בקצה השמיים ובסוף המדבר - מתחיל הפינוק

מחנה האוהלים שהוא בעצם מלון יוקרה: זאניר סונופ בנמיביה לא מנסה לשכנע אתכם שאתם בטבע. הוא לוקח אתכם לקיץ של 1924, עם עיצוב קולוניאלי בריטי, אנשי שירות בכפפות לבנות וארוחות גאלה בחמש מנות על רקע מדבר נמיב

זוהר שחר לוי

8 דקות קריאה

28-05-2026

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

נמיביה היא מדינה שנושאת בתוכה שכבות היסטוריה שמסרבות להישכח. המדינה שבדרום מערב אפריקה עברה תחת שלטון קולוניאלי גרמני ולאחר מכן בריטי, ועד היום ניתן לראות בעריה בניינים קולוניאליים מרשימים שעומדים בלב נוף אפריקאי מובהק. זה בדיוק המתח שנשמר, ואולי אף מטופח, במלון זאניר סונופ. כאן, על גבי סלעי גרניט ענקיים בלב מדבר נמיב, ההיסטוריה הקולוניאלית אינה נמחקת כי אם הופכת לחומר גלם עיצובי. עשרה אוהלי סוויטות משוכנים בתוך 13,800 דונם של שממה בתולית שאף אחד לא בא לשנות, ומציעים את אחת החוויות המרתקות ביותר שיש ביבשת.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

מי שמצפה לחוויית קמפינג – תשכחו מזה. בפנים מחכות מיטות ארבעה עמודים, אמבטיות רגליות עצמאיות, מכונות אספרסו ואנשי שירות בכפפות לבנות. מדריך מישלן כבר העניק לסונופ שלוש מפתחות יוקרה, ההכרה הנדירה שניתנת למקומות לינה יוצאי דופן באמת.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

נמיביה מוכרת בעולם בזכות כינויה "יהלום אפריקה", ובצדק. פילי מדבר המשוטטים חופשי, דיונות אדמדמות שמשנות גוון עם השמש, ושמורת אטושה עם 114 מיני יונקים הם רק חלק מהסיבות שמביאות אליה מטיילים מרחבי העולם. אך דווקא האזור שבו ניצב סונופ, הרחוק שעות נסיעה מכל ישוב, מציע את מה שמדבר נמיב שמר לעצמו: שקט מוחלט, שמיים ללא זיהום אור ונוף שנראה כאילו הזמן פסח עליו.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

האיש מאחורי הקסם

זאניר סונופ הוא חלק מרשת המלונות של קבוצת זאניר. מאחורי הקבוצה עומד ארנו זאניר, יזם ומעצב צרפתי שהחל את דרכו כשנפל בקסמו של צריף היסטורי במז'ב שבאלפים הצרפתיים. החזון שלו לאותו נכס ראשון היה פשוט ועמוק כאחד: ליצור דיאלוג אמיתי בין העיצוב, הנוף והתרבות המקומית. מה שנולד שם הפך לפילוסופיה שמנחה את כל נכסי הקבוצה עד היום, ומכונה "פשטות מתוחכמת".

צילום: באדיבות Zannier Hotels

הכוונה היא לתת למקום עצמו לנהל את השיח, והעיצוב נענה לו. לא מדובר בגישה פסיבית. מדובר בבחירה מודעת ומחושבת שדורשת הבנה עמוקה של ההיסטוריה, האקלים והתרבות של כל מקום שאליו נכנסת הקבוצה. בנמיביה התשובה הייתה חד משמעית: הסגנון הקולוניאלי הבריטי של שנות העשרים של המאה הקודמת, שמכבד את שכבות ההיסטוריה של המקום ומעמיד אותן בחזית.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

