חזיתו הקדמית של הבית: שביל מדרגות המוביל אליו, שתי היחידות הקדמיות מתוך הארבע המרכיבות אותו תוחמות אותן תוך יצירת מבואה חיצונית, גג מרחף עשוי בטון לבן, והצצה ישירה לחלל הפנים ולנוף הנחשף בעומקו.
חזיתו הקדמית של הבית: שביל מדרגות המוביל אליו, שתי היחידות הקדמיות מתוך הארבע המרכיבות אותו תוחמות אותן תוך יצירת מבואה חיצונית, גג מרחף עשוי בטון לבן, והצצה ישירה לחלל הפנים ולנוף הנחשף בעומקו.
סיפורו של הבית, השוכן בקו ראשון לים בשבי ציון, מתחיל בשני צילומים שמציגים מתכנניו האדריכלים מירב ואייל מלכא: באחד מהם נראים שרידי כנסיה ביזנטית, ובשני נראית אנדרטת הנצחה שניצבת בגן אוטו הירש, פרי יצירתו של האדריכל והאמן המנוח חנן הברון, ממייסדי קיבוץ רעים ומי שמבנים רבים בתנועה הקיבוצית נזקפים לזכותו.
האתרים הסמוכים מהם נשאב הקונספט הרעיוני: למעלה אנדרטה הנצחה שיצר האדריכל והאמן חנן הברון ז"ל, ולמטה נראים שרידיה של כנסיה ביזנטית.
האתרים הסמוכים מהם נשאב הקונספט הרעיוני: למעלה אנדרטה הנצחה שיצר האדריכל והאמן חנן הברון ז"ל, ולמטה נראים שרידיה של כנסיה ביזנטית.
החזית הקדמית כפרשנות אדריכלית לפרספקטיבה שנחשפה באנדרטה ובשרידי הכנסייה. המדרגות מייצגות את מוטיב העלייה, ומצג הנחתן שנעשה בכיוונים כמו הפוכים זה לזה לסירוגין מחושב היטב כך שהוא עוקב אחר מתארו הטרפזי של המגרש מחד, ואחר קו המבנה מאידך.
שני האתרים הממוקמים סמוך צולמו על ידם בעת סיור מקדים להכרת השטח שעשו במקום, והם שהיוו, לדבריהם, את ההשראה למבנה שתכננו. "למרות שמדובר באתרים כה שונים, הן במהותם והן בהיבט ההיסטורי של התקופות ונסיבות היווצרותם, הם חלקו מוטיבים שחזרו על עצמם - עמודים ומספר מדרגות שיצרו פרספקטיבה ברורה: עלייה קלה החושפת מופע פתוח לנוף, כמו על מנת לכבד אותו ולהיטיב לחוות אותו" הם משחזרים את רושם המראה שנבט כנקודת מוצא לקונספט רעיוני והבשיל לכדי תכנון מהודק השואב מערכי המקומיות של סביבתו וחובר לתפיסת עולמם.
מבט מחלל הפנים אל אזור הכניסה: רצף חומרי ושקיפות שמייצרות ויטרינות התוחמות את דלת הכניסה מדגישים את קשרי החוץ-פנים של הבית.
החזית הקדמית כפרשנות אדריכלית לפרספקטיבה שנחשפה באנדרטה ובשרידי הכנסייה. המדרגות מייצגות את מוטיב העלייה, ומצג הנחתן שנעשה בכיוונים כמו הפוכים זה לזה לסירוגין מחושב היטב כך שהוא עוקב אחר מתארו הטרפזי של המגרש מחד, ואחר קו המבנה מאידך.
"הסביבה, כל סביבה שהיא, היא תמיד לדידנו "ספקית" של נתונים (היסטוריים, חומריים, אקלימיים, תרבותיים), ובפרויקטים שאנו מתכננים אנו תדיר חותרים לשילוב תכנים מקומיים מאפיינים" אומרים-מוסיפים האדריכלים מלכא, שבאותו סיור מקדים שנועד ללמוד את הסביבה אף גיבו את הלמידה בצילומים נוספים של מאפייניה החומריים.
מבט מחלל הפנים אל אזור הכניסה: רצף חומרי ושקיפות שמייצרות ויטרינות התוחמות את דלת הכניסה מדגישים את קשרי החוץ-פנים של הבית.
המגרש שיועד לבנייה משתרע על שטח של דונם במתאר טרפזי משהו, והפרוגראמה שהוצגה הגדירה בית שיוכל להכיל את המשפחה המורחבת של הדיירים. מתוך שלושה קונספטים שונים שגובשו, ואשר כולם נגזרו ישירות מהשטח, נבחר בסופו של יום זה שנחשף כאן לעין: מספר מדרגות טרפזיות למראה מובילות אל בית הנרקם מארבע יחידות בנויות שונות בגודלן המאוגדות סביב חלל משותף שמקורה בגג מרחף ומשמר מבט פתוח לנוף.
