בנייה מתקדמת - תכנון בית פרטי

קיר לבני הפירוק האפורות-שחורות שנגלה בחזיתו של הבית השוכן ברמת החייל כלפי הרחוב, מקשה על העוברים ושבים לדמיין מה מתרחש מאחוריו, מה גם שהבתים הממוקמים משני צדדיו מייצרים נוף שונה בתכלית- הרבה פחות אטרקטיבי, אם להגדיר זאת כך. גם פתיחת שער הכניסה, שמוביל אל שביל מרוצף דק עץ הזורם לכיוון קיר הלבנים, אינה חושפת את מלוא התמונה באחת, ורק בסופו של תהליך, כאשר השביל מתרחב לכדי רחבת מבואה חיצונית, פוגשים, למעשה, בבית עצמו.

"הבית, חציו של דו משפחתי, ניצב על שטח קטן יחסית - 330 מ"ר, ואטימתו כלפי הרחוב ופתיחתו בחזית האחורית שפונה אל שטח ציבורי ירוק המשתרע מולה, הייתה אך הגיונית ואף תאמה את הגדרות הפרוגראמה" מספרים האדריכלים המתכננים שרון ועמרי דודש, בעלי סטודיו Arcasa. בתכנון שגיבשו האדריכלים הם השכילו לנצל כל מטר ליצירת חוויית מגורים המאופיינת ביחסי גומלין הדוקים בין פנים לחוץ ומעניקה תחושה של מרחב גדול הרבה יותר מזה שקיים בפועל. בעלי הבית בחרו לבנותו בשיטת בנייה מתקדמת של חברת "אוסטק שמיר", המבוססת על שלד פלדה וקירות מרובדים (עשויים שכבות של חומרים שונים + חומרי בידוד)  בעלי תכונות תרמיות משופרות המבטיחות נוחות אקלימית נעימה, ובתוך כך אף חיסכון באנרגיה ובהוצאות חימום/קירור – אבני יסוד בבניה 'ירוקה'. מעבר לכך, אומרת בעלת הבית, בעלת "ראש ירוק" כדבריה "מדובר בשימוש בחומרים ברי מחזור, בשיטת בנייה שכמעט ואינה מייצרת פסולת, והתהליך עצמו הוא בבחינת "כרוניקה ידועה מראש"- הן של משך הזמן, והן של העלות הסופית, וכמי שלרשותם עמד תקציב מוגדר שלא אפשר חריגה נתונים אלה היו חשובים לנו מאד".

מבנה הבית

בשטח המגרש ניצבו עצי פרי ונוי ותיקים שנותרו מגינת הבית הקודם ששכן עליו, והרצון לשמור עליהם, כמו גם שותפות מלאה לחשיבה הירוקה של בעלי הבית, התוו במידה רבה את "הלייאאוט" שטוו האדריכלים. בתוך כך, עיצוב הבית הדו קומתי שתוכנן תוך הקפדה על הפניות "אקלימיות" נכונות, חושף תצורת ר' החובקת בין צלעותיה רחבה חיצונית מרוצפת דק שכמו "ננגסה" ממתאר מרובע, וכלל מעטפתו מגלמת משחק מאוזן בין אטום ושקוף: אטומה דיה להענקת אינטימיות ביתית ו"אטימות" מתבקשות, ושקופה דיה ליצירת פתיחות ומימוש הקשר המבוקש עם החוץ.  

גרם מדרגות

לחיפוי החוץ של הבית משמש שליכט אקרילי בגון ירקרק כגון חלקם הפנימי של עלי זית, וקיר לבני הפירוק, שעוטף את מרבית שטחה של החזית הקדמית וחלק מקיר המעטפת הניצב אליה, מייצר לו מעין שכבה מקדימה, כאשר החומריות השונה מדגישה את ממד ה"אטימה" ונוסכת עניין צורני. המבואה החיצונית תוכננה מעט "פנימה" ממישור קיר הלבנים, על מנת לייצר מקצב חלוקה כלשהו המקצר/מרכך, ולו תחושתית, את אורכו של הקיר המשותף עם הבית הצמוד, ודלת הכניסה משתלבת אינטגראלית בתוך מה שנראה כקיר מסך אך מתברר כפתרון תקציבי- יצירתי שננקט לקבלת ממד של שקיפות ומראה אוורירי: חיבור שתי מערכות אלומיניום באמצעות קורת פלדה, תוך עיצוב חזות שלמה והומוגנית.

אדריכלות הפנים – תכנון ועיצוב קומת הקרקע

המרחב הנפרש נכחה עם פתיחת הדלת זורם כציר אורך המתחיל, למעשה, כבר בשער הכניסה, והוא שמחולל את מארג החלל שנגלה לעין ומרכז בשטחו סלון, מטבח וחלל גבוה בו ממוקם גרם המדרגות המוביל אל קומה עליונה - קומת חדרי השינה. משמאל לאזור הכניסה, בחלל המצוי מאחורי מעטפת הלבנים, נקבעו פונקציות השירות והממ"ד שמשמש גם כפינת משחקים. 

אזור המטבח: עטוף בקירות שקופים המחברים אותו בקשר ישיר עם רחבת הדק שממוקמת ביציאה ממנו. נגרות מטבח: נגריית ויקטור ביתן

מבט מתוך רחבת הדק החיצונית אל תוך המטבח: שקיפות המחברת את שני האזורים. אזור הדק משמש כסוג של חדר חיצוני ובשטחו מוצבת פינת אוכל.

