מעטפת עירונית כשפה תרבותית

 

תכנון : אדריכל בני פרי משרד אדריכלים V5

תקציר על המשרד: משרד האדריכלים V5, שממזג בתוכו שלושה משרדי אדריכלים ובוני ערים, מציע מגוון רחב של התמחויות וניסיון עתיר שנים בהתמודדות עם פרויקטים בקני מידה שונים ומגוונים. המשרד מלווה פרויקטים מגוונים כגון: מבני חינוך, מרכזי ספורט ונופש, מבני השכלה גבוהה, שכונות ומבני מגורים, מסופי תחבורה יבשתיים ואוויריים ועוד. כמו כן, המשרד עוסק בתכנון ובבינוי ערים, באפיון פרויקטים בהיקפים גדולים ובתכנון ופיתוח נופי וגם בעיצוב פנים של מבני ציבור, בנייני משרדים ומסחר. בין הפרויקטים שתוכננו על ידי המשרד אפשר למנות את מרכז השלום ע"ש הארי ס..טרומן בהר הצופים בירושלים, המרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, המרכז האולימפי הלאומי במכון וינגייט, בית המשפט המחוזי בירושלים ועוד רבים נוספים.

 

'נתנאל בשדרה' - מתחם משרדים, בילוי ופנאי במרכז חולון

המבנה ממוקם במרכז העיר, בקצה שדרת מגדלים מול מתחם המדיטק. בשל מיקומו האסטרטגי, התכנון מתמקד בחזית שנפתחת לכיכר גדולה ומרכזית וביצירת מרכז הפועל פנימה והחוצה במקביל. היחידות המסחריות בקומת הקרקע פתוחות ישירות לכיוון הרחוב, ואילו בעורף נמצאות יחידות כגוןאחסנה, מטבחים, שירותים, אספקה וכדומה – כך שאין חזיתות אטומות שמופנות אל החלל המרכזי.

"כדי לייצר תחושת פתיחות גבוהה, עבדנו עם זכוכיות שקופות לא רפלקטיביות שאפשר לראות דרכן. במהלך התכנון לא ידענו מי הדיירים שיאכלסו את שטחי המסחר, ולכן הקפדנו ליצור חזיתות דינמיות בעלות גמישות אופטימלית. לטובת העניין יצרנו, בשיתוף 'עמית מערכות', פרט מיוחד עשוי מסגרות פלדה, המותקן מאחורי קירות הזכוכית ומאפשר סוגים שונים של 'פתיחת החזית' בהתאם לצרכי בית העסק ולנראות שלו. הפרט מאפשר גמישות בהשכרת החללים גם בעתיד", מסבירה האדריכלית טלי דראל האחראית על תכנון הפרויקט.

בקומה העליונה, רפפות אלומיניום מקיפות את הבניין. הרפפות יוצרות הצללה לאורך כל שעות היום. "תכננו סקיילייט באטריום הפנימי מחשש שתקרת המבנה (המהווה חזית חמישית ופתוחה לשמיים) תיצור מבנה חם, אך בפועל הרפפות יוצרות אקלים ממוזג ונעים גם בימים חמים מאוד".

צבעוניות המבנה היא מונוכרומטית. מרבית המבנה לבן ובמרכזו מעטפת אלומיניום אפורה כהה. המעטפת הניטרלית מעניקה מרחב לצבעוניות ולמיתוג של המתחם ובתי העסק, ובמקביל שומרת על אחידות אסתטית.

 

 

שער רחובות- פארק ת.מ.ר.

בזכות תחנת הרכבת הסמוכה, אזור התעשייה פארק ת.מ.ר ברחובות מצוי בתנופת גדילה מתמדת. פרויקט 'שער רחובות' עתיד לשלב מסחר, הסעדה, משרדים ואזורים ייעודיים עבור חברות עתירות ידע.

הפרויקט שניצב על מגרש בשטח של כ-7 דונם, יכלול שטח בנוי של כ-35,000 מ"ר, 24 קומות ושטחי פיתוח של כ-4,800 מ"ר נוספים. המבנה הראשי יורכב משני בניינים שמתפקדים כאחד - הראשון גבוה, בן 24 קומות, והשני בן 7 קומות. הבניינים  אמנם מחוברים האחד לשני אך יהיו שונים בנראותם גם בגיאומטריה וגם בחיפויים. חזיתות הבניין הגבוה יורכבו מחלונות מסך ומהצללות זכוכית אנכיות שמקנות לו מראה הייטקי מהוקצע ומדגישות את הפרופורציות ואת גובהו. לבניין הנמוך (שחודר לתוך הבניין הגבוה) מאפיינים שונים לגמרי. אחד הבולטים שבהם הן אדניות שיוצרות קיר ירוק. בנוסף, מתוכננים קירות שמדגישים את האופי האופקי ומייצרים רכות, הודות לפסים הירוקים של הגינון הטבעי. ההצללה נוצרת בזכות האדניות שהופכות את המבנה ליעיל מבחינה אנרגטית.

 

 

 

מרכז הספורט בנצרת עילית

מרכז הספורט המיתולוגי של נצרת עילית תוכנן מחדש על פי ערכי קיימות – Sustainability - מתן חיים חדשים תוך שמירה על הקיים. בהתאם לסגנון ה'ברוטליזם' ששלט בתקופת תכנון המבנה המקורי, יצר האדריכל נחום זולוטוב חזיתות בטון חשוף, כשהוא משתמש בהן כחומר פלסטי ממנו הוא פיסל הבעות מוגזמות ונסיגות שיוצרות חזית כמעט אטומה אל העיר.