מבט מהכניסה אל החלל המשותף סביבו מאוגדות ארבע היחידות הבנויות: שקיפות, פתיחות וממד של ריחוף שמאציל הגג. מימין נראה המטבח, ובהמשך לו פרק החיבור השקוף עם היחידה הסמוכה אליו.
חיפוי אבן הכורכר משמר קו אופקי המעצים את תחושת המרחב והזרימה הפתוחה, ריצוף בטון לבן מוחלק, גג מרחף מבטון לבן גלוי נוטה מעט מעלה, ותאורה המתבססת על גופים צמודי קיר ופסי תאורה שאינם נוטלים מנפחו של החלל. אף הריהוט המסווג כריהוט גן/חוץ מגלם את נרטיב ה"חיצוניות" של החלל.
אין ספק שקשה להחמיץ את המקור הרעיוני שעמד בבסיס המבניות הייחודית, ובתכנון שנשען על חבירה לרובדי הסביבה השונים, כל פרט ופרט נהגה בקפידה ומיטיב לגלם אותה. המדרגות למשל, מצטטות את מוטיב העלייה הקלה של האנדרטה ושל שרידי הכנסייה, כאשר עיצובן הטרפזי והנחתן לסירוגין כמו בכיוונים הפוכים נשאבו ישירות מהשטח- עוקבים אחר מתארו של המגרש מחד, ואחר קו הבניין מאידך. אף לגג המרחף יש הסבר מנומק "המטרה הייתה שהחלל המשותף "ירגיש" חיצוני ועצמאי ככל שניתן ויאפשר לחוות את אותה פתיחות שהתגלתה בשני האתרים" מסבירים האדריכלים מלכא את מה שתורגם על ידם הלכה למעשה באמצעות ממד הריחוף, כמו גם באמצעות רצף חומרי ובחירת אלמנטים חיצוניים.
מבט מבחוץ אל אחד הפרקים השקופים שמחברים בין יחידות הבית.
מבט מהכניסה אל החלל המשותף סביבו מאוגדות ארבע היחידות הבנויות: שקיפות, פתיחות וממד של ריחוף שמאציל הגג. מימין נראה המטבח, ובהמשך לו פרק החיבור השקוף עם היחידה הסמוכה אליו.
ארבע היחידות הנקיות למראה שמרכיבות את הבית מקיפות את החלל המשותף ומקושרות זו לזו באמצעות פרקים שקופים נתונים במסגרות אלומיניום בהם משתלבות יציאות לחצר. מעל פתחים הנוספים שתוכננו במעטפת היחידות שולבו קרניזים מבטון לבן, והפתחים עצמם תוכננו בקו אנכי המייצר ניגוד חזותי לקו אופקי המלווה את הבית, מייצר עניין ומרכך את המסה הבנויה. שלוש יחידות מכילות חדרי שינה ורחצה, והרביעית את חלל המטבח, אזורי שירות ושירותי אורחים. מהחלל המשותף ישנה יציאה לרחבה מרוצפת בטון המייצרת תחושת המשכיות וכמו שואפת לאחד אותו עם המרחב שמחוצה לו, ורחבה נוספת תוכננה גם ביציאה מאחת היחידות. רחבה זו קורתה בפרגולה המשלבת קונסטרוקציית פלדה וסרגלי עץ ארז, ואת שטחה חותמת מסגרת בנויה בדומה למסגרת תמונה: מרחפת מעל פני הקרקע כשדופנותיה הפנימיות מחופות בעץ והופכות בחלקה התחתון לספסל המזמין ישיבה מול נוף הים.
החזית האחורית: רחבה מרוצפת ביציאה מהחלל המשותף ורחבה נוספת ביציאה מאחת היחידות. רחבה זו מקורה בפרגולה ואת שטחה "חותמת" מסגרת בנויה מרחפת כעין מסגרת תמונה, שדופנותיה הפנימיות מחופות עץ ומייצרות ספסל מזמין לישיבה וצפייה בנוף.
חיפוי אבן הכורכר משמר קו אופקי המעצים את תחושת המרחב והזרימה הפתוחה, ריצוף בטון לבן מוחלק, גג מרחף מבטון לבן גלוי נוטה מעט מעלה, ותאורה המתבססת על גופים צמודי קיר ופסי תאורה שאינם נוטלים מנפחו של החלל. אף הריהוט המסווג כריהוט גן/חוץ מגלם את נרטיב ה"חיצוניות" של החלל.
