לישון בבועת זכוכית מול האלפים השוויצריים

בגובה 1,400 מטר מעל הכפר לה ז'יט שבקנטון ואלה, שעה נסיעה מלוזאן, שוכן מתחם נופש שתוכנן מהיסוד להיות חלק מהנוף ולא להיבדל ממנו. וויטפוד מציע שני סוגי לינה שמגלמים שתי גישות לאותו חזון: כיפות זכוכית גאודזיות עגולות ומרהיבות, ולצידן 21 בתי נופש מינימליסטיים מעץ מקומי שתוכננו על ידי משרד האדריכלים Montalba Architects. 

הכיפות הגאודזיות שאבו השראה מפילוסופיית הזן ומתיאוריית התנועה של וו טינג, הגורסת שהכול מחובר והכול מייצר אנרגיה. הצורה העגולה המרכזית מוכפלת ומוזזת כדי ליצור הפרדה בין אזורי המגורים השונים, והקירות העגולים מגדירים את החללים בדיוק ובעדינות. בפנים ניתן למצוא מצד אחד סאונות, אמבטיות יפניות וערסלים ומנגד, אייפד פרו עם נטפליקס. פאר בלב ההר.

בתי הנופש, שנועדו לאכלס משפחות וקבוצות, עשויים כולם מחומרים שוויצריים בלבד. העץ, שעוטף את החיצוניות של הבקתות, נלקח מיערות מקומיים ותוכנן מראש להשחיר ולהאפיר עם הזמן עד שיתמזג עם צבע הסלעים ושיפוע ההר. "שינוי הצבע הוא יתרון עיצובי", אמרו בעבר האדריכלים, "הוא מסווה את בתי הנופש בתוך הנוף עם הזמן".

גג הבקתות עשוי אבץ מקומי, ובפנים הקירות והתקרות מחופים לוחות עץ דחוס גולמיים שנותרו ללא טיפול כדי לצמצם פליטת חומרים מזיקים. רצפות בטון מלוטש בולעות חום במהלך היום ומשחררות אותו בלילה. חלונות בעלי זיגוג משולש מאפשרים אור יום נדיב מבלי לפגוע בבידוד, ופתחים גדולים מייצרים קירור טבעי בקיץ.

כל בית נופש מייצר את האנרגיה שלו בעצמו. המים מגיעים ממעיינות ההר ומהמסת שלגים, ואותם מים מניעים גם את הטורבינות שמייצרות חשמל. החימום מגיע מהרצפה, שקט ויעיל, ללא מערכות אוויר רועשות. האורחים חונים במגרש חניה משותף ומגיעים לבתי הנופש ברגל. גם המכונית נשארת בחוץ.

האדריכל דויד מונטלבא תיכנן את בתי הנופש מתוך כוונה מפורשת לא לחדש. "לא ראינו שום צורך להמציא מחדש את הבניין", אמר. הגאומטריה הפשוטה, הצורה הכנה והפתחים הגדולים שאובים ישירות מהארכיטיפ האלפיני המסורתי.

בתי הנופש בנויים בשתי גרסאות, חד-קומתית לשטחים שטוחים ודו-קומתית לאתרים תלולים, כדי למזער עבודות עפר ופגיעה בקרקע. מבט מהעמק חושף קבוצת מבנים קטנה המדורגת לאורך המדרון, כמו כפר אלפיני שצמח שם באופן טבעי.