שולחן של חג: פינת האוכל חוזרת למרכז הבמה

ראש השנה הוא הרגע שבו שולחן האוכל נזכר בעצמו. שאר השנה הוא אולי מפנה את מקומו לאי במטבח, לדלפק, לספה, אבל כשמגיעים ערבי החג, כשהמשפחה המורחבת מתכנסת ומניחים את הצלחות הטובות, לרהיט הזה אין תחליף.

המעצב אריק בן שמחון מסביר את השינוי שעבר הרהיט בשנים האחרונות. "שולחן אוכל טוב הוא לא רק משטח שמניחים עליו צלחות. הוא אובייקט שנמצא בדרך כלל במקום מאוד מרכזי בבית ולכן יש לו כוח להגדיר את החלל כולו. היום אנשים מחפשים שולחנות שיש בהם אמירה, בפרופורציות, בחומר, ברגליים, באופן שבו הפלטה פוגשת את הבסיס. גם כשהשולחן אינו בשימוש, הוא צריך לעמוד בפני עצמו כאובייקט יפה."

השינוי שבן שמחון מתאר קונקרטי. לדבריו, השולחנות של השנים האחרונות הופכים פיסוליים יותר: פלטות בעלות נוכחות, בסיסים מסיביים או גיאומטריים, עץ בגימורים שמדגישים את הטקסטורה הטבעית, אבן וחיבורים בין חומרים שונים. במקום שולחן שתפקידו "להיעלם" בחלל, יותר בתים מעניקים לו תפקיד של מוקד עיצובי.

גם הצורה השתנתה. מעצבת הפנים צביה קזיוף מצביעה על הגעגוע לשולחן העגול. "לצד השולחן המלבני הקלאסי נכנסים יותר ויותר שולחנות עגולים, אליפטיים ובעלי קצוות מעוגלים", היא אומרת. היא מציינת עוד, כי מעבר למגמה העיצובית של מעבר מקווים חדים לצורות רכות, יש לכך גם משמעות חברתית. "סביב שולחן שאין בו פינות והיררכיה ברורה, השיחה זורמת אחרת והתחושה אינטימית יותר. אין ראש שולחן מובהק, כולם רואים את כולם. שולחן אוכל נועד לחבר בין אנשים, ולכן הצורה שלו צריכה להתייחס לא רק לאסתטיקה אלא גם לחוויה שנוצרת סביבו".

הישראלים מציבים בפני שולחן האוכל אתגר ייחודי: ביום רגיל הוא צריך להתאים למשפחה הגרעינית ולא להשתלט על החלל, ובערבי חג הוא נדרש לפתע לארח משפחה מורחבת שלמה. מכאן הפופולריות הגוברת של שולחנות נפתחים ופתרונות מודולריים, שמאפשרים לשמור על פרופורציות נכונות ברוב ימות השנה ולהתרחב כשמגיעים האורחים. התכנון העכשווי מבקש שכל מטר יעבוד ביומיום, ופינת האוכל הופכת בהתאם גמישה ומשתלבת יותר בחלל הציבורי.

ובכל זאת, האי במטבח לא הצליח להחליף אותה. הוא מושלם לקפה של הבוקר ולארוחה מהירה, אבל הישיבה סביבו שונה. סביב שולחן אוכל יושבים זה מול זה, מניחים את הטלפונים, מאריכים את הארוחה ומנהלים שיחה. בחגים ההבדל הזה הופך בולט במיוחד.

אחד האלמנטים המשמעותיים ביותר ביצירת פינת אוכל, במיוחד בחלל פתוח שבו המטבח, הסלון ופינת האוכל חולקים שטח אחד, הוא גוף התאורה התלוי. קרן סלינקוב, מנהלת השיווק של חברת לייט אין, מסבירה: "התאורה מעל שולחן האוכל עושה שתי עבודות במקביל: היא צריכה לספק אור נכון ונעים לארוחה, אבל היא גם אחד האלמנטים הדקורטיביים הבולטים בחלל. בחלל ציבורי פתוח, גוף התאורה הוא פעמים רבות זה שמסמן את פינת האוכל ומעניק לה זהות משלה, בלי צורך בקירות או במחיצות".

גם הפרופורציות של גוף התאורה חשובות. מעל שולחנות ארוכים ניתן לבחור גוף ליניארי או קומפוזיציה של כמה גופים, ומעל שולחן עגול אפשר לבחור גוף מרכזי שממשיך את הגיאומטריה שלו. "הטעות הנפוצה היא לבחור גוף תאורה בלי להתייחס לשולחן שמתחתיו", מסבירה סלינקוב. "צריך לחשוב על השניים כקומפוזיציה אחת. גוף התאורה לא צריך להתחרות בשולחן, אלא להשלים אותו. כשיש שולחן מאוד דומיננטי ופיסולי, לעיתים דווקא תאורה נקייה ומדויקת תהיה הבחירה הנכונה, ולהפך".