"ברגע שמפסיקים לראות בקיר רק רקע - נפתח עולם שלם של אפשרויות"

פעם היו הקירות שם כדי לתחום חלל ולשמש רקע לכל מה שמתרחש בתוכו. צובעים, תולים תמונה, מציבים רהיט מולם וממשיכים הלאה. בשנים האחרונות משתנה התפיסה הזאת, והקיר עובר ממשימה פסיבית לאלמנט שמעצבים מתכננים בקפידה כחלק מרכזי מהפרויקט.

עבור מעצבת הפנים יפעת מנטש, הקיר הוא הזדמנות. "כשאני מסתכלת על קיר אני לא רואה רק משטח שצריך להחליט באיזה צבע לצבוע אותו, אלא שואלת מה הוא יכול לעשות עבור הבית", היא מסבירה. "הוא יכול לייצר עומק, להכניס חומר, להסתיר פונקציות, לחבר בין חללים ולפעמים להפוך לאלמנט שנותן לפרויקט כולו את הזהות שלו".

אם בעבר "קיר כוח" הסתכם בגוון שונה, טפט או חיפוי דקורטיבי, ההתייחסות אליו כיום רחבה הרבה יותר. במקום לקשט קיר, מתכננים אותו. קיר יכול להפוך למערכת שמשלבת נגרות, אחסון, ספרייה, מסך טלוויזיה, קמין, אמנות או תאורה. דלת יכולה להיטמע בתוכו כמעט לחלוטין, מערכות טכניות יכולות להיעלם מאחוריו, והמעבר בין חללים יכול להפוך לחלק מהקומפוזיציה.

דווקא בבתים שמבקשים מראה נקי, לקירות יש תפקיד מיוחד. החיים עצמם רחוקים מלהיות מינימליסטיים: יש מסכים, כבלים, מערכות, ציוד ואחסון שצריך למצוא להם מקום. כשחלק מהפונקציות הללו נטמעות בתוך המעטפת, אפשר להפחית את הרעש החזותי מבלי לוותר על הפרקטיקה.

"המטרה מבחינתי היא לא לחפות קיר רק מפני שחיפוי נראה יפה", מבהירה מנטש. "אם אני כבר מטפלת בקיר, אני רוצה שתהיה לכך משמעות. לפעמים היא פונקציונלית, לפעמים אסתטית וברוב המקרים השאיפה היא לחבר בין השתיים".

אחד הכלים המרכזיים בהפיכת הקיר לאלמנט משמעותי הוא בחירת החומר. עץ מכניס חמימות וטקסטורה, אבן מעניקה תחושה של מסה ועומק, נגרות מאפשרת ליצור רצפים ואחסון סמוי, וזכוכית ומתכת יכולות להוסיף קלילות, השתקפות או קונטרסט. אבל נקודת המוצא, לדברי מנטש, אינה השאלה "איזה חומר יפה", אלא מה שהחלל זקוק לו. "אותו חיפוי יכול לעבוד נפלא בבית אחד ולהרגיש לחלוטין לא נכון בבית אחר. צריך להסתכל על הפרופורציות, התאורה, גובה החלל, החומרים שכבר קיימים בו ובעיקר על התחושה שרוצים לייצר".

גם לטקסטורה יש תפקיד. קיר אינו חייב לקבל צבע דרמטי כדי לבלוט. חריצים, שינויי עומק וחיבורים בין לוחות, יחד עם האופן שבו האור פוגש את החומר, יכולים להפוך פלטה מונוכרומטית ושקטה לעשירה מאוד. האור עצמו, לדברי מנטש, הוא שותף בתכנון: תאורה נכונה יכולה להדגיש את העומק של חיפוי, את הגידים באבן או את הטקסטורה של העץ, בעוד תאורה שאינה מתוכננת עלולה להשטיח אותם.

מאחורי חזית שנראית אחידה יכולים להסתתר ארונות, מערכות מיזוג, ציוד מדיה, דלתות, אחסון ואפילו חללים שלמים. "הדברים שהכי פחות רוצים לראות דורשים לפעמים הכי הרבה תכנון", אומרת מנטש. "כדי שדלת באמת תיעלם בתוך חיפוי או נגרות, קווי החלוקה, החיבורים והפרופורציות צריכים להיות מדויקים מאוד. כשהכול עובד נכון, לא מרגישים כמה תכנון מסתתר מאחורי הקיר - וזה בדיוק הרעיון".

כך הופך הקיר למעין רהיט אדריכלי גדול שנולד מתוך הפרופורציות, הצרכים והחומרים של הבית המסוים. ועדיין, מנטש מדגישה שהמגמה אינה הזמנה לחפות כל משטח פנוי. ככל שקיר משמעותי יותר, חשוב לתת לו מרחב. "צריך לזהות איפה נכון לייצר את הרגע הזה. אם כל הקירות צועקים, אף אחד מהם כבר לא באמת משמעותי".