על תוכנת הפוטושופ וצילום אדריכלי

אנשים רבים סבורים שתכליתה של תוכנת הפוטושופ היא לייצר אפקטים מיוחדים בתמונות: לשתול עצמים שלא היו שם במקור, להצר או לעבות היקפים של דוגמנים ודוגמניות, לצבוע את השמים בוורוד... ואכן, כל אלו ועוד הן אפשרויות שקיימות בתוכנה, אך בניגוד לתפישה שלפיה שלב הפוטושופ הוא שלב אופציונאלי בדרך ליצירת הדימוי הצילומי, בעידן הדיגיטלי, עיבוד התמונה בסיסי (בין אם בפוטושופ או בתוכנות מקבילות) הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הצילום.

עיבוד תמונה בצילום אדריכלות

בצילום אדריכלות, עיבוד התמונה חשוב שבעתיים ממספר סיבות: הראשונה שבהן, היא שתכליתו של הצילום האדריכלי היא לתווך את חזונם של האדריכל או האדריכלית וכל עיוות או סטיית צבע עלולים להחטיא את המטרה. לעתים גם קורה שמשרד אדריכלים מחליט לצלם מבנה תקופה ארוכה לאחר סיום הבנייה, ואז מוטל על הצלמ/ת ו/או המעבד/ת לנסות להתגבר על אותות הזמן, על פרטים ועל פגמים שלא נכללו בתוכניתו המקורית של המשרד.

מנפלאות הפוטושופ

כמו כן, השימוש בעדשות רחבות במיוחד – שהן העדשות הרווחות ביותר בצילום אדריכלי בשל יכולתן ללכוד חללים רחבי ידיים – מייצר עיוות שמעניק לדימוי מראה "חביתי" (בעדשות איכותיות העיוות בקושי ניכר, ובכל זאת), ואם ברצוננו ליישר את הקווים ולהגיע לדיוק מרבי, יהיה עלינו להיעזר בתוכנת הפוטושופ. ולעתים מתכננ/ת הצלמ/ת דימוי שלא ניתן לייצרו ללא עיבוד מאוחר, כמו במקרים של צילום פנוראמי בחללים שבהם יכולת ההתרחקות של הצלמ/ת מן הסצנה המצולמת מוגבלת.

לפני עיבוד בסיסי

כדי לייצר תמונה מן הסוג הזה, יצלמו הצלמת או הצלם כמה תמונות של החלל ברצף ולאחר מכן יאחו את התוצאות באמצעות התוכנה במחשב, תוך התחשבות בחוקי המרחב והפרספקטיבה. דוגמה נוספת לצילום אשר מראש מתוכנן לקראת עיבוד עתידי היא צילום בריבוי חשיפות. הטכניקה הזו טובה למצבים שבהם הפרשי התאורה בין החוץ לפנים גדולים במיוחד. במקרים כאלו, יצלמו הצלם או הצלמת את אותה הסצנה בדיוק מספר פעמים ברמות חשיפה שונות, ולאחר מכן יאחו את התמונות בתוכנה על מנת שתתקבל תוצאה מאוזנת. מיותר לומר ששתי הטכניקות הללו דורשות חצובה איכותית, דיוק ומיומנות רבה.

אחרי עיבוד בסיסי

בעיקרון ניתן לומר שהתוכנות לעיבוד תמונה של ימינו נמשלות לחדר החושך ולמעבדות של עידן הפילם. כמו במקרה של הנגטיב, הקובץ המקורי (בטח ובטח אם מצלמים ב-RAW, שהוא הפורמט המקצועי והגמיש ביותר לעבודה) אינו אלא חומר הגלם שעליו נעבוד, כאשר בפני הצלמת או הצלם עומדות אפשרויות רבות מספור לפני שיתקבל התוצר הסופי. ובמילים אחרות: אותו הקובץ עצמו יכול להניב מגוון רחב של תוצאות, בין אם ברמת הניגודיות, הרוויה, הבהירות ואף החדות של התמונה, הכול תלוי בטעמו, במיומנותו ומן הסתם, בכישרונו של העוסק במלאכה.

ואגב – לא כל צלם טוב הוא מעבד טוב ולהפך, אף על פי שככל שעובר הזמן, כך עולה גם הדרישה מצלמות וצלמים לדעת לעבד את תוצריהם בצורה איכותית. עניין של מינונים

עם זאת, אני רואה לנכון לציין שאין סוף לאפשרויות העיבוד של התמונה ובסופו של דבר, המינון הוא עניין של סגנון ושל טעם. ישנן אדריכליות ואדריכלים שמבקשים דימויים נקיים כל כך (במקרים כאלו כולל העיבוד מחיקה של שקעים, של כבלים ושל כל אלמנט שתכליתו אינה אסתטית) עד שלא פעם נדמה שמדובר בסט קולנועי או בהדמיה, בעוד שאחרים מעדיפים להשאיר רמזים לדינאמיות וחיים על מנת שתיווצר אווירה חמימה ואמינה יותר.

באשר לי כצלמת, אני מאמינה בלב שלם שכל יצירה אדריכלית אמורה להכתיב את סגנון הצילום והעיבוד שלה ויחד עם זאת, המלצתי היא לעבד את הדימויים בעדינות ובתבונה, כי עיבוד יתר עלול להעניק לתוצאה מראה דיגיטאלי, מלאכותי וזול, או במילים אחרות, "פוטושופי".

לקראת השנה האזרחית החדשה אני יוצאת במבצע - 2 ימי צילום במחיר של 1 לאורך כל חודש ינואר.

לפרטים נוספים לחצו כאן