עיצוב משרדים

אקדמיה ותעשייה

מערכת בית ונוי

7 דקות קריאה

16-04-2014

רוצים להיות הראשונים לדעת מה חדש בעולם העיצוב? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של בית ונוי.

עיצוב סביבת עבודה עתידית באינטל

שיתוף פעולה בין התעשייה לבין האקדמיה הוא לעולם פעילות מפרה ומבורכת, סוג של "WIN WIN SITUATION” - עבור הסטודנטים מהווה שיתוף הפעולה מפגש עם סביבת עבודה "אמיתית”, ועבור החברה מזמן התהליך מפגש עם חשיבה רעננה ומקור לשאיבת רעיונות יצירתיים.

שיתוף פעולה מסוג זה התקיים לאחרונה בין סטודנטים משנה ד’ במחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה לבין חברת אינטל, כשבמסגרתו נתבקשו משתתפי סטודיו לימודי שעניינו עיצוב בחלל נתון להציג תפיסת תכנון כוללת למשרדים של קבוצת המחשוב התפיסתי (Perceptuel Computing)- קבוצה העוסקת בקשר שבין אדם למחשב וחותרת לקדמו לכדי ממשק חדש ומתוחכם מזה הקיים היום.

הפרויקט התייחס לחלל קיים בבניין המשרדים של החברה במתחם מת”ם בחיפה, ותהליך התכנון כלל חקר ולמידה של המרחב הנתון, כמו גם של התכנים הספציפיים בהם עוסקת הקבוצה, הצרכים הנובעים מהם ונדרשים להם, וגיבוש פרוגראמה כבסיס לעיצוב סביבת עבודה עתידית המותאמת לכך.

הכניסה למשרדים

העבודות הוגשו במתכונת של תחרות, ושלוש ההצעות שנבחרו ע”י צוות השיפוט זכו בפרסים שהעניקה להם חברת אינטל, אשר כחלק מתפיסת עולמה מקדמת שיתופי פעולה עם האקדמיה על מנת לעודד מצוינות.

את הסטודיו הנחו אדר’ לנקה צדרבאום, אדר’ הדר רון ואדר’ נירית פילוסוף, צוות השיפוט כלל נציגים מויצו ומאינטל, ושלושת הצמדים שזכו בפרסים הם שי פייביש ויהודה אפרים במקום הראשון, טל לוי ואורי בלייכר במקום השני, ומריאן קרופניק ואמיר רוזיי במקום השלישי. יישר כוח!

מקום ראשון: שי פייביש ויהודה אפרים

ההצעה מנסה ליצור זהות ברורה וייחודית למחלקה תוך יצירת סביבת עבודה גמישה ויצירתית המאפשרת אינטגרציה בין המערכות השונות הקיימות בה. האלמנט המרכזי בה הוא "שדרה” מרכזית החוצה את המבנה ומקשרת את שתי הכניסות שלו. השדרה מוגדרת ע”י 4 גופים אמורפיים המכילים את המעבדות והחללים הציבוריים של המשרד, ובתוך כך מייצרים חלל דינמי כפול ורב שכבות.

מקום ראשון: שי פייביש ויהודה אפרים

ע”י שימוש במעטפת u-glass חצי שקופה נחשפת מקצת מהפעילות הפנימית המתבצעת במחלקה כלפי השדרה, כעין תצוגה של השתקפויות וצלליות. השדרה והמעבדות יוצרות "לב” של תנועה ופעילות במרכז המשרד, כאשר הפונקציות ועמדות העבודה האחרות מאורגנות סביב בקו ליניארי המדגיש את מוקד ההתרחשות המרכזי ומייצר מרחב גמיש ושקט יותר לעבודה.

מקום ראשון: שי פייביש ויהודה אפרים

מקום שני: טל לוי ואורי בלייכר

בבסיס הצעת העיצוב עמדה שאיפה לתכנן חלל מותאם לטכנולוגיה החדשנית שמפתחת הקבוצה- חלל דינאמי, בעל יכולת להשתנות ולהתאים עצמו לצרכים שונים ומגוונים הנכרכים בפעילות. ההצעה עושה שימוש בדימוי של רשתות חברתיות ומנסה לתת להן ביטוי פיזי כמערכת הנשלטת ע”י מעין אפליקציה ומחשב מרכזי בעל ידע "לכוון” את החלל בהתאם לצרכי משתמשיו.

מקום שני: טל לוי ואורי בלייכר

החלל מושתת על טכנולוגיית משטחי זכוכית חכמים המתפקדים כמסכי מגע, כאשר עמדות העבודה סובבות סביב ציר, וכל אחת מהן מורכבת משתי עמדות המאפשרות לעובדים לעבוד במספר מצבים: אחד לצד השני, אחד מול השני, או בנפרד. המערכת מאפשרת אינטראקציות שונות ומורכבות, בדומה למה שמתאפשר בעת גלישה ברשת חברתית.

מקום שני: טל לוי ואורי בלייכר - משטחי זכוכית חכמים המתפקדים כמסכי מגע

מקום שלישי: אמיר רוזיי ומריאן מאירוביץ (קרופניק)

הקו המנחה בתכנון היה לייצר סינתזה בין מאפייני המחלקה הייחודית לבין הביטוי האדריכלי של החלל, תוך התייחסות לאופי המחלקה הדורש סביבות עבודה מגוונות ושונות בקנה המידה שלהן. החלל הנתון נחלק לשתי קומות נמוכות יחסית כשבשטחו ניצבו עמודים רבים במקצב אחיד, והמטרה הייתה להפכו למרחב אחד- רב תכליתי (מתייחס לשיטת העבודה Agile המשרתת את העובדים במחלקה).

מקום שלישי: אמיר רוזיי ומריאן מאירוביץ (קרופניק)

בהצעה הוסרו רצפות הקומה השנייה ורק המעבדות נותרו כשהיו כחלק ממערך התנועה הליניארי, מתוך חשיבה שהן אינן צריכות להיות סגורות ושקטות, אלא פתוחות לעוברים ושבים, כאשר בתוך כך נוצרים אזורים בעלי חלל "כפול” ופתוח. עמדות העבודה האישיות נפרשו באופן ורטיקאלי על דפנות החלל הגדול כמשרדים אישיים וחכמים: המשרד

מקום שלישי: אמיר רוזיי ומריאן מאירוביץ (קרופניק)

האישי מכיל מצלמה (פרי פיתוח המחלקה) המזהה את פני העובד ובאמצעות מערכת מסכים יודעת להתאים לו את האמצעים הוויזואליים שהוא בחר מראש כדי להפוך את החלל לשימושו. מערך משרדים צופה לחלל הגדול המרכזי המאורגן באופן המאפשר מפגשים אינטימיים לקבוצות עובדים בהיקף שונה, כולל גרם מדרגות פנימי הנפרס כמעין טריבונות אלטרנטיביות למפגשים רחבים ויחידניים. פונקציות כחדרי ישיבות סגורים, אודיטוריום, וכן חדרי שירותים ומקלחות אוגדו והוצנעו מאחורי אחד מ”הקירות המשרדיים”. החלל שנוצר מאפשר פרטיות מרבית במשרד האישי, ובה בעת חוויה של יצירה פורה ומשותפת בחללים המרכזיים, בכל רמה הרצויה לעובדים.