מעבר מנופש בבית ההבארה לבית מלון

מתוך פרוייקט בהנחייתה של ד"ר דניאלה אוהד - סמית'

ענף התיירות בישראל, המהווה נתח חשוב במשק הלאומי, זכה לתפנית אדריכלית-עיצובית משמעותית בראשית שנות ה-80. לא עוד בתי הבראה סגפניים - המצאה ישראלית ששילבה בין אתר נופש חסר דאגות ובין מפלט להתאוששות הפועל החרוץ. מעתה, ביקש הנופש הישראלי לבלות את חופשותיו במלון נוצץ ומפואר, מהסוג שנראה מעבר לים, וליהנות מסטנדרטים גבוהים בהרבה מאלה שהורגל להם בחופשות ההסתדרותיות. בתי המלון קיבלו תדמית חדשה שהתרחקה מן המודרניזם הפשוט והאבסטרקטי לעבר שפה פוסט מודרנית עשירה שבאה לבנות פנטזיה של ממש עבור הישראלי אשר לראשונה טעם נסיעות נופש לחו"ל ודרש רמת אירוח גבוהה ובעלת תדמית יוקרתית.

 
רחבת היציאה אל עבר הבריכה המרווחת של מלון קיסר אילת באדיבות רשת מלונות קיסר  
לובי מלון קיסר טבריה באדיבות רשת מלונות קיסר  

מלבד בתי המלון הרבים שהוקמו בארץ בשנות השמונים, גם אלו הקיימים זכו לעיצוב חדש וחדשני. על פי המודל של בתי מלון משפחתיים באזורי הנופש האמריקאיים. גם כאן התבססו בתי המלון החדשים על סטנדרטים של תיירות נופש המציעה נופש הכולל מגוון פעילויות ובידור ולבושה בעיצוב מסוג חדש ואופנתי. המלון הישראלי של שנות השמונים הציע לאורחיו מזנוני בופה רחבי ידיים, חדרי אירוח גדולים ובריכות שחיה מוקפות צמחיה טרופית, ממש כמו המודל שהציע האדריכל האמריקאי מייקל גרייבס כשעיצב את בתי המלון של דיסני וורלד ועשה היסטוריה.

אזור הטרקלין והלובי המפוארים במלון המלך שלמה באדיבות רשת מלונות ישרוטל  רשתות דוגמת ישרוטל וקיסר, וכן רשתות בינלאומיות שאך גילו את הפוטנציאל התיירותי הטמון בארץ, הגדירו מחדש את המונח חופשה ישראלית מפנקת והציבו רף גבוה מן המוכר. כך נולד לו המלון הישראלי החדש כששפת העיצוב משחקת בו את התפקיד המרכזי ומזמינה את הקהל הישראלי אל תוך חללי חלום: החדרים התהדרו בעיצוב צבעוני, בריכות השחייה הורחבו ועוטרו בצמחיה טרופית שנראתה כאילו נלקחה מן האיים הקריביים, לחדרי האוכל התווסף מגוון עצום של טעמים, ולמלון נוספו חנויות, מועדוני ספורט, מסעדות, צוות הווי ובידור ושלל אטרקציות מפנקות שהיום, בעידן מלונות הבוטיק ומלונות משל כוכבי האדריכלות העולמית, נראים כחוויה תיירותית ארכאית. האדריכלות המעודנת המלווה את הטופוגרפיה הטבעית, התחלפה בבנייה מאסיבית המזדקרת מעל פני השטח, שנבעה מסיבות נדל"ניות וכן מהגדלת כמות החדרים. המקומיות הישראלית שהייתה נוכחת בבתי המלון הקיימים הוחלפה בחוויות בינלאומיות והבטון, הזכוכית והצבעים הבהירים הוחלפו ב חומרים בסגנון יוקרתי ואירופאי- כגון שיש בוהק, מתכות, שטיחים ווילונות בשלל גווני הקשת.

צמחיה צבעונית וחלונות גדולים המשקיפים לבריכה בלובי מלון ספורט באדיבות רשת מלונות ישרוטל  
לובי מלון קיסר טבריה באדיבות רשת מלונות קיסר  

אחד מבתי המלון המפוארים והמפורסמים שהוקמו באותן השנים ואשר אפשר לשייך לו את יצירת הסגנון החדש היה מלון "המלך שלמה". המלון, חלוץ מלונות הפאר של רשת "ישרוטל" שהוקם באילת בשנת 1984, תוכנן על ידי האדריכל יהודה פייגין. החברה שהייתה בחיתוליה זיהתה את הפוטנציאל התיירותי שטמון בעיר אילת, אשר עד שנות השמונים הייתה לא יותר מנקודת מעבר לסיני, והקימה את המלון ענק המימדים שחולל שינוי של ממש בתפיסת המלונאות האילתית בפרט, ובמלונאות הנופש בישראל בכלל. עם פתיחתו נחנכו 460 חדרים וסוויטות מהודרים ברמת חמישה כוכבים שהתפרשו על פני 13 קומות. המלון הציע לאורחיו שלל אטרקציות ובהן ממלכת ילדים, ספא יוקרתי, שתי בריכות שחייה וחדרי אוכל בשיטת "אכול כפי יכולתך". בשלושת הקומות העליונות שכונו "קומות המלך" נבנו סוויטות מרווחות במיוחד ובהן מרפסות שמש ענקיות ושלל פינוקים. הפתרון האדריכלי הורגש היטב במעברים הזורמים בין החללים הפנימיים והשטחים הציבוריים שמחוץ לבניין. בקומת הקרקע הנושקת לטיילת מוקמו שטחי פעילות ומסחר: מסעדות מועדוני לילה, קולנוע, חנויות ואטרקציות נוספות שהיוו מוקד עניין לכלל העיר. על עיצוב הפנים מונה משרד האדריכלים בלומנפלד פינצ'וק שיצר עיצוב מצועצע המבוסס על קירות מעוטרים בשטיחים ובלוחות נחושת צרובים בדוגמת מוטיבים תנ"כיים הקשורים לציטוטים מתקופת המלך שלמה. לעומת חלל הפנים, משטחי החוץ הסובבים את הבריכה רוצפו בחומרים קראמיים בצבעי המדבר שתאמו להפליא לטופוגרפיה המקומית. בשטחים הצמודים ללובי המלון נבנו מבני פרגולה ושולבו אזורי צמחייה ליצירת תחושת כפר  אקזוטי. הריהוט היה עשוי רובו ראטן שהיה למילה האחרונה בעיצוב הישראלי ברהיטי הישיבה, בתקרת חלל הכניסה ואף בגופי התאורה. 

בריכה גדולה, מפלי מים ועצי דקל סביב בריכת מלון ספורט באדיבות רשת מלונות ישרוטל