כבשו את מילאנו: מי זכה בפרס SaloneSatellite 2026

מדי שנה הופכת מילאנו לבירת העיצוב של העולם, וטקס הפרסים של SaloneSatellite הוא אחד הרגעים הנכספים בלוח השנה של כל מעצב צעיר. השנה, במהדורה ה-15 של הפרס, בחר חבר השופטים בראשות פאולה אנטונלי, האוצרת הבכירה של ה-MOMA בניו יורק, חמישה פרויקטים שמגדירים מחדש את הקשר בין טכנולוגיה לבין עבודת יד מסורתית. נושא התחרות היה מסורת וחדשנות, והתשובות שהגיעו מדנמרק, הולנד, גרמניה, צ'ילה וסין מוכיחות שהדור הבא של המעצבים כבר לא רואה בשתי המילים האלה סתירה פנימית.

הפרויקטים שעלו לבמה השנה שאובים ממגוון עולמות חומרים ותרבויות, ובכולם מהדהדת אותה תפיסה עמוקה: הטכנולוגיה לא באה לייתר את המלאכה, אלא לפתוח בפניה אפשרויות שמעולם לא עמדו על השולחן. מקונכיות ים שהפכו למנורה ועד לפיברגלס שהפך לזכוכית רכה כערפל, הזוכים של 2026 מציעים שפה עיצובית שמסרבת להיכנס לקטגוריה אחת.

הסטודיו הדני Russo Betak זכה בפרס הראשון על מנורת התלייה "Nippon", חלק מקולקציית Ark, ועל פניו אפשר לחשוב שמדובר בעיצוב מינימליסטי ומאופק. כשמתקרבים אליה, מתגלה הסיפור האמיתי: המנורה מודפסת בתלת ממד מקונכיות ים ולאחר מכן מפוסלת ביד, תהליך שיוצר חומר שנראה כמו נייר קל אך עומד בפני עצמו ללא תמיכה חיצונית. שכבות הדקות של החומר מסננות את האור בעומק מיוחד, ומייצרות תחושה של משהו גמיש ונוקשה בעת ובעונה אחת. חבר השופטים ציין במיוחד את מחקר החומרים יוצא הדופן ואת היכולת לתרגם אותו לצורה שהיא גם חסכנית במבנה וגם מלאת אופי.

סטודיו IOUS מהולנד זכה בפרס השני על מערכת אריחי קרמיקה שמשנה את הדרך שבה חושבים על חיפוי קירות. החימר מודפס בתלת ממד תוך כדי שליטה חישובית מדויקת, אבל התוצאה על הקיר רחוקה מכל מה שנראה כמו פלט מכונה. כל אריח שומר על המרקם והחמימות האופייניים לקרמיקה מסורתית, ובו בזמן מאפשר דיוק וחזרתיות שידיים אנושיות לבדן לא יכולות להשיג. השופטים ציינו במיוחד את האופי הפרקטי של הפרויקט ואת תהליך הייצור הידידותי לסביבה, שמוכיח שעיצוב דיגיטלי וקיימות יכולים ללכת יד ביד.

הסטודיו הגרמני Jüngerkühn קיבל את הפרס השלישי על "Soft Touch", סדרת כלי פורצלן שנוצרת בעזרת רובוטיקה ובכל זאת אינה נראית ככזו. כל כלי נושא דוגמה ייחודית לו בלבד, שנחשפת בפרטים עדינים יותר ויותר ככל שהמבט מתקרב, ומייצרת חוויה שמתחדשת עם כל תשומת לב נוספת. השופטים הדגישו את האיזון המדויק בין הדיוק הטכנולוגי לאיכות המגע הכמעט ידנית, שיוצר חפצים שיש בהם חום ועומק שקשה לצפות מראש.

Aiko Design מצ'ילה קיבל ציון לשבח על עבודתו "Númina Lamp", מנורה שנשענת על מסורת אריגה עתיקה של קנה סוף ושיער סוס, מודפסת בתלת ממד ומעוטרת בפרטי מתכת כרום. הצורה המדורגת והמרקם הקלוע מעוררים תחושת שיווי משקל שקטה ועמוקה, ומשלבים שפה סמלית עתיקה עם טכנולוגיה עכשווית לגמרי.

Yixian Wang מסין הציגה את "Foggy", כלי שנוצר מבד פיברגלס רך שהומר לזכוכית ללא שרף. הסיבים האווריריים תופסים אור כמו ערפל בוקר, וחושפים שבריריות שקטה ועדינות בלתי צפויה שמגדירה מחדש את מה שזכוכית יכולה להיות כחומר וכשפה עיצובית.

מאחורי הבחירות עמד חבר שופטים מגוון ומרשים שכלל אנשי עיצוב, ביקורת, אדריכלות, עיתונאות ותעשייה מרחבי העולם. לצד אנטונלי ישבו האדריכל אלדו צ'יביק, המעצבת פרנצ'סקה לנצאבקיה, העיתונאית דנה תומס ועוד כעשרה חברים נוספים. הגיוון הזה ניכר בבחירות הסופיות: הפרסים פוזרו על פני אסתטיקות ושיטות ייצור שונות לגמרי, ממחקר חומרים ימי ועד לזכוכית שמתכחשת לכבידות שלה.

שבוע העיצוב של מילאנו הוא הרבה יותר מתצוגה שנתית, והוא מהווה הצהרה על כיוון שהתעשייה כולה עוקבת אחריו בנשימה עצורה. כשהסלונה בוחרת להעניק את פרסיה למעצבים שמדפיסים קונכיות ים לתוך מנורות ואורגים שיער סוס לתוך צורות מודרניות, היא שולחת מסר ברור לתעשייה כולה. העתיד שייך למקום שבו הטכנולוגיה והמסורת נפגשות, ומשם צומחות הצורות שלא ראינו עדיין.