להרגיש כמו חוקר בריטי

העיצוב הפנימי יצא מידי מחלקת העיצוב של מלונות זאניר, הגוף העיצובי הפנימי של הקבוצה בהובלת זאניר עצמו. ההחלטה המכוננת של הפרויקט כולו התקבלה עוד לפני שנבחר פריט רהיט אחד: לבנות ישירות על סלעי הגרניט, בלי להחליק ובלי לשנות את מתאר הקרקע. האוהלים על פלטפורמות מוגבהות מנצלים הצללה טבעית ותנועת אוויר, וקירות פחות סגורים בחדרי האמבטיה מאפשרים לרוח המדבר לעבור פנימה. ממרחק, כשמסתכלים על האוהלים המפוזרים בין הסלעים הגדולים, קשה לקבוע היכן נגמר הסלע ומתחיל המחנה.

מבפנים, כל פריט נבחר לפי הסיפור שהוא מספר. הרהיטים הם פריטי וינטג' אפריקאיים שנאספו בקפידה. הטקסטילים עמוקים וכבדים. חדרי האמבטיה, שחלקם פתוחים חלקית לנוף, מציעים אמבטיות רגליות עצמאיות ומקלחות גשם שמרגישות כמו פינוק מופרך בלב השממה. האור, בין אם טבעי בשעות הזריחה ובין אם מנורות קטנות לעת ערב, פועל כשחקן עצמאי בחלל. התוצאה היא חלל שמרגיש כאילו חוקר בריטי חי בו שנים, צבר חפצים ממסעותיו ולא חשב פעמיים על אחידות סגנון.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

הפילוסופיה הזו מתבטאת אפילו בספא. הטיפולים מבוססים על מרכיבי ריפוי נמיביים מקומיים: מיסט, שמן מרולה ומלח ים נדיר המכונה "פנינת נמיביה". אין כאן מוצרי יוקרה מיובאים ממעבדות אירופאיות. יש כאן חומרים שהמדבר עצמו מציע, מוגשים בידיים מיומנות. זו בחירה עיצובית לא פחות מאשר בחירה טיפולית, כי היא משלימה את הרצף האסתטי והחושי שמתחיל כבר בפתח האוהל.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

כשהנוף הוא חלק מהתוכנית

מדי יום מציע הצוות ספארי מודרכים ורכיבת סוסים מאורוות המחנה. עבור הנועזים שבאורחים עומד כדור פורח לרשות הבוקר, צף בשעת הזריחה מעל הדיונות האדמדמות עד שהנוף שמתחת נראה כציור שמן. לאחר הנחיתה מחכה ארוחת בוקר עם שמפניה. בשעות הצהריים ניתן לסגת אל הבריכה האינסופית הנשענת אל הנוף, להתפנק בטיפולי ספא המבוססים על המרכיבים המקומיים שתוארו לעיל, או לתרגל יוגה בשדה הפתוח עם שעת השקיעה מתקרבת.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

לעת ערב מתרחש האירוע שהפך לסמל הזהות של סונופ. כל האורחים, לבושים בבגדי שבת, מתיישבים סביב שולחן גאלה באורך שבעה וחצי מטרים. אנשי השירות, בכפפות לבנות ועניבות שחורות, מגישים בטקסיות שהיא חלק בלתי נפרד מן הארוחה עצמה. התפריט המתחלף כולל מנות פתיחה קרות וחמות, מנה עיקרית, מבחר גבינות ועוגת בית.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

אחרי הארוחה מוזמנים האורחים לצפייה בכוכבים תחת שמי מדבר נמיב, כשפנסים קטנים מאירים את שבילי המחנה ושמיכות חמות מוגשות לאלה שנשארים בחוץ. מי שמעדיף מסך על פני כוכבים ייהנה מקולנוע פתוח עם מסך רחב ומערכת שמע. בשני המקרים, המדבר הוא הרקע.

צילום: באדיבות Zannier Hotels

אנשים שמגיעים לסונופ לא מחפשים נגישות. הם מחפשים את התחושה שעולם אחד, שקט ומדויק יותר, עדיין קיים. וסונופ, בנדיבותו ובכוונות העיצוביות שלו, נותן בדיוק את זה.