איך משמרים את ירושלים בזמן שהיא מתחדשת?

בית הכנסת תפארת ישראל נבנה ברובע היהודי בעיר העתיקה בשנות השישים של המאה התשע עשרה, ולאחר מלחמת 1948 הרסו אותו הירדנים. כיום מסתיימות עבודות השחזור והבינוי שמחזירות אותו לחיים, ובמסגרת פסטיבל בתים מבפנים ירושלים יוכלו מבקרים להיכנס אליו לפני שייפתח לציבור. הסיור מתקיים בהדרכת האדריכל קרלוס פרוס, האחראי על הפרויקט המורכב, והמארגנים מציינים אותו כאחד החשובים בפסטיבל.

בית הכנסת הוא אחד מכמה אתרים בפסטיבל שמציגים את הקשר בין שימור להתחדשות. ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר כי "ירושלים היא עיר שנבנית ומתחדשת ללא הפסקה, אך יודעת גם לשמור בקנאות על שכבות הזיכרון, המורשת והזהות שלה". מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, צחי נמיר, תיאר את הפסטיבל כהזדמנות להסתכל על העיר דרך הבתים והרחובות שמספרים את סיפורה, "מהבנייה ההיסטורית והאדריכלות הירושלמית הייחודית, דרך שכונות ומבנים מתקופות וסגנונות שונים, ועד לבנייה החדשה ולהתחדשות העירונית שמעצבות את ירושלים של היום".

בסיור בתפארת ישראל יציג פרוס את המבנה, שמעוטר בציורי קיר, ויתאר את עבודות השיקום. העבודות היו מאתגרות בין היתר בגלל מיקומו של בית הכנסת בסמטאות העיר העתיקה, שבהן קשה להעביר ציוד וחומרי בנייה.

קומת הבריכה ההיסטורית של ימק"א בירושלים אינה בשימוש ואינה נגישה לציבור, והפסטיבל מאפשר להיכנס אליה רגע לפני תחילת העבודות שיהפכו אותה לבריכה הידרותרפית, בריכה שמיועדת לטיפול ולשיקום בתנועה במים. הפרויקט מראה איך מבנה ישן מקבל שימוש חדש, והאדריכלית יעל ספקטור, ממשרד ספקטור עמישר שמתכנן את שיפוץ המבנה, ואדריכל השימור שעיה רוט, שמלווה את הפרויקט שנמצא בביצוע, מציגים את איכויות החלל שהעבודה צריכה לשמר. ביניהן האור הטבעי, האלמנטים המקוריים מברונזה ששולבו בבריכה ומשטחי הפסיפס. הם מספרים גם על האדריכל ארתור לואיס הרמון, שתכנן את הבניין ב1932, ועל מקורות ההשראה של מבנה שהפך לאחד מסמליה של העיר.

שעיה רוט משמש אדריכל השימור גם במתחם חסבון בעיר העתיקה, ארבעה מבנים לשימור שנבנו בשלבים במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים. האדריכל המקורי אינו ידוע, והשינויים במתחם יוחסו, ככל הידוע, לאדריכל אנדוני בראמכי. בסיור מתאר רוט את התפתחות המתחם ומספר על המוסדות שהשתכנו בו במאה השנים האחרונות. הוא מראה גם איך אפשר ללמוד מהמבנים על התפתחות טכנולוגיות הבנייה בירושלים ב-150 השנים האחרונות, ואיך המתחם השתנה לאורך השנים, ובראשם תוספת שער האבן שמגדיר את המקום כחצר. בהמשך מוצגים הפעילות במתחם כיום והתוכניות העתידיות לו.

שכונת מוסררה הוקמה בשלהי המאה התשע עשרה על ידי ערבים בני המעמד הגבוה, כחלק ממגמת היציאה מן החומות, ההתפשטות של קהילות שונות אל מחוץ לעיר העתיקה. האדריכלית שרון דינור, מנהלת מחלקת השימור בעיריית ירושלים, מובילה סיור בין מבנים לשימור בחלקה המזרחי של השכונה, מספרת את תולדותיה, מדגימה מאפיינים אדריכליים ומציגה את תפיסת השימור העירונית שעתידה להיות מיושמת בה. הסיור כולל כניסה לכמה מבנים.

בעיר העתיקה מציע סיור נוסף מבט על הפרטים הקטנים של המרחב. האדריכלית צפי שלף, מנהלת מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, מתמקדת בסימנים, בעיטורים, בפרופורציות ובאלמנטים אדריכליים אחרים שמאפיינים את העיר העתיקה, ומסבירה את ערכם ואת חשיבות שימורם, יחד עם המקום, הסיפור והקהילה שמאחוריהם.