המטרה הייתה, לדברי האדריכל מידד גנדלר, שותף במשרד, לתת מקום של כבוד לאדריכלות המקורית ובתוך כך לשחזר ולשמר את הקיים, במקום להרוס ולבנות מחדש. גנדלר יצר מעטפת חדשה על בסיס המבנה הקיים, תוך מתן אינטרפרטציה עדכנית לעיצוב המקורי. השינוי הבולט נעשה בחיפוי הבטון החשוף בחזית. התבליט המופשט והצבעוני שפנה לכיוון הרחוב פורק ואילו קיר הבטון המקורי הושטח. בשלב השני כוסתה החזית בלוחותHPL אפורים. הקירות בעומק החזית נצבעו בצהוב. הגוונים חוזרים גם בצבעוניות החצר ובאולמות הפנימיים. היישום כולו משווה למבנה חזות עדכנית ותוססת יותר.

 

 

 

 

 

 

בניין יד שרה - רחוב ירמיהו בירושלים

בניין יד שרה, עמותת ההתנדבות הגדולה בישראל, עתיד לשמש כמבנה שיקום והחלמה לאחר אשפוז רפואי ממושך. המרכז גם יאפשר לאנשים בעלי מוגבלויות להתארח בנוחות בחדרים מותאמים ונגישים.

הבניין תוכנן על ידי האדריכלים בני אנקשטיין ובני פרי - שותפים במשרד האדריכליםV5. שטחו עומד על כ-27,000 מ"ר המתפרסים על פני 15 קומות (ושלוש נוספות תת קרקעיות). בבניין עתידים להיות 190 חדרי החלמה, מרכז שיקום יום,  מרכז יום לקשיש ושטחי מסחר שישרתו את השוהים בבניין ואת אורחיהם.

לדברי האדריכל בני אנקשטיין, "המבנה הארכיטקטוני מבקש לסמל מפגש בין סגנונות: הירושלמי המסורתי לצד המודרני העדכני: אגף אחד, טרפזי, מחופה אבן ירושלמית מסורתית בעוד משנהו, מלבני, קליל וצעיר - מורכב במרביתו מחומרים אווריריים כזכוכית, אלומיניום ולוחותHPL . בלב המבנה, בחיבור בין שתי המסות, מיושמות רחבות ציבוריות לרווחת המשתמשים. הרחבות פתוחות לנוף מעורר ההשראה של העיר ירושלים".

 

 

 

מהם העקרונות שמנחים אתכם בבחירת מעטפת המבנה?

"כל פרויקט מתחיל בפונקציונליות, ממשיך בפלסטיות ורק בשלב הבא אנחנו מתחילים לחשוב על חומרים שמשתנים בהתאם לייעוד המבנה, להפניות ולשלל פרמטרים נוספים. במבני מסחר וציבור הנטייה היא לעבוד פחות עם חיפויי אבן, מכיוון שהמקצוענות הנדרשת להנחת אבן במסות שכאלה לרוב מובילה לתוצאה שאינה משביעת רצון. זכוכיות, אלומיניום ו-HPL נחשבים למובילים כיום. גם טיח הוא חומר נהדר, הבעיה שצריך לתחזק אותו לאורך זמן".

כיצד לדעתכם במעטפת המבנה אפשר לשלב בין אסתטיות לבין פונקציונאליות?

"עבודת האדריכל מושתתת על תכנון מוצר אסתטי ואטרקטיבי, תוך שקלול השיקולים האנרגטיים, התחזוקתיים וכיוצא בזה. בתוך כך, הנראות הסופית של מעטפת המבנה נקבעת לא אחת על פי מידת המקצוענות של אנשי המקצוע שטיפלו בה. כך למשל, בניית חזית בטון חשוף כאן בארץ היא בעייתית ומורכבת, בעוד שבעולם אנחנו רואים פרויקטים חסכוניים ויפים בזכות תבניות בטון איכותיות יותר".

מה לדעתכם תהייה ה"קפיצה" הבאה בתחום מעטפת המבנה?

 

"הכיוון כיום הולך לפתרונות אקולוגיים יותר. כבר בסיעור המוחות הראשון של הפרויקט, משתתף גם יועץ בנייה שמטרתו ליצור מבנה כמה שיותר ירוק. יש לכך ביטוי בכמות ובסוג הזכוכית בה משתמשים".

אם יכולתם להמציא חומר חדש למעטפת המבנה, מה יהיו היכולות של אותו חומר?

 

"שהחומר יהיה כמה שיותר עמיד ונצחי. בעוד שלחללי הפנים יש מגוון נפלא של חיפויים, בחוץ הבעיה היא התקינה. רבים מהחומרים שקיימים בשוק לא עוברים את התקינה ולכן אנחנו מוגבלים יותר. גם אם אנחנו נתקלים בחומר חדש ומוצלח שתואם את קונספט הפרויקט, תמיד קיים החשש כיצד הוא ייראה אחרי תקופה. צריך לזכור שבארץ, כשאתה בונה, זה כנראה לנצח ופעולות חידוש ורענון לוקות כאן בחסר. לכן, סביר שהנטייה תהיה ליצור חומר עמיד ואלסטי ששומר על איכויותיו למשך שנים רבות".

 

האם לדעתכם צריך להיות שינוי בדרך החשיבה של הרשויות/הממשלה בנוגע למעטפת המבנה במבנים ציבוריים (ואולי גם פרטיים)?

"בעוד שבמבני ציבור תחזוקת מעטפת המבנים קלה יותר מכיוון שיש גורם  מממן, המצב בבנייה הפרטית שונה, לכן המשרד מקדם חקיקת 'חוק אחזקת מבנים'. מדובר בחוק שילווה בבניית מערך פיקוח ואכיפה מתאימים וכן ימנע הפיכה של אזורים צפופים למגורי יוקרה לעשירים או לחלופין לשכונות עוני".