מערכת בית ונוי

7 דקות קריאה

28-09-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

ספריית ספרי קודש גדולה ניצבת בלב החלל הציבורי של בית בן שתי קומות בשטח 240 מ"ר, שתכננה מעצבת הפנים יפעת מנטש עבור משפחה שומרת מסורת. מנטש תכננה את הספרייה כאלמנט אדריכלי בפני עצמו, והיא משלבת עץ טבעי, מסגרת כהה, חלוקה גיאומטרית ותאורה נסתרת שמעניקה לספרים נוכחות משמעותית בתוך הבית. גם בממדיה הגדולים היא דוברת את אותה שפה נקייה ועכשווית שמאפיינת את הפרויקט כולו, ואין בה מראה מסורתי או כבד.

עיצוב ותכנון: יפעת מנטש, צילום: עודד סמדר

נקודת המוצא של מנטש בכל פרויקט היא האנשים שעתידים לחיות בבית, ההרגלים שלהם, האופן שבו הם מארחים, המקומות שבהם הם אוהבים להתכנס והדברים שהם מבקשים שיהיו נוכחים בחיי היומיום. בפרויקט הזה אורח החיים המשפחתי והשבת היו חלק בלתי נפרד מהתכנון כבר מהשלבים הראשונים. "כשאני מתכננת בית אני רוצה להבין קודם כול איך המשפחה חיה", מסבירה מנטש. "במקרה הזה היה לי חשוב לתת מקום אמיתי לדברים שהם חלק מהזהות ומהיומיום שלה. ספרי הקודש, ארוחות השבת, האירוח והמפגש המשפחתי לא נוספו לעיצוב בדיעבד, הם היו חלק מהתכנון עצמו".

עיצוב ותכנון: יפעת מנטש, צילום: עודד סמדר

בסמוך לספרייה נמצאת פינת האוכל, שגם היא קיבלה מקום משמעותי בחלל. עבור בני הבית זהו אזור פעיל במיוחד, מארוחות משפחתיות ועד שבתות וחגים, ולכן מנטש התייחסה אליו כאל מוקד של ממש. מעל השולחן נתלה גוף תאורה פיסולי, והספרייה שמאחוריו מספקת לו רקע עשיר וחם. החיבור בין השניים יוצר אזור בעל נוכחות, שמרגיש טבעי ובלי אווירה טקסית מדי.

עיצוב ותכנון: יפעת מנטש, צילום: עודד סמדר

חומרים, מדרגות וקירות

השפה העיצובית בבית מבוססת על מפגש בין חומרים. עץ חם מופיע לצד משטחים אפורים, פרטי מתכת שחורים משתלבים עם טקסטיל בהיר, והגיאומטריה המדויקת של הנגרות והאדריכלות מתרככת באמצעות גופי תאורה ופריטי ריהוט מעוגלים. התוצאה מדויקת ושכבתית, עם תשומת לב רבה לפרטים, ורחוקה מהמינימליזם הקר.

עיצוב ותכנון: יפעת מנטש, צילום: עודד סמדר

אחד האלמנטים הבולטים בפרויקט הוא גרם מדרגות פיסולי שמנטש תכננה במיוחד עבור הבית. מדרכי עץ כהים נראים כמרחפים בחלל, ומעקה הזכוכית שומר על שקיפות ועל קשר בין האזורים השונים. מתחת למדרגות שולבה צמחייה שמכניסה רכות אל הקומפוזיציה ומאזנת את הקווים האדריכליים. כך הופך אלמנט פונקציונלי לחלוטין לאחד העוגנים הוויזואליים של הבית.

עיצוב ותכנון: יפעת מנטש, צילום: עודד סמדר

תשומת הלב לפרטים ממשיכה גם בקירות. אחד העקרונות שמזוהים עם עבודתה של מנטש הוא ההימנעות מהשארת משטחים חסרי משמעות. כמעט כל קיר בבית קיבל טיפול משלו, באמצעות נגרות בקו אפס, כלומר נגרות שמשתלבת בקיר בלי בליטות, חיפוי תלת ממדי, תאורה אדריכלית, ספרייה או קומפוזיציה המשלבת כמה חומרים ואלמנטים. "אני פחות מתחברת לקיר שנשאר ריק רק משום שהוא קיר", אומרת מנטש. "אני אוהבת לחשוב מה הוא יכול לתרום לחלל. לפעמים זו נגרות, לפעמים טקסטורה, תאורה או חומר. לא כל קיר צריך לצעוק, אבל לכל אחד יכולה להיות סיבה ונוכחות".

עיצוב ותכנון: יפעת מנטש, צילום: עודד סמדר

גם בחדר השינה ממשיכה אותה תפיסה. חיפוי קיר כהה ומחורץ מעניק לחלל עומק, התאורה נשמרת מינימליסטית והחיבור לחדר הרחצה מוסיף תחושה פתוחה ועכשווית. גם במעבר מהאזור הציבורי לאינטימי החומרים והפרטים שומרים על רצף, וניתן לזהות את אותה שפה עיצובית לאורך הבית כולו.

עיצוב ותכנון: יפעת מנטש, צילום: עודד סמדר

תכנון עבור משפחה שומרת מסורת אינו מחייב שפה עיצובית מסוימת. המסורת מתבטאת באופן שבו הבית מתפקד ובמקומות שקיבלו חשיבות בתכנון, והביטוי האסתטי יכול להיות מודרני לחלוטין. "המטרה שלי לא הייתה לעצב 'בית מסורתי', אלא בית למשפחה הספציפית הזאת", מסכמת מנטש. "הערכים ואורח החיים שלהם היו עבורי חומר גלם בדיוק כמו עץ, אבן או מתכת. כשמבינים באמת מי האנשים שחיים בבית, אפשר לתכנן משהו שהוא גם יפה וגם מאוד שלהם".

עיצוב ותכנון: יפעת מנטש, צילום: עודד סמדר

התוצאה היא בית עכשווי, חם ומדויק, שמשרת את בני המשפחה החיים בו. ספריית הקודש, שולחן האוכל, גרם המדרגות והטיפול המדוקדק בקירות מספרים יחד את אותו סיפור של בית שתוכנן מתוך החיים שמתרחשים בתוכו.