לישון על עץ: המלון שהפך פנטזיה ילדותית למציאות

בכפר הקטן הרדס שבצפון שוודיה מרחפים בין ענפי האורנים שמונה חדרי אורחים שתכננו אדריכלים מהמובילים בסקנדינביה. כל חדר הוא יצירה אדריכלית נפרדת שמציבה שאלות על הגבול בין בנוי לטבעי, כל לינה היא חוויה עיצובית שלא תישכח

זוהר שחר לוי

7 דקות קריאה

כשמייסדי המלון, קנט ובריטה לינדוול, החליטו לבנות חדרי אורחים על ענפי עצי האורן הגבוהים של לפלנד השוודית בשנת 2010, הם הציבו בפני האדריכלים שהזמינו אתגר יוצא דופן: ליצור מרחב מגורים שלם בתוך כתרי עצים, מבלי לפגוע ביער ומבלי לאבד את תחושת הרצף בין פנים לחוץ. התוצאה, יותר מעשור לאחר מכן, היא ה-Treehotel (טריהוטל), אחד מיעדי הלינה הנחשקים ביותר בעולם ואחד הפרויקטים האדריכליים המצולמים ביותר בסקנדינביה.

צילום: באדיבות Treehotel. חדר המראות

המלון שוכן באזור נורבוטן שבצפון שוודיה, שם הניגוד הקיצוני בין עונות השנה הכתיב לאורך ההיסטוריה סגנון בנייה ייחודי המבוסס על עץ ואבן מקומיים. האדריכלים שהוזמנו לתכנן את חדרי המלון קיבלו הנחיה אחת בלבד: כל חדר חייב להיות שונה לחלוטין מכל האחרים, ולהגיב בדרכו הייחודית לנוף שמסביב.

צילום: באדיבות Treehotel

שמונה חדרים, שמונה עולמות

התוצאה היא אוסף של יצירות אדריכליות שמתנהגות כמו מניפסט: קוביית מראות שמשקפת את היער עד אין-סוף ומעלימה את עצמה בתוך הנוף, קן ציפורים ענק שנבנה מענפי ליבנה ונשען על מושג הבית הפרה-היסטורי הקדמוני ביותר, UFO מתכתי שנחת בין העצים כאילו נשכח שם על ידי ציוויליזציה אחרת. כל חדר מדבר בשפה אדריכלית שונה, ויחד הם יוצרים שיח מרתק על היחסים שבין אדם, בנייה וטבע.

צילום: באדיבות Treehotel

החדר השמיני והאחרון שנוסף למלון הוא הביוספרה, בתכנון משרד האדריכלות הדני-אמריקאי BIG. מבין כל חדרי המלון, הביוספרה היא אולי זו שדוחפת הכי רחוק את הגבול בין מבנה לסביבה.

צילום: באדיבות Treehotel

החזית שלה עטופה ב-350 קיני ציפורים בגדלים משתנים, שתוכננו בשיתוף אורניתולוג מקומי בהתאם לסוגי הציפורים ולתדירות הופעתם באזור. הגדלים המשתנים של הקינים אינם רק פתרון אקולוגי, הם גם הפתרון האדריכלי לסוגיית האור: דרך הפתחים חודר אור טבעי לתוך החדר תוך שמירה על תחושת הצפייה החוצה.

צילום: באדיבות Treehotel. חדר קן הציפור

הפנים כהמשך של החוץ

הגישה אל הביוספרה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה העיצובית. גשר תלוי שמשתפל מן הקרקע אל צמרות האורנים משמש כמסדרון כניסה שמכין את האורח נפשית למה שמחכה לו. הפנים של חדר האורחים, בשטח 34 מ"ר, עוצבו בגוונים כהים ועמוקים עם חומרים אורגניים שמשקפים את הנוף שמחוץ. ההחלטה ללכת על פלטת צבעים כהה היא מכוונת: היא מאפשרת לנוף לנצח, להפוך את החלון לתמונה שכל הכיוון הפנימי מוביל אליה.

עיקרון זה חוזר בכל חדרי המלון, כל אחד בפרשנות שלו. בחדרים מסוימים הפנים צנועים ופונקציונליים כדי לוודא שהיער הוא הכוכב. בחדרים אחרים הפנים עצמו הוא ההצהרה, עם חומרים נועזים ופרטי עיצוב שמנהלים שיח עם הסביבה.

צילום: Peter Lundstrom (באדיבות Treehotel). חדר ה-UFO

הטרסה שעל גג הביוספרה, שמציעה שדה ראייה של 360 מעלות לעבר יערות האורנים, היא גרסה פשוטה וחזקה של אותו רעיון: לקחת את האורח אל תוך הנוף, לא להשאיר אותו צופה בו מבחוץ.

צילום: באדיבות Treehotel. הביוספרה

קיימות כשפה אדריכלית

מה שמייחד את הביוספרה, ואת טריהוטל בכלל, הוא שהאחריות הסביבתית אינה תוספת שיווקית אלא שפה עיצובית. 350 הקינים על חזית הביוספרה נועדו לפצות על הידלדלות חורי הקינון הטבעיים ביערות נורבוטן, שנגרמה בעיקר משיטות ייעור אגרסיביות. האדריכלות, במקרה הזה, עונה על צורך אקולוגי ממשי. החיפוי הופך לבית גידול, ובית הגידול הופך לחיפוי. זה עיצוב שלא מסתפק בלהיות יפה.

צילום: באדיבות Treehotel. הביוספרה מבפנים

המטבח של המלון פועל על אותה פילוסופיה. הארוחות מוגשות בבית האורחים הוותיק שבחצר, שעוצב בסגנון שנות השלושים ומשמש כניגוד חם ואנושי לחדרים הטכנולוגיים שבצמרות.

צילום: באדיבות Treehotel. הביוספרה מבפנים

התפריט מבוסס על חומרי גלם מקומיים בלבד, מוס טרי ודגים מנהר לוּלֶה ופירות יער מהיער הסמוך, מה שהופך כל ארוחה להמשך של אותה שיחה בין הבנוי לטבעי שמתנהלת למעלה, בין ענפי האורנים.

צילום: באדיבות Treehotel

כשאדריכלות שואלת שאלות

טריהוטל אינו רק מלון מעניין. הוא מקרה בוחן לתפקיד שיכולה אדריכלות לשחק כשהיא מסרבת להתנצל על נוכחותה בטבע ובמקום זאת מנסה לשרת אותו. כשחדר מלון הופך לבית גידול לציפורים, כשגשר כניסה הופך לטקס מעבר, כשחיפוי חזית הופך לפתרון אקולוגי, עולה שאלה שמעצבים רבים מתחבטים בה: היכן נגמר הבניין ומתחיל הנוף. ביערות הרדס, נראה שמצאו תשובה.