בתוך חלל הפנים, המרוצף בפרקט אלון, מחדד הקיר המשותף עם הבית הצמוד את ציר האורך כשחיפויו הזהה לחיפוי החוץ אף מייצר תחושת המשכיות, והוא טופל באורח המשווה לו עניין ויזואלי: גרם המדרגות שעוצב כקונסטרוקציית מתכת ומדרכי עץ הותקן בצמוד אליו עם ליווי של תאורה שקועה; בתקרה הגבוהה מעליו שולב סקיילייט אורכי המחדיר אור יום רך; ובמפגשו עם הקומה העליונה תוכנן קיר זכוכית חלבית שכמו מנתק אותו ממסת הבית תוך יצירת ממד אוורירי.

החומריות שמשמשת בבית מצומצמת, מותאמת לסגנונו העיצובי הנקי-מודרני ומושתתת על מתכת, עץ וזכוכית המשתלבים בוריאציות מגוונות. התאורה משלבת גופים שקועים, לצד פסי צבירה וגופים דקורטיביים, ומיקום הפונקציות נגזר מתצורת ה-ר' של המעטפת: הסלון ממוקם על אחת מצלעותיה שהינה גם ציר האורך, והמטבח על הצלע הניצבת אליה. בתוך כך נשמרת פתיחות מלאה בין שני האזורים ועם זאת כל אחד מהם מוגדר במידה ראויה, והחלל כולו עטוף במראה חוץ ירוק החודר אליו מבעד קטעי השקיפות של המעטפת: הסלון תחום במערכת בויטרינות שקופות, אשר בדומה לחזית הקדמית "מתחברות" למערכת נוספת, עליונה, תוך יצירת סוג של קיר מסך, והשקיפות התוחמת את המטבח מחברת אותו עם רחבת הדק תוך הענקת תחושה שהיא מהווה המשך ישיר של חללו. בשטחה ניצבת פינת אוכל ה"משלימה" אותו כביכול, ולמעשה, למרות היותה חיצונית, היא משמשת כפינת האוכל הרשמית של הבית "הצבת פינת אוכל במרחב הלא גדול הייתה גוזלת משטחו ומתחושת המרחב בו, מה גם שבמדינה ברוכת שמש כישראל ניתן ליהנות משהייה בחוץ לפחות תשעה חודשים בשנה ולכן הוחלט להסתפק בזו החיצונית"  אומרים שרון ועמרי. לצורכי היומיום משמשת את המשפחה פינת אוכל החוברת ליחידת האי הגדולה שתוכננה במרכז חלל המטבח (משטח קוריאן), ואת עיצובו הלבן המשלב חזיתות בגימור אפוקסי מבריק משלימה יחידת קיר בה משתלבים אינטגראלית המקרר והתנור. שרון ועמרי: "במיקומו בחלל, כשהוא חשוף אל החוץ, כמו גם אל אזור הסלון, מאפשר המטבח למצויים בו להיות חלק מהמרחב, ואף בקרבת הילדים המצויים בחדר המשחקים הסמוך, עובדה שהייתה חשובה מאד לבעלת הבית". 

אדריכלות הפנים – תכנון ועיצוב הקומה העליונה

בקומה העליונה, שתוכננה עם גלריה הצופה אל גרם המדרגות ומשמשת כספרייה, מוקמו חדרי השינה תוך יצירת הפרדה כלשהי בין יחידת ההורים וחדרי הילדים: יחידת ההורים שוכנת בקצה גרם המדרגות לפני המעבר לגלריה, כשבפתחה ישנה מעין "מבואונת" קטנטנה, וחדרי הילדים + חדר הרחצה שלהם שוכנים במעבר המסתעף מסופה של הגלריה. הנוף הירוק שעוטף את קומת הכניסה, אינו פוסח גם על קומה זו, כשהוא חודר אל יחידת השינה דרך שקיפות חזיתה וחדרי הילדים חולקים מרפסת חזיתית אשר בשל גובהה "עוקפת" את מראה הרחוב ומפגישה את העין עם צמרות עצים גבוהים. 

מכל מקום רואים ירוק: השטח הירוק המשתרע בחזית האחורית חודר אל חלל יחידת השינה דרך חזיתה השקופה.

מבט מהמרפסת אל חדרי הילדים

תכנון ועיצוב הגינה

נוף ירוק ככלל, הוא חלק בלתי נפרד מהווייתו של הבית, והסבה בגינתו כמוה כהימצאות בחיק הטבע. העצים הבוגרים שהיוו נקודת מוצא לתכנון וכבודם נשמר ברוב רגישות גם במהלך הבנייה, משתלבים בינות לצמחייה מקומית ולדק עץ איפאה המחפה את כל שטחה של הגינה האחורית, ובכלל זה תוחם בריכת שחייה שנבנתה בסופו המשופע של המגרש אשר יצר "תנאים טבעיים" לשילובה ואפילו לא חייב חפירה. כך, אם כשנמצאים בגינה ואם בתוך הבית המספק מרחב מחייה ותחושה מרווחת, אין ספק שסודה של חוויית המגורים השלמה  להאמין שכל חוויית המגורים הזו ממוקמת בשטח קטן יחסית ואין ספק שסודה הוא ניצול מושכל.

מתוך "בית ונוי" 113: "שטח קטן, מרחב גדול"