בניה ירוקה - פורצת גבולות

בשנת 2011 הונחו יסודות יציבים לבניה הירוקה בישראל בדמות התקן הישראלי החדש והמקיף לבניה בת קיימא- צעד שהיווה המשך ישיר לפעילויות שונות שנעשו בשנים האחרונות להטמעתה של הבניה הירוקה בתודעה בישראל. התקן החדש, שפורסם בחודש יולי השנה וגובש על ידי עשרות אנשי מקצוע בתחומי הבנייה במסגרת מכון התקנים הישראלי ובמימון של המשרד להגנת הסביבה, מאפשר יצירת שפה אחידה ומשותפת המגדירה מהו מבנה ירוק לסוגיו השונים (מגורים, משרדים, בתי ספר ועוד) ומציב סטנדרט אחד ברור למדידת מבנים לצורך תיוגם כמבנים ירוקים ולהכרה ביתרונותיהם הסביבתיים. בנוסף, מבטיח התקן כי בבניינים שנבנים על פיו ישולבו פרקטיקות הבנייה הטובות ביותר.    כעת, משהושמו יסודות יציבים וברורים צריך להמשיך ולהתקדם, והשנים הקרובות צריכות להיות בסימן של בנייה ופיתוח המבוססים עליהם. בניה ירוקה צריכה לפרוץ מהתיאוריה אל המעשה, ולהרחיב את גבולותיה במישורים ובאפיקים שונים: מן הבניין הבודד אל כלל המרחב הבנוי דרך יישום עקרונות הבניה הירוקה בתכנון העירוני; מבנייה חדשה אל מבנים קיימים דרך יישום העקרונות בשיפוץ ועיצוב פנים המבנה; משלב הבינוי אל שלב התחזוקה באמצעות תפעול המבנה בצורה חכמה, יעילה וחסכונית; ומהיותה נחלתם של אנשי מקצוע מעטים לכדי הנגשתה לקהל מקצועי רחב יותר וכן לציבור כולו.   פריצת הגבולות צריכה לבוא לידי ביטוי בהנגשת הידע למעגלים נוספים של אנשי מקצוע, דוגמת קבלני שיפוצים ומעצבי פנים, וכן בהעמקתו בקרב האוכלוסיות המקצועיות שכבר מצויות בתחום, מכירות ולומדות בניה ירוקה.   רוב הציבור הרחב לא מכיר עדיין את עקרונות הבניה הירוקה ולא מבין את יתרונותיה הרבים עבורו. בימים בהם אנו מדברים על יוקר המחייה, על תרבות הדיור ועל איכות החיים בישראל, לבניה הירוקה יש תפקיד חשוב ומהותי בפתרון בעיות. בתוך כך, פריצת הגבולות האמיתית והחשובה תהיה כאשר הציבור יבין את התועלות הרבות  של הבנייה הירוקה  מבחינה כלכלית, בריאותית, סביבתית וחברתית, וידרוש את יישומה בפועל כצורך אמיתי עבורו. המשימה לא פשוטה והמלאכה רבה. על מנת לחולל את השינוי, נדרשת חזית אחידה ומאוחדת של כל העוסקים במלאכה. נדרש מיקוד ונדרשת מנהיגות. משרדי הממשלה השונים ובראשם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר צריכים לסייע לכך באמצעות קידום תמריצים לבניה ירוקה, אשר יעודדו את הצרכן לדרוש אותה ואת היזם והקבלן לבנותה. זהו מעגל, פשוט, לכאורה, שיש לפרוץ אותו.   מצד משרדי הממשלה, נעשית עבודה לא מעטה בהשקעה בבנייה הירוקה הן במחקרים לקידום הידע בישראל, והן בהכשרות למגזר הממשלתי ובבניית פיילוטים לקידום הבניה הירוקה, אך זו רק ההתחלה.    פריצת הגבולות האמיתית והחשובה תתרחש כאשר משרדי הממשלה יאמצו את עקרונות התקן לבניה ירוקה בכל חידוש או בניה חדשה של מבנה ציבורי: אם ע"י העדפת רכש/שימוש של מוצרים ירוקים על פני מוצרים שאינם ירוקים, ואם ע"י קידום ויישום התקן הישראלי לבנייה ירוקה מול הממשל המקומי בכל הזדמנות. בשנה הקרובה צריכה הבנייה הירוקה לעשות צעד נוסף גדול ומשמעותי, ואכן, אם נציב את הנושאים הללו כחלק מתוכנית העבודה שלנו, אין ספק שנעלה אותה מדרגה ואולי אפילו קומה!  הכותבת היא מנהלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה. המועצה הישראלית לבניה ירוקה הוקמה בשנת 2007, כמוסד ללא מטרות רווח במטרה להוביל למרחב בנוי בר קיימא בישראל, ובו חברים באופן ייחודי המגזר העסקי, גורמי ממשל והאקדמיה לצד ארגונים מקצועיים, חברתיים וסביבתיים מובילים. כוחה של המועצה ב"ביחד"- רק מתוך שותפות של כלל בעלי העניין ניתן יהיה ליצור שינוי אמיתי ומהותי בשוק הבנייה והפיתוח בישראל. המועצה הישראלית לבניה ירוקה פועלת לשינוי באמצעות פלטפורמה בינמגזרית המבוססת על קואליציה רחבה, דמוקרטית, שקופה ותכליתית.