שפת החומר בה נעשה שימוש מצומצמת, מותאמת לתנאי הסמיכות לים, ומייצרת אגב כך קוהרנטיות המעצימה הן את הקונטקסט החללי והן את הנאמנות לסביבה ודיאלוג בין פנים וחוץ: הגג המרחף הנוטה מעלה קמעה בוצע מבטון גלוי לבן; למעט החללים הרטובים שרוצפו באריחי גרניט פורצלן הריצוף בכלל אזורי הפנים והחוץ בוצע מבטון מוחלק לבן; וחיפוי הקירות, חיצוניים ופנימיים כאחד, נעשה באבן כורכר מקומית שמקורה באזור ראש הנקרה. אבני החיפוי שונות זו מזו בגודלן, אך מה שבמבט ראשון נראה כמופע חיפוי המשתנה אקראית מתברר כגריד מובחן שתוכנן היטב, החושף מפגשים מדויקים בין אבנים ובזוויות ומדגיש קו אופקי המעצים את פתיחות החלל. בשם שימור הפתיחות הוטמעו גם תשתיות נדרשות, דוגמת מיזוג אוויר, בתוך הקירות על מנת להותיר את התקרה נקייה וחפה מכל אלמנטים שהם.
החזית האחורית: חבירה מושלמת לסביבה, וחשיפת מלוא מופעו של הנוף שהיא מזמנת.
מבט מבחוץ אל אחד הפרקים השקופים שמחברים בין יחידות הבית.
דלת הכניסה הרחבה מעוצבת כסרגלי עץ אופקיים ונתונה בין פתחים שקופים המאפשרים להישיר מבט אל נוף הים כבר כשניצבים לפתחה. לצורך הצללה ופרטיות מתבקשת שולבו בהם וילונות גלילה ווילונות בד שהוצנעו בתוך סינרי גבס, ווילונות בד זהים בגון אבן חול המתכתב עם חול הים הסמוך מעטרים גם את הפרקים השקופים שבין היחידות. תאורת החלל המשותף מורכבת מגופים שאינם נוטלים מנפחו ומשמרים את שפתו: צמודי קיר המפיצים את אורם מעלה ומטה (אפ לייט ודאון לייט),שני פסי תאורה המשתלבים מעל דלת הכניסה וביציאה אל הרחבה ומשלחים את אורם כלפי מעלה, ושני גופים דקורטיביים מעוצבים כטבעות מאירות שנדמות כמרחפות ובתוך כך חוברות לממדי הקלילות והריחוף.
הרחבה המקורה: פרגולה המשלבת קונסטרוקציית פלדה וסרגלי עץ ארז וחיפוי העץ של פנים המסגרת המרחפת.
החזית האחורית: רחבה מרוצפת ביציאה מהחלל המשותף ורחבה נוספת ביציאה מאחת היחידות. רחבה זו מקורה בפרגולה ואת שטחה "חותמת" מסגרת בנויה מרחפת כעין מסגרת תמונה, שדופנותיה הפנימיות מחופות עץ ומייצרות ספסל מזמין לישיבה וצפייה בנוף.
פריטי הריהוט בחלל אינם רבים, ועיצוב הפנים ככלל מגלם את נרטיב החוץ. כך, לדוגמה, שולחן האוכל הגדול הניצב בשטחו "מסווג", למעשה, כריהוט חוץ, בעיצוב המטבח משתלבות יחידות עשויות חומרי חוץ כעץ ונירוסטה, ורק שטיחים אתניים קטנים האהובים על הדיירים "חורגים" מהמארג ותורמים נקודות צבע המשתלבות היטב על רצפת הבטון. כך, במרחב שהותאם להכלת ביחד משפחתי ותחושת החוץ-פתיחות-נוף ים עמדה בבסיס תכנונו, דבר אינו מפר אותה. וכשנוכחות נופו נפרשת היישר נכחה ללא מתחרים, שבה ועולה הפרספקטיבה שחוו ותיעדו במצלמתם האדריכלים מלכא, זו שחוללה את מה שקרם כאן עור וגידים כחוויית מקום- סיפור של בית שנולד ממקומו, נטוע בו ונכון לו.
החזית האחורית: חבירה מושלמת לסביבה, וחשיפת מלוא מופעו של הנוף שהיא מזמנת.
סוג של אחרית דבר: למעשה, סיפור הבית אמור היה להסתיים כאן. אך עם סיום בנייתו בעת ביקור במקום נוכחו האדריכלים מלכא כי האנדרטה שעוררה את השראת תכנונו נהרסה, כך שלערכו הארכיטקטוני נוסף ערך של מחווה לה, ליוצרה, ולתוכן המורשת היקר שהנציחה.
הרחבה המקורה: פרגולה המשלבת קונסטרוקציית פלדה וסרגלי עץ ארז וחיפוי העץ של פנים המסגרת המרחפת.